האם תהיתם פעם, מדוע אנחנו אוהבים כל כך דובים ויש כל כך הרבה סיפורים /שירים וספרים עליהם ? הנה לקט קצרצר המנסה לענות מדוע דווקא דובים ספרותיים......
למה אנחנו כל כך אוהבים דובים?
פו הדוב, באלוּ, פדינגטון, דובוני אכפת-לי וגם דובי לא-לא הישראל הם רק חלק מרשימה ארוכה של דובים ספרותיים אהובים. איך הפך הדוב, בעל חיים מאיים ומסוכן במציאות, לדובון חביב, שקוראים גדולים כקטנים לא יכולים לשבוע מדמותו?
עדי זליכוב רלוי
"זהבה ושלושת הדובים" כפי שאייר המאייר הבריטי בן המאה ה-19 ארתור רקהאם. אגדה ידידותית לכל הגילאים
ירידת הטמפרטורות, שמביאה את הדובים לסור אל שנת החורף שלהם, היא הזדמנות מצוינת לברר כיצד הפכה חיה מאיימת ומסוכנת במציאות לדמות ספרותית חביבה על קוראים צעירים (והוריהם) ובאופן כללי לכוכבת ילדים בלתי מעורערת.
דובים היו אהובים על ילדים והוריהם בספרות כבר מהמאה ה-19. מי לא מכיר את אבא דוב, אמא דובה והדובון הקטון מסיפור האגדה המפורסם "זהבה ושלושת הדובים"? האגדה פורסמה לראשונה ב-1837 בקובץ סיפורים בשם "הדוקטור" של המשורר האנגלי רוברט סאותי (Robert Southey), על פי המתואר בספר "ילדים גדולים" מאת יהודה אטלס (הוצאת ידיעות אחרונות). היא מבוססת על סיפור עממי ישן, ששמע סאותי מדודו.
האגדה ידידותית לכל הגילאים, שכן היא נטולת נבלים מפחידים והדובון הקטן, כוכב המעשיה והדייסה החמימה, הופך את הסיפור לעוד יותר מתאים לקטנטנים. לא בכדי היא הפכה ללהיט וזכתה לשלל גרסאות. הסופר רואלד דאל, למשל, העניק לאגדה גרסה ביקורתית בקובץ הסיפורים "חרוזים נלוזים", שם מתוארת זהבה (בחרוזים כמובן) כילדה פולשנית וחצופה.
עוד אישיות דובית שהפכה לסמל באותה מאה היא זו של באלוּ מ"ספר הג'ונגל". היום אנחנו מכירים את הסיפור כסרט דיסני, אבל מקורו באנתולוגיית סיפורים קצרים, שכתב הסופר והמשורר רודיארד קיפלינג בשנת 1894. "ספר הג'ונגל" אף זיכה את קיפלינג בפרס נובל לספרות, אותו קיבל ב-1907. שישים שנה לאחר הזכייה עלה לאקרנים הסרט המפורסם.
איור מתוך "ספר הג'ונגל" המקורי משנת 1894. הספר זיכה את קיפלינג בפרס נובל לספרות
מקור שמו של באלוּ, דוב מסוג שפתני שמקורו אכן בג'ונגלים של הודו, הוא במילה ההינדית "דוב". בסרט, הוא שר שיר מדבק על The Bare Necessities, "הצרכים הפשוטים" של החיים, אבל זה כמובן גם משחק מילים למילה bear, ועל כן אפשר לפרש את השיר גם ככזה העוסק ב"צרכים של הדוב". הפילוסופיה של באלו, כפי שהוא מציג אותה בשיר למוגלי היא לחיות בפשטות, ליהנות ממה שיש, לא לבזבז זמן בחיפושים אחר מה שלא קיים ולא לעבוד קשה מידי.
דוב עם קסם אישי
ואם בדובים עצלים ומלאי קסם אישי עסקינן, אין לנו אלא להזכיר את הדוב שכולם מכירים ואוהבים, פו הדוב (באנגלית הוא נקרא וויני הדוב) של א.א. מילן. הספר הראשון על פו הדוב יצא לאור ב-1926 ושנתיים לאחר מכן הגיע ספר ההמשך, "הבית בקרן פו". גיבורי הספרים הם הילד כריסטופר רובין, הנקרא על שם בן המחבר, פו הדוב על שם בובת דב שכריסטופר באמת קיבל במתנה, וידידים נוספים תושבי היער.
