סיפור אישי בהחלט..

ותיקה 27

New member
ללוחמת ולזואי

הי, כבר רשמתי לזואי, אני רק רוצה להוסיף בעניין האהבה, כלומר האם הוא אוהב ולמה הוא מהסס וכו' זואי, אני בטלתי חתונה בגלל הOCD , בגלל הספקות כל הזמן, וחוסר ההחלטיות, והאולי זה לא טוב וגם בגלל שהאהוב שלי עלה בגגלי לישראל ופתאום גיליתי שבארץ זה קשה, כי איך אני יכולה להגביל אותו לסוע דרך שם או לא לקנות משהו במקום אחר (האוסידי אצלי מסתכם באזור מסויים בארץ שהוא פסול, בגלל דברים שקרו שם בעבר). בימים האחרונים, אני אפילו חושבת שאולי כדאי שאעזוב את הארץ, אמנם קראתי פה משהו שתמי כתבה, לפיו פסיכולוג אמר לה שהאוסידי הוא בבן אדם ולכן ילך איתו לכל מקום, אבל גם אני כמוה חולקת על כך, גרתי שנה בהולנד ולא סבלתי שם מהאוסידי, מצד שני, אם באמת אעשה זאת זו תהיה כניעה ענקית לאוסידי, ואני הרי לא רוצה להיות "מופרעת" יותר! אוף, זה מתסכל. בשורה התחתונה, לאוסידיסטים קשה מאד כשהם לא יודעים ב99% וודאות אם משהו הוא נכון או לא , טוב או לא, אם יש משהו עדיף וכו', וזה משליך גם על הזוגיות, אבל זה לא אומר שאין אהבה גדולה, וחשוב שתדעי זאת. ודווקא אהבה גדולה מבן זוג יכולה כל כך לעזור בתהליך הטיפול באוסידי. מאחלת לכם את כל ההצלחה שבעולם!
 

zoeland

New member
דחוף לכתוב..

היי לוחמת, אני אשמח לקרוא את הסיפור שתכתבי ואשמח להיות ההשראה מעתה..(העיקר שיהיה לך happy end)
אכן מהכרותי את בן זוגי הבנתי כי הפחדים והחרדות הן חלק בלתי נפרד מהחיים כולל ברגשות האדם. אני מאד מקווה כמו שאת אומרת שהזמן יעשה את שלו ושהוא ימשיך לאהוב אותי ללא חשש להתנסות ולחוות אהבה. (זה גם חלק מהבעייה שלו..) זו פעם ראשונה שמישהי אומרת כי היא אוהבת, מקבלת אותו איך שהוא ונשארת. רק אהבה מביאה אהבה.. והנתינה זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לעולם, לא חשוב באיזה מצב אנחנו נמצאים. כל עוד שניתן יהיה לתת מעצמינו לאנשים האהובים שלנו.. משמע אנחנו קיימים!! לגבי ההתמודדות שלנו.. כמו שבטח עד יודעת זה מתנדנד בין ירידה לעלייה תלוי איזה פחד עבר באותו רגע.. ( אפילו על המראה שלי יש לו מה להגיד :)) ואני נשבעת לך.. יפה!! ) וצנועה..חחח... אשמח לעדכן אותך בהמשך. אני רוצה לומר לך כל הכבוד על דרכך שלך להתמודד ועל הכתיבה. זו אחת הדרכים הנפלאות להוציא דברים מהלב. מבלי שאף אחד יפריע..ואחיך?? תשלחי אותו לאיזה סופ"ש עם פינוק כזה.. ככה שיהיה לו קצת טוב :)) אין על משפחה וחברים. תודה תודה תודה על התגובה שלך.. ושיהיה לילה מדהים.. זואי,
 

zoeland

New member
לוחמת יקרה..

