סיפורי הארוך ושאלות [חפירה לפנייך!]

סיפורי הארוך ושאלות [חפירה לפנייך!]

הייתי אמורה להתגייס בגיוס מתנדבים בספטמבר, אבל בבדיקות רפואיות שנעשו לפני הגיוס גילו לי ערכים לא תקינים באנזימי כבד. פספסתי את הגיוס, ומאז אני בתהליך די ארוך וקצת מייגע של אבחון צהבת אוטואימונית בכבד שלי. הרופא אמר שזה כנראה תוצאה של דיאטה לא טובה. אני אמנם לא מהמחמירים, אבל כשאני סוקרת את התפריט שלי אני לא מצליחה למצוא אוכל שאני אוכלת באופן קבוע שמכיל גלוטן. [כלומר אני מקפידה על דיאטה, אבל כן אוכלת במסעדות די הרבה וכן אוכלת מוצרי "עלול להכיל", אבל לא מכניסה באופן מודע גלוטן לגוף שלי] אולי זה מתקופת העבודה בארומה, אבל בכל אופן, זה לא משנה כבר. אז עכשיו אני מחכה לאישור הצבא להתגייס בסוף דצמבר, ובגלל כל מיני תיזוזים ובירוקרטיה מעצבנת אני נמצאת בבית כבר כמעט שלושה חודשים בלי מעש. [הייתי אמורה להתגייס לפני שבועיים, אבל בסוף זה לא יצא]. בכל מקרה, אני סובלת בתקופה האחרונה מחולשה, כאבי בטן בלתי פוסקים [גם הייתי במיון בגללם פעם אחת ולא מצאו כלום], יציאות לא סדירות וכאבי ראש. בשבוע שבועיים האחרונים אני מרגישה שכל פעם אחרי שאני אוכלת מגיע כאב בטן, ואחכ תמיד יש לי קלקול קיבה\ עצירות. אני מתארת לעצמי שהחולשה נובעת מחוסר מעש מוחלט [באמת, אני קמה וכל מה שאני עושה עד החזרה לישון זה לראות טלויזיה\ מחשב\ לאכול... אם מישהו מחפש עובדת זמנית לכל דבר באזור ת"א אני פנויה
], בשבוע האחרון התחלתי לעשות ספורט וזה רק מתיש אותי עוד יותר. בקטע שקשה לי לקום כל פעם מהכיסא [ולא סתם מפינוק], ואין לי חשק לצאת מהבית כל כך... אני כבר לא יודעת אם אני סתם היפוכונדרית משעמום ומכל הבדיקות של הכבד, אבל אני משתגעת מהקטע הזה. לא עובר יום בלי שאני לוקחת איזה אדוויל, וגם זה לא עוזר. בדיקות דם לא מראות שום דבר מיוחד פרט לכבד. עכשיו כל התיאור המפורט הזה הוא כדי לשאול שאלה אחת פשוטה. האם מישהו מכם נתקל בתקופה כזאת? בסימפטומים כאלה? נראה לכם שזה הכל נובע מהכבד הצהוב שלי או שזה יכול להיות עוד איזה מחלת דרכי עיכול? יש לי תור לגסטרו חדש רק בעוד חודש וקצת [אני מחליפה כל 3 חודשים בקירוב רופא גסטרו
, סתם כי כל מי שנתקלנו בו ממש אכזב], ואני תוהה מה לעשות בינתיים. תודה למי ששרד ויכול לספר מניסיונו האישי
 

כמי2

New member
ראשית כל מצטערת לשמוע

אבל לדעתי אם את מרגישה ממש גרוע את צריכה לנסות להקפיץ בכל דרך שהיא את התור לרופא גסטרו. זה אומר להתקשר למוקד כל הזמן לשאול אם יש ביטולים ואפילו לנסוע לעיר אחרת אם יש תור פנוי. לכן חשוב מאוד שתראי רופא גסטרו בהקדם ולא לוותר. אין לי נסיון עם מקרה דומה לשלך אבל אני לא חושבת שאת היפוכונדרית אם הבדיקות מראות שמשהו לא תקין, אבל סביר להניח שאת לא מקבלת תשובות וזה מדאיג אותך זה טבעי בהחלט. אני לא יודעת איפוא את גרה אבל הים אותי תמיד מרגיע אז אולי קפיצה לים עם ספר תוציא אותך מהדאגה. בריאות טובה.
 
