נ ע מ י ל י
New member
סיפור אגדה
היה היו, לפני שנים רבות, מלכה ומלך.
אך המלך והמלכה האלו לא מלכו יחד על אותה ממלכה.
למלכה היתה ממלכה משלה, עם מלך וארמון ונסיכים קטנים.
וגם למלך שלנו היתה מלכה משלו, ממלכה, ארמון והמון נסיכים קטנים.
ובכל זאת, המלך והמלכה, משתי הממלכות השונות, נפגשו, התאהבו והתאוו מאוד זה לזו.
אחרי משחק קצר באש, הבינו המלך והמלכה כי בכדי לשמור על שלמות הממלכות שלהם ואף על שלמות שפיותם, עליהם להימנע זה מזו.
והם הצליחו בכך בהצלחה יחסית תקופה מסוימת. ואולי סיפור האגדה הזה צריך להסתיים כאן.
אבל יום אחד, התקשר המלך למלכה ואמר. אני מתגעגע. אני רוצה. אני כל כך רוצה.
לא, אמרה המלכה, אי אפשר. כבר ניסינו.
אני חייב. ענה המלך.
הדרך היחידה בה אני יכולה שזה יתקיים, אם תדאג לנו ליום לבדנו באי ניטרלי בין הממלכות. ענתה המלכה. וזו תהיה התפרקות חד פעמית. ואז נשוב להמנע זה מזו. יכול?
למה אני צריך לדאוג לזה? הוא שאל.
קודם כל כי אתה מלך. וחוצמזה כי ככה אני אדע שאתה באמת אוהב. ובאמת רוצה. ובאמת יכול.
וגם, ליחששה אליו לבסוף המלכה, כי ככה אוכל להגשים לך כמה פנטזיות סודיות שלך ועוד כמה שאפילו לא ידעת לדמיין.
טוב. אני אחשוב על זה, ענה המלך עם זיקפה בתוך המכנסיים.
ואכן, לא עברו ימים רבים ונקלעה הזדמנות בדרכם של המלך והמלכה ליום ולילה לבדם באי בודד, רחוק וקסום. והמלך החליט כי הוא אוהב ורוצה ויכול.
ברגע האמת, דפק המלך על דלתה של המלכה.
היא פתחה בפניו את הדלת כשלגופה חלוק.
המלך נכנס. מבוכה קלה עמדה באוויר.
הוא הצמיד אותה לדלת. הי מלכה שלי.
הי מלך מתוק. המתח פג בשנייה.
תאהב אותי עכשיו. תאהב אותי חזק ועמוק ומוטרף ובראשיתי.
כאילו אנחנו רק גבר ואשה לבדנו בעולם. בלי היסטוריה או עתיד. כאילו שאנחנו אדם וחווה בפעם הראשונה.
הוא לא ענה, אלא פשוט לקח וזרק אותה על המיטה, על גבה.
החלוק שלה נפתח והיא שכבה מולו חשופה, לגופה תחתונים קטנות מתחרה לבנה ושדייה גלויים לפניו, לבנים וקטנים אף הם.
רק המבט בעיניו אמר שהבין. שהבין הכל ובדיוק.
ובלי מילים ינק בתאווה שד אחד ודילג לשני ונשק-נשך לצאוורה ולשפתיה ולכל גופה ואחרי שהשביע טיפה מתאבונו הרב בה, נתן גם לה להתמלא בו והיא טעמה אותו. מכף רגל ועד ראש ואז היא ביקשה שיכנס לתוכה. לאן? זה היה לה פחות חשוב. וביחד התעלסו והזדיינו והתנו אהבים עד אור הבוקר.
וכשהיה צריך להפרד היא בכתה. די בכיינית אחת היא אמרה לעצמה. אני מאושרת. זה היה מושלם מלך שלי.
אני אוהבת אותך.
וכיוון שזהו סיפור אגדה, גם המלך ענה לה לתוך עיניה הדומעות, מלכה שלי אני אוהב אותך.
לא יתכן שזו פעם אחרונה, הם הסכימו שניהם. יש עוד פנטזיות שלא הספקנו להגשים!
והחליטו כי כל עוד שניהם ירצו בכך, הם ימשיכו ויפגשו כך אחת לשנה ללילה אחד של הגשמת חלומות.
ובכל שאר הימים ימנעו זה מזו וזו מזה, עד כמה שיצליחו.
ואם הם עדיין לא נתפסו על ידי בני זוגם החוקיים, הם חיים כך בערגה וגעגועים ומפגש שנתי אחד של אהבה אסורה, עד עצם היום הזה.
