סיפורים

_alon_

New member
סיפורים

האם יש לכם סיפורים של שימוש באומנות הלחימה שלמדתם. הסיפור לא חייב לכלול הפעלת אלימות מצידכם, אלא מצב שבו ראיתם או הרגשתם כיצד אומנות הלחימה תרמה לצאת מסיטואציה מסוימת. נוכל לנתח כאן את הסיטואציות וללמוד. אני יתחיל. לפני זמן מה נקלעתי לעימות עם נהג גרר עצבני במיוחד. ניתן לומר שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד מיהר ולכן הוא חתך כל רכב שבדרכו בפראות (מה גם שהוא נהג גרר => הרכב שלו יותר גדול => חוקי התנועה לא חלים עלו). ניתן להוסיף ולומר שמרוב מעברי נתיבים הוא ואני שנסעתי בנתיב אחד נפגשנו כל רמזור אחד בצד השני (זה מעין אקסיומה בכביש שכולנו נתקלנו בה). פעם אחת הוא ניסה לחתוך אותי לא נתתי לו (אם הוא היה חותך הרכב שמאחורי היה נכנס בי בטוח) דבר שהביא לו את הסעיף. אחרי מספר מטרים שנתתי לו לעקוף הוא העמיד את הרכב כך שיחסום את הנתיבים ויצא מהרכב אלי. אחרי שניה של הפתעה, הרגשתי שהישיבה עם חגורת הבטיחות פשוט לא תיתן לי לעשות כלום ותלכוד אותי, כיבתי את הרכב ויצאתי אליו בשעה שהוא צועד אלי (כל הסיפור ארך שניות). הוא היה כל כך מופתע מזה שיצאתי מהרכב ונעמדי מולו ואפילו צעדתי לעברו מספר צעדים שהוא עצר ונראה פשוט מופתע, מבולבל ולא מבין מה קורה ולמה אני לא יושב ברכב מפוחד. הדבר היחידי שהיה לי בראש זה שאם הוא עובר קו מסוים (חוזר ל-מה) אני נותן אגרוף לפנים בעיטה לביצים ונמשיך משם (גם אם הוא לא תקף קודם- אפרופו הדיון על חוק ומשפט בלחימה). מהקור רוח שהפגנתי והתחושה החזקה (קימה חזק שהקרין?) הוא פשוט עמד ובהה בי לבסוף הוא אמר משפט כמו תנהג בזהירות עשה סיבוב וחזר לרכב ונסע. אז א. אני עדין צעיר באומנויות לחימה, ואין לי כישורי קרב, אבל הרגשתי שזו סיטואציה שללא למידת אומנות לחימה לא היתי יוצא ממנה כך. ב. האם מה שהרגשתי/הקרנתי היה קימה? ג. מה היתם עושים במקרה כזה?
 

שריר

New member
אוקי לא הגעתי לסציטואציה הזו

כי אני עוד צעיר מדי לנהוג אבל מה שעשית זה לדעתי מה שהכי טוב לעשות המאמן שלנו אמר לנו שבמצב שמישהו שלא למד אומנות לחימה כלשהי ויורץ אליך להביא אגרוף או משהו כזה פשוט צעק עצור או זרוק עליו משהו אפילו מפתח זה יוציא אותו מהריכוז הוא לא יבין כלום ואז לתקוף אותו הנהג משאית חשב שאתה תישאר באוטו מפוחד הוא לא ציפה שתצא ובגלל זה הוא לא רצה להתחיל איתך מכות כי אתה מקרין לא שאתה לא מפחד אני לא יודע מה זה הקימה אבל זו פחות או יותר הכוונה?
 
ונניח שהיית נשאר חגור ומפוחד ברכב?

האם באמת ובתמים הרגשת סכנה לאלימות גופנית, גם אם מצדך תהיה "בסדר", ולא תנסה להתגרות בו? ואם מלכתחילה היית שומר על קור רוח, רואה נהג של רכב כבד שנוסע בפראות, ובמקום להכנס לעימותים עימו היית תופס ממנו מרחק (כלומר מאט, ונותן לו להמשיך קדימה עד שלא יהיה בסביבתך יותר) האם לא היית נמנע מראש מהמצב? לא יודע אם כן או לא, לא הייתי שם, אבל בד"כ מצבים כאלה אפשר למנוע עוד לפני שהחלו, בעזרת תשומת לב מוגברת לסביבה.
 

