סיפורים
האם יש לכם סיפורים של שימוש באומנות הלחימה שלמדתם. הסיפור לא חייב לכלול הפעלת אלימות מצידכם, אלא מצב שבו ראיתם או הרגשתם כיצד אומנות הלחימה תרמה לצאת מסיטואציה מסוימת. נוכל לנתח כאן את הסיטואציות וללמוד. אני יתחיל. לפני זמן מה נקלעתי לעימות עם נהג גרר עצבני במיוחד. ניתן לומר שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד מיהר ולכן הוא חתך כל רכב שבדרכו בפראות (מה גם שהוא נהג גרר => הרכב שלו יותר גדול => חוקי התנועה לא חלים עלו). ניתן להוסיף ולומר שמרוב מעברי נתיבים הוא ואני שנסעתי בנתיב אחד נפגשנו כל רמזור אחד בצד השני (זה מעין אקסיומה בכביש שכולנו נתקלנו בה). פעם אחת הוא ניסה לחתוך אותי לא נתתי לו (אם הוא היה חותך הרכב שמאחורי היה נכנס בי בטוח) דבר שהביא לו את הסעיף. אחרי מספר מטרים שנתתי לו לעקוף הוא העמיד את הרכב כך שיחסום את הנתיבים ויצא מהרכב אלי. אחרי שניה של הפתעה, הרגשתי שהישיבה עם חגורת הבטיחות פשוט לא תיתן לי לעשות כלום ותלכוד אותי, כיבתי את הרכב ויצאתי אליו בשעה שהוא צועד אלי (כל הסיפור ארך שניות). הוא היה כל כך מופתע מזה שיצאתי מהרכב ונעמדי מולו ואפילו צעדתי לעברו מספר צעדים שהוא עצר ונראה פשוט מופתע, מבולבל ולא מבין מה קורה ולמה אני לא יושב ברכב מפוחד. הדבר היחידי שהיה לי בראש זה שאם הוא עובר קו מסוים (חוזר ל-מה) אני נותן אגרוף לפנים בעיטה לביצים ונמשיך משם (גם אם הוא לא תקף קודם- אפרופו הדיון על חוק ומשפט בלחימה). מהקור רוח שהפגנתי והתחושה החזקה (קימה חזק שהקרין?) הוא פשוט עמד ובהה בי לבסוף הוא אמר משפט כמו תנהג בזהירות עשה סיבוב וחזר לרכב ונסע. אז א. אני עדין צעיר באומנויות לחימה, ואין לי כישורי קרב, אבל הרגשתי שזו סיטואציה שללא למידת אומנות לחימה לא היתי יוצא ממנה כך. ב. האם מה שהרגשתי/הקרנתי היה קימה? ג. מה היתם עושים במקרה כזה?
האם יש לכם סיפורים של שימוש באומנות הלחימה שלמדתם. הסיפור לא חייב לכלול הפעלת אלימות מצידכם, אלא מצב שבו ראיתם או הרגשתם כיצד אומנות הלחימה תרמה לצאת מסיטואציה מסוימת. נוכל לנתח כאן את הסיטואציות וללמוד. אני יתחיל. לפני זמן מה נקלעתי לעימות עם נהג גרר עצבני במיוחד. ניתן לומר שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד מיהר ולכן הוא חתך כל רכב שבדרכו בפראות (מה גם שהוא נהג גרר => הרכב שלו יותר גדול => חוקי התנועה לא חלים עלו). ניתן להוסיף ולומר שמרוב מעברי נתיבים הוא ואני שנסעתי בנתיב אחד נפגשנו כל רמזור אחד בצד השני (זה מעין אקסיומה בכביש שכולנו נתקלנו בה). פעם אחת הוא ניסה לחתוך אותי לא נתתי לו (אם הוא היה חותך הרכב שמאחורי היה נכנס בי בטוח) דבר שהביא לו את הסעיף. אחרי מספר מטרים שנתתי לו לעקוף הוא העמיד את הרכב כך שיחסום את הנתיבים ויצא מהרכב אלי. אחרי שניה של הפתעה, הרגשתי שהישיבה עם חגורת הבטיחות פשוט לא תיתן לי לעשות כלום ותלכוד אותי, כיבתי את הרכב ויצאתי אליו בשעה שהוא צועד אלי (כל הסיפור ארך שניות). הוא היה כל כך מופתע מזה שיצאתי מהרכב ונעמדי מולו ואפילו צעדתי לעברו מספר צעדים שהוא עצר ונראה פשוט מופתע, מבולבל ולא מבין מה קורה ולמה אני לא יושב ברכב מפוחד. הדבר היחידי שהיה לי בראש זה שאם הוא עובר קו מסוים (חוזר ל-מה) אני נותן אגרוף לפנים בעיטה לביצים ונמשיך משם (גם אם הוא לא תקף קודם- אפרופו הדיון על חוק ומשפט בלחימה). מהקור רוח שהפגנתי והתחושה החזקה (קימה חזק שהקרין?) הוא פשוט עמד ובהה בי לבסוף הוא אמר משפט כמו תנהג בזהירות עשה סיבוב וחזר לרכב ונסע. אז א. אני עדין צעיר באומנויות לחימה, ואין לי כישורי קרב, אבל הרגשתי שזו סיטואציה שללא למידת אומנות לחימה לא היתי יוצא ממנה כך. ב. האם מה שהרגשתי/הקרנתי היה קימה? ג. מה היתם עושים במקרה כזה?