מקווה שתזהי את התגובה שלי אלייך.. התחלתי להתבלבל פה כבר חיחיחי.. זה .. "לכתוב דחוף". אני מנסה לעשות פה סדר. זואי,
 

zoeland

New member
רוני היקר..

אני מצטערת מאד בשבילך שאתה שבור מהמצב בו אתה נמצא כעת. אין ספק שזה מצב מאד מבלבל. וגם אם זאת החיים מביאים לנו הפתעות שאיתם אנחנו צריכים להתמודד. לטוב ולרע החיים דינאמיים ולוקחים אותנו למקומות אפלים או מאידך למקומות גבוהים מלאים באור. תסתכל על החצי הכוס המלאה ותראה שאתה אדם בר מזל. התחתנת עם אישה שאתה אוהב, יש לך 5 בנים שיהיו בריאים. הכל היה יכול לקרות בכל מצב..אז תישאר עם האופטימיות והחיוביות ותמשיך הלאה ותתחזק מאנשים טובים באמצע הדרך.. אני למשל מקנאה בך.. אני רק בתחילת דרכי.. :)) שיהיה לך רק טוב, תשתף אותי עוד לגבי מצבך.. שתהיה שבת מלכה
 

zoeland

New member
כוכבי...

שבן זוגי יקרא את תגובתך ויבין שלא רק הוא נמצא במצב שכזה. כי הרי הוא חושב שמשהו לא בסדר איתו. הוא כועס על עצמו, שונא את עצמו, מאוכזב ובעצם כל רגש שלילי שיש... וזה כי הוא יודע שלא כך צריכים להראות פניי הדברים ובכל זאת. כנראה שבן זוגך אכן עם לב אוהב ורחב.. וזה נותן לי המון כח ועידוד שיש אהבה בעולם. והלב בוחר את מי שאנו רוצים להיות קרובים אליו. אני כל כך מבינה את הדילמות שלך.. אני רואה את זה מולי וזה אכן מתסכל ומשגע. אך תראי את הדברים הטובים בינכם.. את רגעי האושר..את החום ואהבה הגדולה. תתרכזי בזה. ואת היתר תגמדי. שאלה לי אלייך.. האם את בטיפול? האם את יכולה לשתף אותי לגבי מעשייך בשעות לחץ? מה את עושה כדי שרמת החרדות תפחת ברגע שאת נתקלת במחשבות שליליות? לגביו.. הוא עדין לא היה פעם אחת בטיפול.. אני מקווה שהוא יילך במהרה ונראה תוצאות כמה שיותר מהר. אינדבידואלי לכל אדם ואדם. בנתיים הוא כמו רוח רפאים מהלך.. עושה דברים שהוא עצמו לא מבין אותם. מצד אחד טוב לו ומצד שני לא בטוח אם זה מה שהוא רוצה.. פוחד לפגוע בי, נמנע מלדבר על כל מיני, יומיים גן עדן, יומיים גיהנום וחוסר ודאות. זה המצב כרגע לצערי. בבקשה שתפי אותי אם יש לך טיפים... בתודהעל הכל, זואי..
 

zoeland

New member
תודה תודה תודה

תודה על דברייך.. אשמח שתשתפי אותי בסיפורך האישי.. אנחנו תמיד מנסים לקבל תשובות.. וכנראה אלוהים דאג לנו פה לפאזל של 2000 חלקים
אני לא יודעת מהיכן אני לוקחת את הכוחות האלו.. אך הם קיימים ואני זורמת עם הלב שלי ומקווה שעם הזמן זה יישא תוצאות.. שתהיה שבת קסומה.. זואי
 

zoeland

New member
איזה כייף לך כוכב

החבר שלך סולח לך.. החבר שלי לא סולח לעצמו! מאשים את עצמו בפגיעות בי שחוזרות ולכן אנחנו ממש קרובים לפרידה לצערי.. מאד מקווה שהחבר שלך ישאר ויחזק אותך.. ושאת תלמדי להחזיר לו ולו במעט ביטחון... לי כנראה זה לא יצליח... צריכים שניים לטנגו.
 

zoeland

New member
לא ללכת לשום מקום!