הספר הראשון התרחש ביער אשדון, הסמוך לחוות קוצ'פורד בה התגוררה משפחת מילן. ככל שנוספו צעצועים נוספים לחדר הילדים של כריסטופר, כך נוצרו גיבורים חדשים לסיפורי פו הדוב. כמה מבובות הבד שהפכו לדמויות בסיפור, בהן חזרזיר, נמיר, איה וקנגה, שוכנות עד היום באגף הילדים של הספרייה העירונית של ניו יורק.
את הספר המקורי ורבים מתרגומיו מלווים ציוריו הנהדרים של ארנסט שפארד, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהספר. דווקא האיור של פו הדוב עצמו קיבל השראה מבובת דוב של גראהם שפארד, בנו של המאייר, ולא מבובת הדוב של כריסטופר רובין מילן. הספר תורגם ליותר משלושים שפות, התרגום הראשון לעברית נעשה בידי ורה ישראלית וא"ד שפירא בשנת 1943. את השירים בתרגום זה תרגם לא אחר מאשר נתן אלתרמן. מה סוד קסמו של הספר? שהוא מהווה מיקרוקוסמוס לחברה אנושית טובה יותר וטומן בחובו תובנות פילוסופיות שוחרות שלום קלות לציטוט.
בשנת 1961 רכשה חברת דיסני את הזכויות על השימוש בדמותם של פו הדוב וחבריו. השנה יצא סרט מעט שונה על פו הדוב. הסרט, שנקרא "כריסטופר רובין", מביא את סיפור התהוותה של אגדת פו הדוב ועוסק בין השאר בפער המכאיב שבין ילדות להתבגרות.
מי כמונו הדובים
פוד הדוב. עלילותיו מהוות מיקרוקוסמוס לחברה אנושית טובה יותר והספר טומן בחובו תובנות פילוסופיות שוחרות שלום קלות לציטוט
ישנם עוד דובים ספרותיים רבים, שעלו מהיער אל תוך ספריית הילדים. בהם אפשר למנות את הדוב מישקה הרוסי, שמככב במעשיות רוסיות רבות; את הדוב קורדרוי של הסופר והמאייר האמריקני דון פרימן (נוסח עברי מאת יהודה אטלס); סדרת דובי דוב, שמפליאה לשלב את האיורים של מוריס סנדק עם סיפוריה של אלזה הולמלונד מינריק;
דובונים נוספים שהפכו ללהיט באותו עשור הם דובוני אכפת לי (Care Bears), שמעל 45 מיליון ספרים על אודותיהם נמכרו בשנות ה-80. הם נוצרו במקור כסט כרטיסי ברכה, שיצרה האמנית אלנה קוצ'אריק. בהמשך הופקה סדרת האנימציה הנודעת, יצאו לאור ספרים תואמים ואחד הדובים, הכחול והנרגן, שנקרא בעברית "דובקוטר" ובאנגלית Grumpy Bear, קיבל אף מעמד משלו כגיבור סדרה טלוויזיה עצמאית.
גם כאן אצלנו בראה לאה גולדברג את "דוב דובוני בן דוביים מצחצח נעליים" ויצחק אבנון כתב על דובי לא-לא הסרבן המקומי, שהפך למטבע לשון ומשל עבור ילדים מרדנים כמותו.
מהגר ידידותי
היה אפשר לצפות שגם הדוב פדינגטון, מהגר בודד מפרו הרחוקה, שהגיע אליה באניה, יהיה נרגן. אבל דווקא הוא, למרות בדידותו, הפך לדוב נחמד, ידידותי ואולי האנושי והמתוק ביותר שידעה הספרות הדובית. למי שטרם התוודע - הדוב פדינגטון (Paddington Bear) הוא גיבורה של סדרת ספרים מאת מייקל בונד, שאיירה מגי פורטנם, המתארת לקוראים צעירים את הרפתקאותיו בלונדון של דוב קטן, שנקרא על שמה של תחנת הרכבת בה התגלה.
הספר הראשון בסדרה יצא לאור בשנת 1958 ובמהרה הפך פדינגטון הדוב לסימן ההיכר של תחנת הרכבת ולסמל לונדוני מובהק. בהמשך עובדו הספרים מלאי ההומור למספר סדרות טלוויזיה ולסרטי קולנוע, הראשון בהם יצא ב-2015 והשני ב-2018.
מדהים לגלות שהספר הראשון נכתב בשמונה ימים בלבד. שם מסופר שפדינגטון נשלח ללונדון על ידי דודתו, דובה זקנה ומעשית בשם לוסי. היא מלמדת אותו מבעוד מועד אנגלית ושולחת אותו מצויד בצנצנת מרמלדה, פנקס, תמונה שלה וכמה מטבעות פרואנים, כשעל צווארו תלוי פתק ובו כתוב באנגלית: "אנא טפלו בדוב הזה. תודה".