amir_aikido

New member
הייתי במקרה דומה בחודש האחרון

נסעתי לתומי בכביש מהיר רגוע שקט ומקשיב לראיון ברדיו עם מפכ"ל המשטרה שבו מדברים על נהגים שלא יודעים להתנהג בכביש, ולא ידעתי שאני עומד לפגוש אחד מהם
בירידה מהכביש פתאום מישהו מנסה לחתוך אותי באופן שיאלץ אותי לבלום משמעותית. אני מודה שלא הייתי מאוד עירני לסביבה וסביר שיכולתי לתת לחתוך אותי, בעיקר שלא מיהרתי, אבל אני לא. המשכתי לנהוג שקט ורגוע, ובמהירות לא גבוהה. אותו נהג התחיל לצפצף מאחורי. ורגע אחר כך עקף אותי מימין כשהוא חוצה לשם כך פס לבן !!! והתחיל לצעוק עלי. אני לא הבנתי מה אדם שהרגע חצה פס לבן צועק עלי וצעקתי עליו בחזרה "אתה יודע שחצית פס לבן
" או משהו דומה. אותו נהג ניסה להוריד אותי מהכביש, ולחתוך עלי בחזרה לנתיב. אלא שהאוטו שלו הרבה יותר חדש משלי ואני לא נתתי לו, פשוט כדי שלא יתקע אותי במצב שבו לא תהיה לי ברירה חוץ מלפעול באלימות. ובמקביל צעקתי לו שאם הוא יגרום לתאונה הוא יצטרך לשלם. הגענו לרמזור שבירידה מהכביש, הרמזור היה אדום והיו מכוניות בתור. האינטיליגנט עבר מאחורי נעמד בנתיב השמאלי אלי והתחיל לצעוק אלי, כשראה שאני לא נבהל וצועק בחזרה. הוא התחיל לצאת מהאוטו כשהוא צועק שהוא ירביץ לי. עד כאן הכל מאוד דומה לסיפור של אלון. אני התלבטתי מה אני עושה, האפשרויות שעמדו בפני היו מאוד פשוטות: א. לצאת וללכת עם אותו אדם מכות. ב. עצור אותו במעצר אזרחי (זכות של כל אזרח) תוך שימוש ב אקדח שישב לי בחגורה. ג. לנסות לתמרן עם האוטו עליו (אני תמיד שומר על מרחק תמרון עם האוטו מלפנים, לכל מקרה שלא יבוא). ואני לא התלהבתי מאף אחת מהאפשרויות האלה. אבל אז ראיתי שהרמזור מתחלף ובחרתי באפשרות הכי טובה - פשוט נסעתי משם הוא כמובן מהר להכנס לאוטו ולצעוק עלי, אבל למזלי ולמזלו הוא לא ניסה לרדוף אחרי ובכך נגמר הסיפור. האמת שהעסק הזה די הבהיל אותי ואחר כך לקחו לי איזה שעתיים להרגע. לא תיארתי לעצמי שאני עלול להתקע מול כאלה מטומטמים, ועוד אחרי שכבר נרצח אדם אחד ממכות על אופן הנהיגה שלו. מסקנות - לי אין. פשוט : אני לא יכול להבטיח לעצמי שתמיד אני אהיה ערני מעל ומעבר למינימום הדרוש בעת נהיגה, זה לא ריאלי. כמו ללכולם גם לי יש גם רגעים חלשים יותר. אני מעדיף לא להכנס לעימות גם כשאני בטוח שאוכל לצאת ממנו (עזבו אמנויות לחימה היה לי אקדח
אך בזה אין כל חדש, ואני די משוכנע שאם הייתי יוצא החוצה אותו מטומטם היה מחליט הוא צריך להראות לי מה זה במכות
מקווה שמקרה כזה לא יחזור אצלי ובכלל אמיר
 

mapopo

New member
לעניות דעתי....

כל אחד מכם פעל נכון, בדרכו שלו, שהרי האינטואיציה זה דבר שחשוב מאוד לכל אומן לחימה.. וגם אם מדובר בלברוח או לצאת ולעמוד מול האיום זה עניין של חשיבה וניתוח האירוע במקום של האירוע.... לא חושב שיש דבר נכון או לא נכון לעשות, ובמקרים כאלה צריך פשוט לסמוך על שיקול הדעת שלך עצמך.. כי מסתבר שלצד השני אין שיקול דעת נכון... שלא נדע מצרות.... MAPOPO
 