:-במקרים האלו, זה לא משנה מקום משנה מזל.. הפסיכולוג צדק שהאוסידי הולך איתך לכל מקום. אז עדיף שתחיי איתו בשלום ותביני כי הוא חלק מהשלם המופלא שלך.. כנראה שבהולנד.. הגברים עשו לך את זה
ולא היה לך כל כך הרבה זמן להתעסק עם עצמך. לגבי האהבה והחששות את צודקת בהחלט!! יש המון ספקות לגבי האהבה עצמה. ואותי זה הרי מתסכל. אני מאמינה שהוא אוהב אותי מאד. אך הספקות שלו לגבי האהבה שלו אלי, משגעת אותו ואתי יחד. ואכן צריך תעצומות נפש לעמוד מול הרכבת ההרים הזו. התיאורים שאת מתארת, זה בדיוק מה שעובר על בן זוגי ואני מקווה שאחרי שיכנס לטיפול החרדות יתמעטו ונכניס הכל לפורפורציה. ואת לא "מופרעת"! אם כך זה 90% מאיתנו כולל אותי וזה הכי כייף... לא חשבתי לרגע לעזוב בגלל ההפרעה שלו... רק שהוא לא יעזוב את עצמו והכל יהיה לטובה.. בסוף.. נארגן איזה ערב על האש ונעביר חוויות :)) תודה על הכל.. תמשיכי לשתף אותי. זואי,
 

zoeland

New member
סיפור אישי בהחלט..