בתחנת פדיגטון, פוגש הדוב את מר וגברת בראון, שמחליטים לקחת אותו לביתם לניסיון. המשפחה מתאהבת בו ומחליטה לאמצו, לשמחתם של ילדי משפחת בראון, ג'ודי וג'ונתן. לפדינגטון יש נטיה שובבית להיקלע להרפתקאות ולצרות, חיבה לקקאו ולפרוסת לחם עם חמאה וסטייל בריטי נהדר, הכולל מעיל צמר כחול וכובע אדום, שהפכו לסימן ההיכר שלו. פדינגטון הפך בצדק לאחד מהדובים החביבים והפופולריים בספרות הילדים.
אז למה דובים?
מדוע דווקא הם חדרו לליבותיהם של קוראים רבים, בכל הגילאים, לאורך שנים כה רבות? אולי בראש ובראשונה כי יש להם פיזיות כובשת בנוכחותה, הבעה מעוררת הזדהות ויחסים חמים בין האם לגורי, מה שמחבר אותנו מיד לזכרונות ילדות. שנית, יתכן שהדובים הספרותיים הנחמדים מספקים לנו הזדמנות להתמודד עם הפחדים הקמאיים ביותר שלנו מפני חיות טרף. בכך שאנחנו הופכים אותה לכה חביבה, נגישה וחביקה להפליא, אנחנו מסירים את האיום.
מתוך הסרט "פדינגטון 2". פדינגטון הפך בצדק לאחד מהדובים החביבים והפופולריים בספרות הילדים
דובים ספרותיים מתוקים מאפשרים לנו לגלות כבר כילדים, שמה שאנחנו מחשיבים כמאיים, מסוכן, תוקפני, אקזוטי וזר הוא בכלל לא כזה. אפשר להתיידד עם הפחד ולגלות שלפעמים הדוב הוא בכלל דובי. וכעת, כשאנחנו מצוידים בדובים פרוותיים ועלילותיהם, אפשר להיכנס למערה ולשקוע בשנת חורף חמימה וטובה.
www.haaretz.co.il
למה אנחנו כל כך אוהבים דובים?
פו הדוב, באלוּ, פדינגטון, דובוני אכפת-לי וגם דובי לא-לא הישראל הם רק חלק מרשימה ארוכה של דובים ספרותיים אהובים. איך הפך הדוב, בעל חיים מאיים ומסוכן במציאות, לדובון חביב, שקוראים גדולים כקטנים לא יכולים לשבוע מדמותו?
עדי זליכוב רלוי
"זהבה ושלושת הדובים" כפי שאייר המאייר הבריטי בן המאה ה-19 ארתור רקהאם. אגדה ידידותית לכל הגילאים
ירידת הטמפרטורות, שמביאה את הדובים לסור אל שנת החורף שלהם, היא הזדמנות מצוינת לברר כיצד הפכה חיה מאיימת ומסוכנת במציאות לדמות ספרותית חביבה על קוראים צעירים (והוריהם) ובאופן כללי לכוכבת ילדים בלתי מעורערת.
דובים היו אהובים על ילדים והוריהם בספרות כבר מהמאה ה-19. מי לא מכיר את אבא דוב, אמא דובה והדובון הקטון מסיפור האגדה המפורסם "זהבה ושלושת הדובים"? האגדה פורסמה לראשונה ב-1837 בקובץ סיפורים בשם "הדוקטור" של המשורר האנגלי רוברט סאותי (Robert Southey), על פי המתואר בספר "ילדים גדולים" מאת יהודה אטלס (הוצאת ידיעות אחרונות). היא מבוססת על סיפור עממי ישן, ששמע סאותי מדודו.
האגדה ידידותית לכל הגילאים, שכן היא נטולת נבלים מפחידים והדובון הקטן, כוכב המעשיה והדייסה החמימה, הופך את הסיפור לעוד יותר מתאים לקטנטנים. לא בכדי היא הפכה ללהיט וזכתה לשלל גרסאות. הסופר רואלד דאל, למשל, העניק לאגדה גרסה ביקורתית בקובץ הסיפורים "חרוזים נלוזים", שם מתוארת זהבה (בחרוזים כמובן) כילדה פולשנית וחצופה.
עוד אישיות דובית שהפכה לסמל באותה מאה היא זו של באלוּ מ"ספר הג'ונגל". היום אנחנו מכירים את הסיפור כסרט דיסני, אבל מקורו באנתולוגיית סיפורים קצרים, שכתב הסופר והמשורר רודיארד קיפלינג בשנת 1894. "ספר הג'ונגל" אף זיכה את קיפלינג בפרס נובל לספרות, אותו קיבל ב-1907. שישים שנה לאחר הזכייה עלה לאקרנים הסרט המפורסם.
