סיפורי גמילה

דבורי

New member
סיפורי גמילה

היום כשהגעתי לקחת את נעמה ובצלאל מהגן, הגננת קיבלה אותי בחיוך: היום הורדתי להם את החיתולים. אני די נדהמתי שהיא החליטה על דבר כזה בלעדי. היא כבר אמרה לי פעם שלדעתה בצלאל כבר מוכן כי הוא קם משנת הצהרים יבש, אבל אני לא ראיתי עדיין שום מודעות אמיתית לצרכים שלהם אצל שניהם למרות שהם כבר בני שנתיים ושבעה חודשים. שניהם מודיעים לי על קקי רק לאחר העשייה, ולא ראיתי אצלם מודעות לפני. שניהם היו מאד מרוצים מכך שהם בלי חיתול, אבל שניה אחרי שהגענו הביתה נעמה עשתה פיפי במכנסיים. בעוד אני מטפלת בה, ומחפשת לה תחתונים (היא רצתה), בצלאל עושה קקי במכנסיים. בזמן שניקיתי אותו, נעמה הגיעה אלי שוב ובישרה לי "קקי". לרגע שמחתי, אבל מיד גיליתי שהקקי כבר נעשה, בתחתונים. מה עושים עכשיו? שניהם מרוצים מהתחתונים החדשים, אבל אני עדיין די משוכנעת שהם לא מוכנים. עם אביחי חיכיתי עד גיל שנתיים ועשרה חודשים, ואז הוא היה ממש מוכן כמעט ללא פספוסים. אצלם ברור לי שזה לא המצב. יתכן שכמה ימים ללא חיתולים יעזרו למודעות שלהם, אבל אני לא בטוחה. בכל מקרה זה אומר הרבה פספוסים בימים הבאים.
 

agur

New member
../images/Emo46.gifהנושא מרגיז אותי כל פעם מחדש

ההחלטות שגננות מרשות לעצמן לקחת. אני הייתי רותחת. אם ברור לך שהם אינם מוכנים תעצרי את התהליך ואת הגננת כבר עכשיו. הם מרוצים מהתחתונים? תנסי להלביש להם אותם על החיתול, או להתנסות איתם בבית לפעמים (כמשחק אולי), אבל לא יותר מזה, כי גם אותם זה יתסכל בסופו של דבר.
 

צימעס

New member
לא יכולתי לפרט אתמול.

הגדולים שלי היו נרדמים מיד אחרי אמבטיה-שאחרי-ארוחת-צהריים (בקיץ) עוד לפני גיל שנה. לא הייתי מחתלת/מלבישה, אלא רק אחרי שקמו. תמיד היו יבשים (כי אף אחד לא עושה פיפי בשינה, אלא רק בין מחזורי שינה [מכירה את המושג?], ובד"כ בצהריים יש רק מחזור שינה אחד). נגמלו רק אחרי גיל 3.
 

הילה ס

New member
לא לשלול, יתכן שהם מוכנים (קצת ארוך

דבורי שלום, בדרך כלל אני קוראת יותר ממשתתפת והפעם גם יש לי מה לומר. אדם בן שנתיים ו-8 חודשים וגמול כבר 3 חודשים. עוד הרבה לפני הגמילה קראתי פה הרבה בנושא והכנתי את עצמי לגבי כל הסימנים המקדימים שכולם מדברים עליהם - דיווח על עשיית צרכים, הבעת עניין בשירותים, מבקש להוריד חיתול וכו'. אדם לא הראה את כל הסימנים האלה, מה שכן אחה"צ אנחנו מבלים בחוץ (בדשא שבבית) אז הייתי נותנת לו להסתובב ערום והוא עשה פיפי בהנאה. באחד הימים הודיעה לי הגננת שהיא הורידה לאדם חיתול והיא מתחילה גמילה היות והוא ביקש להוריד חיתול , גם אני הייתי קצת מופתעת אבל מאוד סמכתי עליה. אז היו לנו ימים ספורים של מס' פיספוסים (4-5 ימים) ועוד יומיים עד שלמד לעשות גם קקי בשירותים ובזה זה נגמר וניתן לסכם את הגמילה כמאוד מוצלחת. מה שאני בעצם רוצה לומר הוא שייתכן שלפעמים ילדים זקוקים לקצת "דחיפה" ופיספוס בימים הראשונים לא בהכרח מראה על חוסר מוכנות. אגב, גם חברה שלי החליטה לגמול את בנה (בן שנתיים + 8 חודשים) למרות שלא הראה את כל הסימנים בדיוק אבל מדובר בילד ש"מבין עניין" לכל הדעות. היו יומיים של פיספוסים ובזה נגמר הסיפור. ודבר אחרון, לפי מה ששמתי לב חלק מהגמילה הוא גם עניין פיזי לחלוטין: לוקח לילד מס' ימים עד שהוא לומד להתאפק כמה שניות כלומר, מהרגע שמזהה שצריך פיפי/קקי ועד שמגיע לשירותים ולכן מס' פיספוסים הם באמת בלתי נמנעים. יום נעים,
 

theG

New member
עוד שאלה בעניין גמילה,

עידן בן שנתיים וחצי, מודע בהחלט לנושא הצרכים ולדעתנו מוכן לגמריי לגמילה, אבל הוא לא מעוניין בכך, אני שואל אותו מדיי פעם אם הוא רוצה ללבוש תחתונים במקום חיתול והוא מסרב! אציין שכבר ניסינו להוריד לו חיתול, והא הסתובב עם תחתונים, אבל אחריי הפיספוס הראשון, שכמובן לא הפריע לנו ותמכנו בו בהמון אהבה, הוא החליט שמחיתול יוצא הפיפי, וזה לא מתאים לו! האם לנסות ולהציע לו , או פשוט לחכות שזה יבוא ממנו? גיא
 

דבורי

New member
החזרתי את החיתולים

לאחר עוד מחזור של פיפי משותף במכנסיים נשברתי. דוקא ניחשתי מתי הפיפי צפוי (חזרנו מסיבוב בחוץ), הצעתי להם לשבת על הסיר אבל הם כבר היו שקועים במשחק ולא הסכימו. יתכן שהילה צודקת שלאחר כמה ימים הם היו לומדים את הפרינציפ, אבל יתכן שלא ולי אין כח ליותר מדי ימים של פספוסים בשניים. מעדיפה לא למהר ולעשות מה שעשיתי עם אחיהם הגדול: חיכיתי עד שהיה ברור שהוא מוכן ואז כמעט שלא היו שום פספוסים, בטח לא של קקי.
 

לאה_מ

New member
זה בסדר גמור, ואת באמת יודעת עד כמה

הם מוכנים. לי היה סיפור די דומה למה שהילה סיפרה עם האמצעית שלי. בגיל שנתיים הגננת שלה אמרה לי שצריך להוריד לה את החיתול, כי היא ממש מוכנה לגמילה. מכיוון שהבכור שלי נגמל בסביבות גיל 3, אני ממש לא הייתי מוכנה לזה
, אבל בכל זאת סמכתי על הגננת, הורדנו את החיתול, ואכן היא נגמלה תוך ימים ספורים עם מינימום של פספוסים. אגב, הגננת סברה שכדאי להוריד את החיתול גם בשינה (צהריים ולילה), וטענה שהיא לא תפספס הרבה. אני פשוט פחדתי, ולכן היא המשיכה לישון עם חיתול עוד כחודשיים עד שאזרתי אומץ והורדתי, ואכן לא זכורים לי פספוסים (כלומר, אולי היו, אבל הם היו מעטים).
 
למעלה