לא נתקלתי בתקופה כזו. אבל:את מתארת תופעות

אופייניות למעי רגיז או רגיש.וכמובן שאני לא רופאה. נסי להקדים את התור לרופא הגאסטרו. איזה ספורט את עושה? בספורט שאת עושה תעלי את המאמץ בהדרגה. וכמובן תרגישי טוב במהירות.
לעידוד.
 
הליכות וריצות וחזרתי לשיעורי פילאטיס

ולדניאלה- קיוויתי שתהיי אחת מהעונים. לא הגעתי למצב כמו שלך, אבל אני בהחלט מרגישה "סמרטוטית" מכרגיל. לא מצליחה להזכר מתי היתה הפעם האחרונה שהרגשתי 100 אחוז... מחר ננסה להקדים תור לגסטרו אצל רופא אחר. הקטע שעשו לי בחודשיים האחרונים אין ספור בדיקות- בדיקות דם, ביופסיה של הכבד, אולטראסאונד מכל סוג, בדיקות שתן. ולא עלה שום דבר חשוד מלבד הבעיה הידועה בכבד.
 
הליכות ופילאטיס זה ספורט טוב שלא מאמץ את

הגוף מעבר ליכולת. ריצות בשלב זה הייתי מפסיקה וחוזרת אליהן כשההרגשה משתפרת.
 

daniela21

New member
בדקו אם יש לך PSC? מחלת קרוהן?

בדיקות דם "רגילות" לא עולות על הבעיות האלה. אצלי בדיקות הדם היו תקינות (כולל שקיעת דם), רק רמות הויטמינים נמוכות (B12, ויטמין D, חומצה פולית) וכמובן ברזל, המוגלובין שרד בעקביות וטיפול תרופתי לא עזר לזה. אולטרה-סאונד לא יכול להראות את המעיים... רק איברים סמוכים. בדיקות שתן פחות רלבנטיות כאן. אני הייתי בודקת בכיוון של קרוהן ו/או PSC (מחלה אוטואימונית של הכבד שלפעמים מתלווה למחלת מעיים דלקתית). שוב, יכול להיות שזה רק משהו שחולף, אבל תמיד טוב לדעת מאשר להיזכר מאוחר ולקבל טיפול מאד אגרסיבי. תרגישי טוב!! (ואם את צריכה משהו, אל תהססי לבקש)
 

daniela21

New member
מבינה אותך

וכן, לצערי הייתי במצבך והגעתי לאנמיה רצינית עם עירויי ברזל וחולשה כזאת שבקושי יכולתי לזוז מהמיטה. אני הייתי מבקשת הפנייה לקולונוסקופיה. גם ככה לוקח לא מעט זמן להשיג תור, אז לקבוע כמה שיותר מהר. אני ממש לא חושבת שאת היפוכונדרית, אני כל הזמן חשבתי שמשהו לא בסדר אצלי ולמרות הכל ניסיתי לחשוב שזה יעבור ויהיה בסדר, עד שעלו על הבעיה שלי (שהיא גם אוטואימונית) בשלב מתקדם. אז אני ממש לא רוצה להלחיץ, אבל לא להיות אופטימים מידי, עדיף לשמוע שאין כלום והכל תקין וזה באמת רק מחוסר מעש, מאשר שזו מחלה שהטיפול בה מורכב יותר כשפונים בשלב מאוחר.
 
ספורט מחמיר צהבת? בחיים לא שמעתי על זה

וגם הרופא ממוחה לא אמר על זה כלום. הוא אמר שמרגע שאני מתחילה את הטיפול אני כמו בנאדם רגיל לכל דבר ואין לי מוגבלות מלבד הדיאטה של הצליאק.
 