שריר

New member
טוב אני לא אשפוט

אבל זו דעתי מה שעשית זה המעשה הנכון שתמיד מלמדים לעשות ואומרים להתחמק מקרב אני לא יודע מה דרגתך אבל לדעתי אם אתה בדגרה מספיק גבוהה שאין לך מה לפחד מסתם מישהו שרוצה מכות ובמיוחד שאתה לומד איקידו שזה דיי טעות להיכנס לקרב עם מישהו כזה היית הופך אותו או מעקם לו את היד ואומר לו שיחשוב פעם הבאה לפני שהוא נכנס כמו מטומטם לקרב כי הוא לא ידע איך הוא ייגמור אותו אולי תחסוך מבן אדם אחר שכן ייפגש איתו ולא יודע שום אומנות לחימה
 

amir_aikido

New member
קרב = ממלכת אי הוודאות

זו אמירה צה"לית אבל אם תקרא את סון טסו גם הוא כתב דברים דומים. אמנם אני מתאמן באייקידו הרבה שנים ומתתאמן גם בטייקוואנדו, אבל ברגע שהקרב מתחיל גם אני יכול להפסיד. כל אמנויות הלחימה ביחד רק משפרות את הסיכוי שלנו להצליח בקרב ולא מבטיחות לנו הצלחה. כולנו בני תמותה ויכולים להפסיד. וגם תוצאה בה הייתי "מצליח בקרב" היתה יכולה להביא לאסון, אם הייתי גורם לאותו נהג מטומטם (וזו מציאות גם אם זה מעליב) פציעה או בטעות מטיל אותו לעבר מכונית נוסעת. מה היה קורה אחר-כך כשהמשטרה היתה מגיעה ??? לך תוכיח שהוא באמת התכוון להכות אותך, ושביציאתך מהרכב או בתגובותיך המילוליות לא גירית אותו לתקוף. ומה אם הוא יטען פתאום שאתה יצאת ותקפת אותו? לך תמצא עדים
וגם אם אתה מצליח בכך, לא חבל על הזמן
אלו הייתי נכנס לקרב אולי היו לי סיכויים טובים מהממוצע לנצח בו, אבל הייתי מפסיד את המלחמה
לא סתם מלמדים כל תלמיד לאמנויות לחימה כי אם אפשר להסתלק זה פתרון עדיף. תחשוב על זה ואל תשכח את הטיעון על אמנות הלחימה הטובה ביותר בעולם, זו שבאמת מנצחת את כל האחרות : נייקי-דו : Take Your Nikyis and RUN אמיר
 

WhiteBear

New member
מ- "דון קורליאוני, איש המאפיה"

הספר המדובר הוא זה שעליו מבוסס הסרט "הסנדק" (שעוד לא ראיתי). (ע"מ 344) בספר, מופיע קטע שבו הבן שואל את אביו (הסנדק), איך הוא גרם לאדם מפחיד וחייתי, כמו לוקה בראזי לעבוד בשבילו. תושובת האב היתה כך: יש אנשים בעולם הזה המסתובבים ודורשים שיהרגו אותם. בוודאי שמת אליהם לב. הם רבים במשחקי ההימורים, הם רופצים בזעם ממכוניותיהם אם מישהו גרד קצת את הכנף שלהם, הם מעליבים ומקנטרים אנשים שאת יכולתים אין הם יודעים. ראיתי אדם, שוטה במתכווין, שהרגיז קבוצה של אנשים מסוכנים, ולו עצמו לא היו שום משאבים. אלה הם אנשים המשוטטים בעולם וצועקים, "הרגו אותי, הרגו אותי." ותמיד יש משהו המוכן לעשות רצונם. אנחנו קוראים על כך בעיתונים כל יום. אנשים כאלה כמובן גורמים נזק גם לאחרים. לוקה בראזי היה איש כזה, אך הוא היה איש יוצא מן הכלל כל כך, שבמשך זמן רב איש לא יכול להרוג אות. רוב האנשים האלה אינם מעניינים אותנו אך בראזי הוא נשק אדיר שאפשר לנצלו. כיוון שאין הוא מפחד ממוות, החכמה היא לעשות את עצמך לאיש היחיד בעולם שהוא באמת לא רוצה שיהרוג אותו. יש לו רק פחד יחיד זה, לא מהמוות, אלא ש א ת ה תהיה זה שיהרוג אותו. אז הוא שלך. הה זה אחד השיעורים רבי הערך ביותר שנתן הדון לפני מותו, ומיכאל השתמש בו כדי להפוך את נרי (דמות אחרת) ללוקה בראזי שלו. הבאתי את הקטע (הנהדר, לדעתי) הזה כדי לתת שני לקחים: 1) האם אתה אדם שמסתובב וצועק "הרגו אותי, הרגו אותי." ? 2) ממי אתה מפחד, שיהרוג אותך? (שיזרוק אותך, שיהיה מאוכזב ממך... וכן הלאה) קטע מעולה בהחלט, ומבהיר משהו חשוב - אפשר פשוט להיעלם משטח האש. ישנם דרכים מאד מבוקרות ובטוחות לשכלל את יכולות הלחימה שלנו, אין שום צורך לבדוק אותם במצב שעלול להיות לרעתנו במידה ניכרת. מקווה שאהבתם, הדוב הלבן.
 
למעלה