- הסוף -
היה היו, לפני שנים רבות, מלכה ומלך.
אך המלך והמלכה האלו לא מלכו יחד על אותה ממלכה.
למלכה היתה ממלכה משלה, עם מלך וארמון ונסיכים קטנים.
וגם למלך שלנו היתה מלכה משלו, ממלכה, ארמון והמון נסיכים קטנים.
ובכל זאת, המלך והמלכה, משתי הממלכות השונות, נפגשו, התאהבו והתאוו מאוד זה לזו.
אחרי משחק קצר באש, הבינו המלך והמלכה כי בכדי לשמור על שלמות הממלכות שלהם ואף על שלמות שפיותם, עליהם להימנע זה מזו.
והם הצליחו בכך בהצלחה יחסית תקופה מסוימת. ואולי סיפור האגדה הזה צריך להסתיים כאן.
אבל יום אחד, התקשר המלך למלכה ואמר. אני מתגעגע. אני רוצה. אני כל כך רוצה.
לא, אמרה המלכה, אי אפשר. כבר ניסינו.
אני חייב. ענה המלך.
הדרך היחידה בה אני יכולה שזה יתקיים, אם תדאג לנו ליום לבדנו באי ניטרלי בין הממלכות. ענתה המלכה. וזו תהיה התפרקות חד פעמית. ואז נשוב להמנע זה מזו. יכול?
למה אני צריך לדאוג לזה? הוא שאל.
קודם כל כי אתה מלך. וחוצמזה כי ככה אני אדע שאתה באמת אוהב. ובאמת רוצה. ובאמת יכול.
וגם, ליחששה אליו לבסוף המלכה, כי ככה אוכל להגשים לך כמה פנטזיות סודיות שלך ועוד כמה שאפילו לא ידעת לדמיין.
טוב. אני אחשוב על זה, ענה המלך עם זיקפה בתוך המכנסיים.
ואכן, לא עברו ימים רבים ונקלעה הזדמנות בדרכם של המלך והמלכה ליום ולילה לבדם באי בודד, רחוק וקסום. והמלך החליט כי הוא אוהב ורוצה ויכול.
ברגע האמת, דפק המלך על דלתה של המלכה.
היא פתחה בפניו את הדלת כשלגופה חלוק.
המלך נכנס. מבוכה קלה עמדה באוויר.
הוא הצמיד אותה לדלת. הי מלכה שלי.
הי מלך מתוק. המתח פג בשנייה.
תאהב אותי עכשיו. תאהב אותי חזק ועמוק ומוטרף ובראשיתי.
כאילו אנחנו רק גבר ואשה לבדנו בעולם. בלי היסטוריה או עתיד. כאילו שאנחנו אדם וחווה בפעם הראשונה.
הוא לא ענה, אלא פשוט לקח וזרק אותה על המיטה, על גבה.
החלוק שלה נפתח והיא שכבה מולו חשופה, לגופה תחתונים קטנות מתחרה לבנה ושדייה גלויים לפניו, לבנים וקטנים אף הם.
רק המבט בעיניו אמר שהבין. שהבין הכל ובדיוק.
ובלי מילים ינק בתאווה שד אחד ודילג לשני ונשק-נשך לצאוורה ולשפתיה ולכל גופה ואחרי שהשביע טיפה מתאבונו הרב בה, נתן גם לה להתמלא בו והיא טעמה אותו. מכף רגל ועד ראש ואז היא ביקשה שיכנס לתוכה. לאן? זה היה לה פחות חשוב. וביחד התעלסו והזדיינו והתנו אהבים עד אור הבוקר.
וכשהיה צריך להפרד היא בכתה. די בכיינית אחת היא אמרה לעצמה. אני מאושרת. זה היה מושלם מלך שלי.
אני אוהבת אותך.
וכיוון שזהו סיפור אגדה, גם המלך ענה לה לתוך עיניה הדומעות, מלכה שלי אני אוהב אותך.
לא יתכן שזו פעם אחרונה, הם הסכימו שניהם. יש עוד פנטזיות שלא הספקנו להגשים!
והחליטו כי כל עוד שניהם ירצו בכך, הם ימשיכו ויפגשו כך אחת לשנה ללילה אחד של הגשמת חלומות.
ובכל שאר הימים ימנעו זה מזו וזו מזה, עד כמה שיצליחו.
ואם הם עדיין לא נתפסו על ידי בני זוגם החוקיים, הם חיים כך בערגה וגעגועים ומפגש שנתי אחד של אהבה אסורה, עד עצם היום הזה.
- הסוף -