אני זוכרת על מישהי שהיתה צריכה לשכב חודש

בכל אופן, גם אם אני טועה, אם יש לך תסמינים, את לא נשמעת לי בריאה. כך שהספורט בטוח מיותר לגוף הוא מעמיס, תני לגוף להתאושש.
 
אני לא חושבת שאנחנו מדברות על אותו סוג צהבת

מה שיש לי זה לא צהבת רגילה, אלא צהבת אוטואימונית, אני לא יודעת מה ההבדל, אבל אני יודעת שזו לא הצהבת שתמיד מדברים עליה. מה גם שלצהבת לא היו ממש תסמינים, ואני די בטוחה שהעייפות וכאבי הבטן לא קשורים אליה, כי יש לי אותה כבר כמה זמן ואלה הן תופעות ממש מהזמן האחרון. אני אתחיל עם התרופה עוד מעט ונראה אם זה יקל את העניינים קצת
 

oolay

New member
מיד להפסיק עם האדויל! תחליפי את משככי הכאבים

הרופאה הסבירה לי שלאדויל יש השפעות על מערכת העיכול ואם במילא את רגישה בכיוון - ועוד משתמשת בזה לא מעט, אז לעבור לאופטלגין או אקמול. נסי לבדוק גם אתם יש רגישות גם ללקטוז שלא פעם זה "תוצר נלווה" לרגישות לגלוטן.
 

אילנינה

New member
זה נשמע כמו חיידק בקיבה

ששמו הליקובקטר, תעשי חיפוש בגוגל לדעתי תמצאי שזה אותם סיפטומים. בכל מיקרה, הבידקה לגילוי היא מאוד פשוטה ולא צריך גסטו, אפשר לבקש מהרופא משפחה, זו בדיקת נשיפה (פשוט נושפים לתוך מבחנה במעבדה). הטיפול הוא אנטיביוטיקה. מקווה שתרגישי טוב ומהר. אילנית.
 
באמת כדאי לבדוק הליקובקטר

זו בדיקה מאוד פשוטה ומאוד קל לטפל בחיידק, אבל יש רופאים שפשוט לא חושבים על זה.
 

מתי11

New member
רק רציתי לשלוח חיזוק ו../images/Emo24.gif

לא יודעת אבל מקווה שמהר מאוד תדעי מה זה ותרגישי יותר טוב מתי
 
מוסיפה שני סנט לגבי הספורט

ספורט אירובי מאומץ מעודד פעילות מעיים, אז מעבר לחוסר הכוחות זו סיבה נוספת שהייתי מוותרת על ריצות עד שתגלי מה קורה שם.
 

אורלין3

New member
רגישויות

לבתי יש מזה כשנתיים צליאק. שנה אחרי גילוי הצליאק היו לה תופעות דומות לשלך: כאבי בטן, שלשולים, מיגרנות, עייפות, חולשה וכו'. היא הגיעה למסקנה שהיא גם רגישה ללקטוז. רופא גסטרו המליץ לא לערוך בדיקת רגישות ללקטוז מאחר ולדעתו היא לא אמינה ולהפסיק מוצרי חלב למשך שבוע. אחרי שבוע לאכול מוצרי חלב ולבדוק אם יש תופעות. וכך היא נהגה. במשך תקופה מסוימת הייתה הטבה ואח"כ התופעות חזרו. רופא הגסטרו חושב שיש לה גם מעי רגיז בנוסף לצליאק ולקטוז. כל הבדיקות שלה יצאו תקינות. מקווה שעזרתי לך במשהו. תרגישי טוב ובהצלחה. דרך אגב בתי אמורה להתגייס שנה הבאה בגיוס רגיל.
 
תודה לכולם../images/Emo13.gif

כמובן ששניה אחרי שכתבתי את ההודעה המצב התחיל להשתפר, והיומיים האחרונים היו ממש ממש בסדר, בלי כאבי בטן בכלל ועם המון מרץ, אבל בכל מקרה קבענו תור לרופא גסטרו...
 
למעלה