אכן יש לי סיפור מסובך
רק אני מקווה שאזכור את שמי העכשוי אחרי כל הבלגן. אז ביום הולדתי שמי היה דוריטה שרה. וכולם קראו לי דוריטה. אך כשעליתי לארץ לקיבוץ מסויים, רעדו כל קירות הבתים של אנשי החינוך "איך להשאיר ילדה שאמורה להיות ישראלית מוחלטת עם שם דוריטה...יותר טוב ונכון שיקראו לה דבורה, היא כל הזמן מפזזת, שרה ורוקדת"
מראש אני אבקש סליחה מבעלות השמות השונים שניתנו לי, אך במשך כשבוע בכיתי על השם הזה שנשמע לי נוווורא, במיוחד אם תשמעו איך ביטאתי אותו בזמן היותי עולה חדשה מארגנטינה. אז ריחמו עלי והחליטו לקרא לי טובה,"ילדה כל כך טובה, כל כך מתוקה" זה היה נורא, לא עניתי לאף אחש שקרה לי טובה, ואז המורה לעברית סיפר לכולם שתמיד רצה בת (היו לו ארבע בנים) ושמר במיוחד את השם דוברה...מה!!!? דוב רע? הרי אמרו שאני ילדה כל כך נהדרת, רציתי לחזור הביתה, לבואנוס איירס, לסבא וסבתא, לחברים שלי, פה כולם שונאים אותי...
למזלי הטוב, לסיפור הזה יש סוף טוב, לאחר כמה חודשים, חזר אל הקיבוץ, חבר קיבוץ ששהה בחול כמה שנים, הוא היה לשונאי והא אמר"למה להציק לילדה, לא מספיק שצריך להתרגל לכל הבלגן בארץ? דוריטה לא טוב לכם? נבא נקצר ונוריד את הה, והשם שלי מאז, אם אני לא מתבלבלת, דורית