איור מתוך "ספר הג'ונגל" המקורי משנת 1894. הספר זיכה את קיפלינג בפרס נובל לספרות
מקור שמו של באלוּ, דוב מסוג שפתני שמקורו אכן בג'ונגלים של הודו, הוא במילה ההינדית "דוב". בסרט, הוא שר שיר מדבק על The Bare Necessities, "הצרכים הפשוטים" של החיים, אבל זה כמובן גם משחק מילים למילה bear, ועל כן אפשר לפרש את השיר גם ככזה העוסק ב"צרכים של הדוב". הפילוסופיה של באלו, כפי שהוא מציג אותה בשיר למוגלי היא לחיות בפשטות, ליהנות ממה שיש, לא לבזבז זמן בחיפושים אחר מה שלא קיים ולא לעבוד קשה מידי.
דוב עם קסם אישי
ואם בדובים עצלים ומלאי קסם אישי עסקינן, אין לנו אלא להזכיר את הדוב שכולם מכירים ואוהבים, פו הדוב (באנגלית הוא נקרא וויני הדוב) של א.א. מילן. הספר הראשון על פו הדוב יצא לאור ב-1926 ושנתיים לאחר מכן הגיע ספר ההמשך, "הבית בקרן פו". גיבורי הספרים הם הילד כריסטופר רובין, הנקרא על שם בן המחבר, פו הדוב על שם בובת דב שכריסטופר באמת קיבל במתנה, וידידים נוספים תושבי היער.
הספר הראשון התרחש ביער אשדון, הסמוך לחוות קוצ'פורד בה התגוררה משפחת מילן. ככל שנוספו צעצועים נוספים לחדר הילדים של כריסטופר, כך נוצרו גיבורים חדשים לסיפורי פו הדוב. כמה מבובות הבד שהפכו לדמויות בסיפור, בהן חזרזיר, נמיר, איה וקנגה, שוכנות עד היום באגף הילדים של הספרייה העירונית של ניו יורק.
את הספר המקורי ורבים מתרגומיו מלווים ציוריו הנהדרים של ארנסט שפארד, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהספר. דווקא האיור של פו הדוב עצמו קיבל השראה מבובת דוב של גראהם שפארד, בנו של המאייר, ולא מבובת הדוב של כריסטופר רובין מילן. הספר תורגם ליותר משלושים שפות, התרגום הראשון לעברית נעשה בידי ורה ישראלית וא"ד שפירא בשנת 1943. את השירים בתרגום זה תרגם לא אחר מאשר נתן אלתרמן. מה סוד קסמו של הספר? שהוא מהווה מיקרוקוסמוס לחברה אנושית טובה יותר וטומן בחובו תובנות פילוסופיות שוחרות שלום קלות לציטוט.
בשנת 1961 רכשה חברת דיסני את הזכויות על השימוש בדמותם של פו הדוב וחבריו. השנה יצא סרט מעט שונה על פו הדוב. הסרט, שנקרא "כריסטופר רובין", מביא את סיפור התהוותה של אגדת פו הדוב ועוסק בין השאר בפער המכאיב שבין ילדות להתבגרות.
מי כמונו הדובים
פוד הדוב. עלילותיו מהוות מיקרוקוסמוס לחברה אנושית טובה יותר והספר טומן בחובו תובנות פילוסופיות שוחרות שלום קלות לציטוט
ישנם עוד דובים ספרותיים רבים, שעלו מהיער אל תוך ספריית הילדים. בהם אפשר למנות את הדוב מישקה הרוסי, שמככב במעשיות רוסיות רבות; את הדוב קורדרוי של הסופר והמאייר האמריקני דון פרימן (נוסח עברי מאת יהודה אטלס); סדרת דובי דוב, שמפליאה לשלב את האיורים של מוריס סנדק עם סיפוריה של אלזה הולמלונד מינריק;
דובונים נוספים שהפכו ללהיט באותו עשור הם דובוני אכפת לי (Care Bears), שמעל 45 מיליון ספרים על אודותיהם נמכרו בשנות ה-80. הם נוצרו במקור כסט כרטיסי ברכה, שיצרה האמנית אלנה קוצ'אריק. בהמשך הופקה סדרת האנימציה הנודעת, יצאו לאור ספרים תואמים ואחד הדובים, הכחול והנרגן, שנקרא בעברית "דובקוטר" ובאנגלית Grumpy Bear, קיבל אף מעמד משלו כגיבור סדרה טלוויזיה עצמאית.
