קניתי נעליים..../images/Emo9.gif
עד שילשום זה היה נראה לי מסימה בלתי אפשרית. עד אז הייתי באמונה, שקשה לי למצא סוג טוב, שאני אוהבת ובמחיר טוב... חיפשתי כבר כמה חודשים נעלי חורב(ובנתיים הסתובבתי עם נעליים שעברו עלי ב"ירושה" מאחותי..פשוט, כי אחרי כל לידה הרגליים שלי גדלות בבערך 1/2 מידה..מן תופעה מוזרה כזאת שקורה לכמה נשים.המדענים מכרירם אותה, אבל עוד לא הצליחו להבין למה זה קורה). פשוט לא מצאתי. או שלא אהבתי את הדגמים או שאת המחיר(כנראה אני עדין לא מאמינה שמגיע לי נעליים ב300 שקל ומלא..).וגם כשאני אכן מוצאת לי סוג שנראה לי, הייתי זקוקה ל"הארכת זמן" כדי לחשוב על זה..לא הייתי מסוגלת לקנות ישר.(בגדים כן, אבל נעליי..?) לא יודע, איך שיחררתי את המחסום הזה..אבל עובדה: עברתי ברחוב והצצתי לתוך חלון ראבה..ושם הם היו- הנעליים "שלי". מתוך סקרנות ניגשתי למוכר ושאלתי אותו כמה הם עולות, משוכנעת שיגיד מחיר שמעל 200/300 ש"ח..אבל הם עלו פחות מ150 ש"J! נכנסתי למדוד, עדין עם המחשבה:בטח לא יהיו לי נוחות.. אז..לא היה לו במספר שלי את הצבע (שחור) שרציתי., רק בחום.ועד שילשום חום זה לא היה צבע שאפילו הייתי שוקלת ללבש או לנעול..בקיצור- אחרי שהראה לי דגמים אחרים, שלא אהבתי, הלך להביא נעליים בדגם "שלי", בשחור, מן המחסן..ב1/2 מידה מתחת למה שהכי טוב לי..אבל הם לחצו. ואז..מדדתי את הנעליים החומות שוב..והיה לי ברור שזהו! אלו הנעליים שלי! לא היססתי, לא לקח לי זמן לחשוב...פשוט קניתי. ועוד מה..תוך כדי המדידות, המוכר הוריד לי את המחיר בעוד 20 ש"J..בלי שביקשתי(אני לא טיפוס שמסוגל להוריד מחירים או להתווכח..) אתמול כל היום הייתי בהלם מעצמי..לא רק שהצלחתי למצא נעליים, בעיקר מהקפיצה שעיתי כדי להגיע לזה..