שלום לכולם, אחרי שקיבלתי את הסכמתו של חברי, אני מבקשת לשתף אתכם בסיפור האישי שלנו. אשמח אם תגיבו לאחר שתקראו ותתנו את חוות דעתכם מתוך נסיונכם האישי והרב, כדי שאולי כל זה יבוא לנו לעזר. יש לי בן זוג שסובל מOCD. בתחילת הקשר, לא נאמר דבר חד משמעי על ההפרעה אך ידעתי פה ושם דברים מאד מצומצמים שלא הפריעו לי כלל. התאהבנו, התלהבנו היינו המון זמן יחד אם זה בשיחות או בכלל. הכל היה כביכול על מי מנוחות. התחלתי לשים לב לכל מיני שינויים בהתנהגות. דברים מוזרים וטקסים שקשורים לניקיון, למזון ועוד כל מיני דברים שעברו לו בראש. הבנתי כי יש לו חששות מכל דבר חדש שהוא לא מכיר. חרדות מהמקום שבו הוא נמצא. לאחר שיחות מרובות (יש לציין בפתיחות רבה.. )יצא המושג OCD. תכף נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחקור על התופעה ולנסות להבין מפני מה אני עומדת.. ישר הבנתי כי יש לזה טיפול ויש אפשרות לשנות המון. וכמו כן הבנתי את התעצומות נפש שנדרשו ממנו בכדי להיות איתי ולעשות דברים שהוא אינו רגיל. זה לא הרתיע אותי כלל ודווקא הרגשנו טוב שכל הקלפים על השולחן וכעת נהיה אמיתיים אחד כלפי השניה ושאני אהיה בשבילו בדיוק כמו שהוא בשבילי. בתחילה זה עשה לו טוב. הידיעה שאני קרובה אליו ושהוא לא צריך יותר לשחק את עצמו "כנורמאלי". אך מצד שני זה הכניס אותו ללחץ עצום כי לא יתכן שזה יותר מידי טוב.. לא יתכן שיש מישהי שבאמת מקבלת אותו כך. זה הטריף אותו והוא לא ידע איך להתנהג. החלטתי להשאר ולהמשיך לאהוב אותו איך שהוא! על היותו קודם כל בן אדם שלם, מקסים, רגיש, מצחיק,רומנטיקן, ובעל איכויות שהוא כנראה לא מכיר בעצמו. החלה להיות תקופה של ימים טובים ומדהימים (חברות טובה, פתיחות, תשוקה, כל מה שצריך בעצם.. ) ולאחר מכן, ימים של חוסר ודאות וספקות שחוזרות ונשנות שמזעזעות את עולמינו. קשה מאד להיות עם אדם שכל כמה זמן משנה את דעתו לגבי היותינו יחד בכלל. בכל זאת, לא נרתעתי, ניסיתי להכניס הכל לפורפורציה ולעגל פינות בידיעה שחלק גדול מזה נובע מההפרעות והפחדים שלו. הסכמנו על כך שהוא יילך לטיפול ושזה יחזק אותנו במשך הזמן, אך לצערי הרב, עדין לא הגיע הרגע המיוחל הזה. אני יודעת שעבורו הטיפול של CBT יהיה הכי טוב.. והוא יכול לראות תוצאות ושזה ייתן לו קצת אוויר לנשימה והוא יוכל לנהל את חייו בצורה שלווה יותר. ( הוא במסגרת לימודים..) ברור לי שהתהליך קשה ושיש ירידות ועליות ועל כן רציתי להיות שם בשבילו. יש לציין כי הוא לעולם לא היה בטיפול במסגרת מסודרת שמיועדת ספציפית למחלה. הוא עבר הרבה פסיכולוגים שמין הסתם לא נתנו לו מענה ומזור לבעיה שלו. (הוא כבר בן 30 ו... הילד :).. ). אני מבחינתי התחלתי לקרוא המון חומר כתוב. מאמרים, נכנסתי לפורום הנפלא הזה, קראתי תגובות וסיפורים אישיים כי רק כך זה יכול לעבוד. אך בין זה ובין להגיע אליו, היתה תהום עמוקה!!! הספקות שניכרו בו פגעו בי קשות. הגענו למצבים שהוא העליב אותי מאד. באומרו שהוא לא יודע אם הוא נמשך אליי, אם הוא אוהב אותי, אם אני מספיק יפה, לעיתים שיקר לי במכוון במטרה לפגוע בי ולנסות להרחיק אותי ממנו העיקר שהוא לא יצטרך להתמודד. לאחר מכן היה מספר לי את התחושות שלו והיה מתוודה על שקריו ומצטער ונכנס לתחושות קשות של צער והיה מכה את עצמו על כך שפגע בי ואומר כי הוא חרא של בן אדם והוא לא טוב בשבילי ואנשים נורמאלים לא עושים את כל זה. לא אשקר. הייתי מעירה לו, רבה איתו, אומרת את מה שיש לי לומר אך לא חשבתי לרגע לקום וללכת.( אתם יכולים לומר כעת שאני מזוכיסטית.. :)) ). כזו אני טוטאלית באהבה ובנתינה שלי. אז הכל היה נרגע מבחינתי אך מבחינתו הנזק נעשה. הוא לא מסוגל לחיות עם עצמו עם מה שהוא גורם לאנשים. ואז הוא צריך כמה ימים להרגע, מבקש שנחזור ומבטיח כי זה בסדר והוא בטוח שהוא רוצה להיות איתי. ושוב הוא מלא באנרגיות חיוביות ורצון טוב לבנות מערכת יחסים אך לא עוברים יומיים ושוב מנקרות בו הספקות והוא לא יודע אם הוא רוצה להיות איתי. כל כך רציתי להגיע לשלב של הטיפול. לתת הזדמנות אמיתית ליחסים שלנו אך לצערי הוא פירק הכל שנייה לפני.. כעת רשמית אנו לא יחד בגלל כל השתלשלות העינינים והפחדים שלו מעצמו. הוא במצב לא טוב. הוא כועס על עצמו ומאוכזב. חושב כי לא מגיע לו לחיות ועל כן מעדיף להיות רחוק ממני למרות שאמר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו. עבורו זה היה כניסיון "לשחות" בתוך החיים האמיתיים. לחוות, לאהוב, להרגיש.. החרדות חנקו אותו והוא החמיר והקצין הכל ולא ראה את הדברים הנפלאים שקורים סביבו. שנכנסתי לחייו כמו רוח סערה. הפכתי כל פיסת קרקע יציבה תחת רגליו. הרגלים של שנים פתאום התנפצו. נחשפו לראשונה רגשות שלא הכיר ואיתם היה צריך להתמודד. עד כה לצערי ללא הצלחה. למרות שאני יודעת כי הוא אוהב אותי ורוצה אותי אני יודעת שרק הוא יכול לעזור לעצמו. והמפתח להצלחה אצלו. אני יודעת שאוהבים נשארים לטוב ולרע בחולי ובבריאות.. אפילו ביקשתי שיאחז בזה ויראה בזה כקרש קפיצה לחיים טובים יותר.. מי ייתן ואלוהים ישלח לו את התבונה והכח ללכת לטיפול ולהשקיט את "השדים" שבו..ושיבין שיש סביבו אנשים שאוהבים אותו ומקבלים אותו איך שהוא.. ושמה שחסר זה שהוא יקבל את עצמו! חברים יקרים, אולי דרך נקודת המבט שלכם תתנו לי נקודות אור ודרך שתעזור לי לעזור לאדם שאני כל כך אוהבת.. וכעת...ברגעים האלו אם הוא קורא את השורות האלו.. שכתובות מכל הלב והנשמה.. מתוך אהבה גדולה..שיידע שאני פה תמיד בשבילו ושהוא חסר לי מאד.. ושמבחינתי הוא שלם ואמיתי! נ.ב - אני מאד אוהבת לקרוא פה את הדברים שנכתבים. לראות את דרככם האמיצה, האמיתית והישירה להתמודד עם החיים למרות כל הקשיים. שהרי לכולנו יש "חבילה" שאנו נושאים על כתפיינו.. אז תמשיכו לחזק פה את עצמכם ואת האחרים ולהבין שיש חיים שלמים שם בחוץ.. ומגיע לנו את הטוב ביותר!! מצפה לתגובות, הערות ומה שעולה במוחכם "הקודח"...
תודה מכל הלב... זואי,
 
