סיפורי פוגי

[felixr]

סיפורי פוגי

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

 

[אוהד11]

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

 

[stratomaximus]

"הרב פסל את האתרוג שלו"

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

"הרב פסל את האתרוג שלו"

 

[ה2]

תודה שפרסמת. כדאי שיראו כולם אף אם רק במעט מה

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

תודה שפרסמת. כדאי שיראו כולם אף אם רק במעט מה
עובר על הנהגים.

 

[amirv]

ועוד קצת הזדהות עם נהגים

תודה שפרסמת. כדאי שיראו כולם אף אם רק במעט מה
עובר על הנהגים.

ועוד קצת הזדהות עם נהגים
כאן

http://israelbikebus.blogspot.co.il/

 

[846]

תודה שפרסמת. כדאי שיראו כולם אף אם רק במעט מה
עובר על הנהגים.

 

[פארק דה פרנס]

למה הוא לא פנה לאמנון אברמוביץ'?

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

למה הוא לא פנה לאמנון אברמוביץ'?
יש לו אתרוג כשר שכבר 8 שנים כמעט אין לו דורש...
הוא בטח יהיה מוכן לתת אותו אפילו בחינם...

 

[davidfainshtein]

גדול!

סיפורי פוגי
למי מכם שלא צופה בהופעה של כוורת (עכשיו בערוץ 2), אני כותב על נסיעה שביצעתי בערב החג בקו 354 של דן.
עליתי ראשון לקו, ברחוב ז'בוטינסקי. הנהג היה מאד נחמד ואדיב, וגם הגיב בנימוס לכל הבקשות ההזויות של הנוסעים, עליהם אכתוב כאן. שימו-לב שכל בלבולי השכל שאני כותב הם מאותה נסיעה! ראשון עלה נוסע שטען ששכח ספר ברכב. הנהג אומר לו שעשה סריקה באוטובוס טרם היציאה ולא ראה דבר, אך האדם מתעקש לעלות לבדוק. עלה. בדק. לא מצא. בסוף "נזכר" שבכלל לא נסע עם אותו נהג....
בתחנה הבאה עולה אישה ואומרת שהיא רק רוצה לשלם ולרדת. הנהג מסתכל עליה כך

, ואז היא מסבירה שנסעה בלי לשלם ועכשיו היא רוצה לשלם על אותה הנסיעה. הנהג אמר שאסור לו לגבות ממנה כסף על שירות שלא הוא נתן. האשה ממשיכה להתעקש, ואז הוא אומר לה לחפש את הנהג שאיתו היא נסעה ולשלם לו...
אחרי כמה תחנות עולה אשה, ומבקשת כרטיס לבאר יעקב. היא משלמת לנהג, והוא מוציא לה כרטיס. מה כבר יכול להשתבש? אז אחרי כמה שניות היא חוזרת אליו ואומרת לו "אבל לקחת ממני כסף עד באר יעקב!" הנהג אומר לה "זה מה שביקשת" ואז היא אומרת "אבל פעמים קודמות הייתי אומרת לנהג שאני נוסעת לבאר יעקוב, והוא היה גובה ממני כסף עד כפר חב"ד, ומשם נסיעת המשך פנימית כלולה באותו מחיר" הנהג אומר לה "לא, ביקשת לבאר יעקב ושילמת לבאר יעקב", והאשה ממשיכה להתווכח...
עוברות רק כמה דקות, עד שעולה נוסע ומבקש כרטיס הלוך ושוב. הנהג אומר שאין, אבל הנוסע ממשיך בשלו, וכהוכחה הוא מציג את קו 402. הנהג אומר "אבל מה לי ולקו 402?", גם הנוסע הזה, כמו קודמיו ממשיך להתעקש ולהתווכח, ומתחיל לספר לנהג שהרב פסל את האתרוג שלו והוא נוסע להחליף אתרוג וחוזר כעבור כמה דקות. הנהג שואל אם יש לו רב-קו, התשובה היא שלא...

זאת כאמור רק טעימה קטנה ממה שהנהג צריך להתמודד איתו ביום-יום בזמן הנהיגה. בכל הקווים, אבל לדעתי במיוחד בבני-ברק.
חומר למחשבה.

גדול!