גם כאן אצלנו בראה לאה גולדברג את "דוב דובוני בן דוביים מצחצח נעליים" ויצחק אבנון כתב על דובי לא-לא הסרבן המקומי, שהפך למטבע לשון ומשל עבור ילדים מרדנים כמותו.
מהגר ידידותי
היה אפשר לצפות שגם הדוב פדינגטון, מהגר בודד מפרו הרחוקה, שהגיע אליה באניה, יהיה נרגן. אבל דווקא הוא, למרות בדידותו, הפך לדוב נחמד, ידידותי ואולי האנושי והמתוק ביותר שידעה הספרות הדובית. למי שטרם התוודע - הדוב פדינגטון (Paddington Bear) הוא גיבורה של סדרת ספרים מאת מייקל בונד, שאיירה מגי פורטנם, המתארת לקוראים צעירים את הרפתקאותיו בלונדון של דוב קטן, שנקרא על שמה של תחנת הרכבת בה התגלה.
הספר הראשון בסדרה יצא לאור בשנת 1958 ובמהרה הפך פדינגטון הדוב לסימן ההיכר של תחנת הרכבת ולסמל לונדוני מובהק. בהמשך עובדו הספרים מלאי ההומור למספר סדרות טלוויזיה ולסרטי קולנוע, הראשון בהם יצא ב-2015 והשני ב-2018.
מדהים לגלות שהספר הראשון נכתב בשמונה ימים בלבד. שם מסופר שפדינגטון נשלח ללונדון על ידי דודתו, דובה זקנה ומעשית בשם לוסי. היא מלמדת אותו מבעוד מועד אנגלית ושולחת אותו מצויד בצנצנת מרמלדה, פנקס, תמונה שלה וכמה מטבעות פרואנים, כשעל צווארו תלוי פתק ובו כתוב באנגלית: "אנא טפלו בדוב הזה. תודה".
בתחנת פדיגטון, פוגש הדוב את מר וגברת בראון, שמחליטים לקחת אותו לביתם לניסיון. המשפחה מתאהבת בו ומחליטה לאמצו, לשמחתם של ילדי משפחת בראון, ג'ודי וג'ונתן. לפדינגטון יש נטיה שובבית להיקלע להרפתקאות ולצרות, חיבה לקקאו ולפרוסת לחם עם חמאה וסטייל בריטי נהדר, הכולל מעיל צמר כחול וכובע אדום, שהפכו לסימן ההיכר שלו. פדינגטון הפך בצדק לאחד מהדובים החביבים והפופולריים בספרות הילדים.
אז למה דובים?
מדוע דווקא הם חדרו לליבותיהם של קוראים רבים, בכל הגילאים, לאורך שנים כה רבות? אולי בראש ובראשונה כי יש להם פיזיות כובשת בנוכחותה, הבעה מעוררת הזדהות ויחסים חמים בין האם לגורי, מה שמחבר אותנו מיד לזכרונות ילדות. שנית, יתכן שהדובים הספרותיים הנחמדים מספקים לנו הזדמנות להתמודד עם הפחדים הקמאיים ביותר שלנו מפני חיות טרף. בכך שאנחנו הופכים אותה לכה חביבה, נגישה וחביקה להפליא, אנחנו מסירים את האיום.
מתוך הסרט "פדינגטון 2". פדינגטון הפך בצדק לאחד מהדובים החביבים והפופולריים בספרות הילדים
דובים ספרותיים מתוקים מאפשרים לנו לגלות כבר כילדים, שמה שאנחנו מחשיבים כמאיים, מסוכן, תוקפני, אקזוטי וזר הוא בכלל לא כזה. אפשר להתיידד עם הפחד ולגלות שלפעמים הדוב הוא בכלל דובי. וכעת, כשאנחנו מצוידים בדובים פרוותיים ועלילותיהם, אפשר להיכנס למערה ולשקוע בשנת חורף חמימה וטובה.
למה אנחנו כל כך אוהבים דובים? - ארץ הפלאות
פו הדוב, באלוּ, פדינגטון, דובוני אכפת-לי וגם דובי לא-לא הישראל הם רק חלק מרשימה ארוכה של דובים ספרותיים אהובים. איך הפך הדוב, בעל חיים מאיים ומסוכן במציאות, לדובון חביב, שקוראים גדולים כקטנים לא יכולים לשבוע מדמותו?
על הדובים של ילדותנו – מדב-שמשון והדוב הרוסי ועד פו הדוב