איזה תעצומות נפש יש לך!

קראתי והזדהיתי. במלוא מובן המילה, כי אנו במצב דומה, רק אחרי החתונה וגם ב"ה בעלי פנה לטיפול שבינתיים מאד קידם אותנו ומקווים לריפוי מלא. חסכתי חלק מכתיבת הסיפור האישי שלנו - אוכל כעת לעשות "העתק הדבק" לפסקאות שלמות אם תרשי, כמובן:) נקודת אור - אפשר לצאת מזה. דרך לעזור לו - לא רואה כרגע מבחינתך חוץ מלהתעקש על כך שיתחיל טיפול. אולי לתת לו ולך תאריך יעד - שאחריו ברור לשניכם שאת ממשיכה הלאה, ואז הוא כבר לא יוכל להישאר עם הספק, הוא יהיה חייב לקבל החלטה. בגדול כשבן אדם לא רוצה/מוכן לעזור לעצמו אף אחד לא יוכל לעזור לו. אחרי שהוא יחליט עקרונית על פניה לטיפול - אפשר יהיה לתמוך בו. כתבת "קשה מאד להיות עם אדם שכל כמה זמן משנה את דעתו לגבי היותינו יחד בכלל." נכון. זה משגע. זוהי בדיוק הנקודה הכי כואבת אצלנו. (ב"ה משתפר) אי אפשר לבנות כך בית. התובנה שלי היא שעם בן אדם שבכך מתבטא אצלו הOCD אפשר להתחתן רק אחרי ריפוי מלא, כי איך תתמכי מבפנים כשלא בטוח שאת "בפנים" מבחינתו? (כשOCD מתבטא בדברים אחרים בהחלט ניתן להתקדם בריפוי ביחד ולהקים בית) זהו בגדול. הרבה הצלחה, ואם תרצי לדבר אני במסר.
 

zoeland

New member
תודה יקירתי...

