סיפורי חיים

[ינוקא1]

סיפורי חיים

סיפורי חיים

כתובים בחול
ומתעופפים.
בחוסר משמעות
לכל הכיוונים.

בקול רעש גדול
על עצמם
מכריזים.

מנצחים ונכנעים.
מתחברים ונפרדים
ממשיכים בשאונם
המולת החיים.

וכאשר הסיפור
שלי אבד
נעשיתי שקט ,
לא נראה ,
נע בדד.

 

[פרילנסר]

ברוך אתה, אדון ינוקא, בבואך

 

[ינוקא1]

תודה לך פרילנסר

מסקירה קלה , הפורום והשירים של כולם מ-ד-ה-י-מ-י-ם

ברוכים הנמצאים.

 

[קרנף לבן 1]

יפה

גם הצלחת לעשות כתב מודגש וקל לקריאה

 

[ינוקא1]

תודה

 

[כנרת לי]

כתובים בחול

אהלן ינוקא
[אתה לא באמת חדש פה, אבל ברוך המתחדש תמיד כיף לחלק שוקולדים

]

אם הסיפורים כתובים בחול, אז מראש הם נידונים לחוסר משמעות לא?

עכשיו, אנ'לא מבינה אם הם מתפזרים, איך הם מכריזים על עצמם בקול גדול?

הבית החותם מעלה דוק של עצב, אבל גם פתח להתחדשות, וזאת בזכות השקט,
הלא נראוּת , שמאפשרים לכתוב מחדש את הסיפור בקו נקי, בלי מה יגידו ואיך זה נראה.
מזוית העין שלי, 'נע בדד' - מכמיר לב...

אבל עכשיו השמיים נצבעים בססגוניות מהפנטת
אולי תביא לך השראה מחויייכת

כּנרת~~

אה... ויש לך ממש עין טובה אם אתה באמת חושב שהשירים כאן מדהימים....

 

[ינוקא1]

היי כינרת

בפורום הזה אני חדש .....תודה על קבלת הפנים , ברוכה הנמצאת

&nbsp
אני חושב ש"סיפורי החיים כתובים בחול" - העולם הפיזי , זה ה"חול"....
&nbsp
מתעופפים - אחרי מאה ועשרים .....
&nbsp
בחוסר משמעות - איך כבר אמר מישהו - "מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ."

(קוהלת)
&nbsp
הם מתפזרים , ומתעופפים ומכריזים על עצמם בקול גדול - למרות חוסר המשמעות , כולנו רוצים "לעשות משהו" ......להשאיר משהו שישאר אחרינו ..... להשמיע את קולינו ..... להטביע איזשהו חותם ......
&nbsp
הבית האחרון הוא בדיוק כפי שאת אומרת - באיזשהו מקום זה "לצאת מהחיים" , כי הפסקת הסיפור או "לאבד את הסיפור" זה סוג של מוות.
זה אומר באיזשהו מקום ש"אף אחד לא שם עליך" .... נע בדד , בלתי נראה.
מצד שני , המוות מהסוג הזה , דהיינו "מות הסיפור" , מאפשר לנו להמשיך לחיות - זה מאפשר לנו לכתוב סיפור חיים חדש בלי "היצמדות" לסיפור הישן , זה מאפשר לנו "להתחדש".
&nbsp
אני באמת ובתמים חושב שהשירים כאן מדהימים , ועיין טובה זה דבר נהדר

תודה לך על השאלות , שבזכותן הוצאת ממני את זה

&nbsp
נ.ב.
השיר הזה מתאר תרגול שמאוד קרוב לליבי שנקרא "שחזור" (הוצאתי אותו מהספר "מעבר המכשפים" של טאישה אבלאר) , שדרך התרגול הזה בעצם "משחררים" את עצמינו מהסיפור שלנו.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[שמים1]

ברוך הבא ינוקא

לכל אחד מאיתנו סיפור חיים , אנו הולכים עם הסיפורים ולעיתים הסיפורים הולכים לפנינו .
אהבתי את הנוגות בבית האחרון
בית שהוא סיפור בפני עצמו .

וכאשר הסיפור
שלי אבד
נעשיתי שקט ,
לא נראה ,
נע בדד.

 

[ינוקא1]

תודה לך