אשמח להמשיך לדבר איתך.. אכן לא קלה היא דרכינו.. אך אפשרית בהחלט! תודה על התגובה וההזדהות... שיהיה יום נהדר...
 

zoeland

New member
בקשה מכל חברי הפורום

שלום לכולם.. כתבתי בפורום את הסיפור האישי שלי ושל חברי... שמעתי בקולה של תמי שביקשה... שיכתבו סיפורים אישיים :)) בבקשה מכולם... ללא הבדלי מין, גזע, דת, גיל או כל דבר אחר שמתפרש בשינויים... להגיב ולחוות את דעתכם על הסיפור האישי שלנו, כדי שאנחנו נקבל פידבקים. ישועת השם היקרה... תודה לך על התגובה המרגשת.. ואני גם מחזיקה לכם אצבעות ומקווה שאתם תמשיכו להיות על דרך המלך.. בקרוב אצלינו :)) אכן תעצומות נפש...זה המצרך לכל העליות והמורדות שיש במערכת יחסים מהסוג הזה..( קטן עלינו...) אז קדימה להפשיל שרוולים.. לקחת צידה לדרך כי זה סיפור ארוךךךך.... ולתגובות בבקשה. הכל הולך.. אתם יכולים גם להשאיר שקל בכניסה :))) תודה ויום מדהים לכולםםםם!! זואי.
 

אמא11

New member
../images/Emo140.gifהיי זואי וברוכה הבאה לפורום../images/Emo140.gif

הסיפור שלכם מרגש ואני מקוה שיכתבו לך, בעיקר אנשים עם בעיה דומה. אני אשתדל לכתוב בהרחבה בשבת, רק שבינתיים רציתי לומר - קחי קצת את הזמן. תאיטי קצת. אני מבינה את הרצון לפתור את הכל כמה שיותר מהר. במציאות הדברים יותר איטיים. נכון שכדאי להתיעץ ולדבר ולחשוב ביחד ולהחליט על דרכ/ים לפיתרון גם לגבי הOCD וגם לגביכם כזוג, אבל קחי בחשבון שהדרך לוקחת קצת זמן. יום נפלא תמי
 

zoeland

New member
../images/Emo9.gifתודה אמא תמי..

אני מאד שמחה שהגעתי לפורום הזה ובו אני מכירה אנשים נפלאים כמוכם..לאנושיות ולאהבה אין מגבלות. ואכן הזמן מרפא את הכל... לילה נפלא, זואי
 

ותיקה 27

New member
לזואי

וואו, את כנראה אוהבת אותו אהבת נפש אמיתית, אני יכולה רק לומר שבתור אחת עם אוסידי, אני לא יודעת איך הייתי מגיבה אם אחי היה מביא הבייתה מישהי כמוני, "פגומה" (ויסלחו לי כל חבריי לפורום, אני מדברת על עצמי בלבד וחלילה לא רוצה להכליל), אני יודעת כמה זה יכול להיות קשה ונוראי להתמודד עם בן זוג עם אוסידי, וחושבת שיש להעניק צל"ש לשניים מהאקסים שלי, אלה שחטפו ממני כל כך הרבה בגלל האוסידי ועוד נשארו שם כדי לאהוב ולתמוך, לעודד אותי ללכת לטיפול ואפילו לקחת כדורים ולא נבהלו מזה שהבחורה שישנה איתם לוקחת תרופות פסיכיאטריות או עושה להם את המוות כי נגעו לה במשהו בטעות, או כי מישהו עבר במקום "פסול" בטעות וכיו"ב. אני מאחלת לשניכם בהצלחה מכל ליבי והלוואי ובן זוגך יצליח להפטר (גם אם ב90%) מההפרעה הנוראית הזו לחיים. עדכני אותנו.
 

zoeland

New member
ותיקה יקרה..

אם אחיך היה מביא מישהי "כמוך".. הייתן יושבות ופותרות תשבצי היגיון יחד :)) סיפרנו את סיפורינו כדי שהוא יתרשם ויראה כי הוא לא לבד במערכה.. וכדי שיקבל פידבק. גם אם זה ייקח זמן וזה ייקח... אני מעודדת בכדי שיקבל בהקדם האפשרי טיפול. גם לאקסים שלי מגיע לצל"ש חח..כולנו ילדים של החיים. והיום כמעט שאין אחד שלא לוקח תרופות ללחץ.. כולל "הבריאים". תודה על התמיכה.. ומקווה שהכל ייצא לטובה.. ואת.. תמשיכי בדרכך שלך כי את מדהימה!!
 
..................

אני לא חושבת שזה ממקומנו להביע חוות דעת על יחסים בין אישיים אני חושבת שיש דברים שאתם לא צריכים את חוות דעתנו עליה בעיקר כי את הדברים האלה אתם יכולים לפתור לבד, אם תמצאו בעצמכם מה יגרום לבעיה להיעלם, או להפך, להעלים את המצב שגורם לבעיה. לכן אני לא קוראת את התוכן, בעיקר כי את דעתי כבר אמרתי היום. לילה טוב, עדי.
 

zoeland

New member
תודה על חוות דעתך.. עדי

סיפרנו את סיפורינו האישי במטרה שאנשים יהיו שותפים ונקבל תמונת מצב שלמה יותר. לעיתים לא יודעים איך להתנג או לזהות בעייה ובשביל זה פונים לאנשים עם בעיה דומה.. כדי למצוא קווים זהים ואולי גם פתרונות. אם היינו יודעים בדיוק מהי הבעיה, לא היינו מגיעים לכאן ומנסים למצוא מזור ועצה מהאנשים המקסימים שכאן.. ואכן קיבלתי את חוות דעתך ואני מודה לך מאד עליה.. ( למרות שאת חושבת שזה לא ממקומכם לתת חוות דעת..) פעולות שעובדים על אחד, יכול להיות שלא יעבדו בשביל אחר.. שתהיה לך שבת קסומה ושקטה... זואי
 
זואי היקרה,

אני שמחה שאת לא כועסת. בנוגע לדעה שלי בעניין אמרתי אותה כבר ולכן אני לא רוצה לחזור על עצמי כאן, במיוחד כי זה סיפור אישי וזה מקום פומבי, ואיכשהו לפעמים לא מרגיש יפה להכנס לחיים של אחר. את הסיפור אני מכירה, ומעריכה אותך על הנחישות ואהבה שלך. לחבר שלך אמרתי את דעתי אתמול, אולי את צריכה לחכות קצת כדי שהוא בעצמו יידע מה הדעות המדוייקות שלו בעיניין ומה הוא רוצה. בלי לחץ כלומר. תדברו על זה, ועל מה שאמרו המשתתפים האחרים, אני חושבת שבסך הכל ממה ששמעתי אתמול מאנשים הדעות שהושמעו היו די נכונות, למרות שאף אחד לא יכול לדעת באמת, כי זה כבר משהו אישי שלכם. שבת שלום, עדי.
 

zoeland

New member
עדי היקרה

חלילה לכעוס... אני מאד מעריכה את הכנות וחוות דעתך וקיבלתי אותה בברכה. ברור שיש צדק בדברייך.. ואני מנסה לעשות סדר בבלאגן. תודה על הכל, מכל הלב.. שבת מבורכת, זואי,
 
למעלה