סיפורים

[אסף2]

אני חייב לתמוך בדבריה של מיתר

אני לא יודע אם פגשת אי פעם קורבן אונס. אבל תאמין לי שבמיקרים כאלו אין לי סימפטיה לאנסים ותהיה סיבת הטירוף שלהם תהיה. אסף

 

[amir_aikido]

אונס הוא אכן מעשה מתועב

אבל זה לא משנה את הטיעון הלוגי. אם אתה מגיע למסקנה שהאנס הוא חולה נפש, ואין לו שליטה על כך, הוא לא בחר להיות כזה. וזה המצב כנראה, מתוך רצף של סיבות שונות ומשונות. אז הטיפול באנסים צריך להתבסס על מניעת אונסים נוספים ולא על ענישה, לענישה בחברה איננה נקמה אלא ניסיון לקבוע נורמות מסוימות. בדיוק כמו שלא היית מעניש פארנואיד חולה רוח על שהרג אדם שחשב שעומר להרוג אותו. את שניהם צריך לאשפז ביחד, ולתת להם תרופות, כדי שלא יפגעו באחרים. זה לא צריך להיות עונש ולכן גם לא צריך להיות קצוב בזמן ... שוב, אונס הוא מעשה מתועב, ומגעיל. גם לי אין שום סימפטיה לאנסים ! אבל עם כל הכאב והכעס, אני לא מוכן להוציא אותם מקרב בני האדם. אמיר

 

[אסף2]

אתה אולי לא

אני באופן אישי שם אותם טיפה מתחת לכלבים חולי כלבת! .

 

[מיתר נדיר]

אני אחדד נקודה מסוימת שכבר

נגעתי בה. אם האנס טוען לאי-שפיות, זמנית או לא, אז באופן עקרוני אי אפשר להעניש אותו. אבל אז צריך להרחיק אותו מחברת בני אדם לצמיתות. מכיוון שאף פעם אי אפשר לדעת על חולה נפש שהוא נרפא ב 100%, הרי שאדם שמחלת הנפש שלו מתבטאת באונס צריך להיות במוסד סגור עד סוף חייו. לי זה נראה עונש די חמור, אפילו בלי להביא בחשבון את מצבם של מוסדות כאלו בישראל, אבל שיהיה. אם האנס אינו מורחק מהחברה, הרי שהוא נחשב כמי שיש לו אחריות מסוימת למעשיו, ולפיכך הוא בר ענישה. וזאת, לצערי, דעתי בלבד.

 

[WhiteBear]

נו נו, גם אני רוצה להגיב ../images/Emo13.gif

באשר לאנסים, אני חושב שעל איזה צד של הטוסיק אבא שלהם נתן להם עם החגורה לא מעניין. מה שמעניין זה כמו שמפורט בספר "שטן", כל אדם צריך להיות אחראי מלא לפעולתו. והחברה צריכה לנהוג באדם בהתאם לאחריות שהוא לוקח על מעשיו. בנודע לתלמידה, זה לא שהיא הייתה לא בסדר, כמו שהיא החמיצה הזדמנות להשאר "ניוטראל" בזמן שמשהו מאד נגע בה. היא הייתה יוצאת "אמנית לחימה" אם אחרי שהיא הוציא את התוקף מידי פעולה, היא הייתה מגיבה כמיטב יכולת. ואם היא הייתה הומניטרית, אפילו הייתי רואה אותה משקמת את הבחור ומצרפת אותו לקבוצת הלימוד שלה. בנוגע להתנהגות המורה, אני חושב שהוא התנהג לא TAI CHI WAY לחלוטין. הוא לא היה צריך "להסביר" לה מה היא צריכה להיות, ולהשאיר אותה עם טעם רע בפה שהיא צריכה ללמוד משהו והיא בעצם לא מבינה. מה שהיה עדיף היה אם הוא היה מדבר איתה בצד, מציע לה, לא לפני התלמידים, לנהל את המשך הדיון אחרי השיעור. ורוב השיעור עובד מולה כדי לנצל את אי הריכוז שלה, כך שהיא תיתקל במציאות שתחפה עליה להרגע ולהתרכז. (אדם שמוציא אותך משיווי משקל!) ואחרי השיעור דן איתה בנושא ומאפשר לה להבין את עמדתה לבד, ולא מתוך זה שהוא מסביר לה איך היא אמורה הייתה להיות. חוץ מזה, כל הכבוד דוד, אתה חושף את הפסיכולוגיה ההתנהגותית שלנו בצורה מאד יפה

... הייתי שואל מה דעתכם, אבל אתם לא מספרים לי, אז:

ולילה טוב, טל.

 

[דוד כפרי]

"לא TAI CHI WAY" ? איפה כתבתי

שמדובר על טאי-צ´?

 

[washburn]

את לומדת את האומנות הלא נכונה

אייקידו היא לא הדרך בה את מאמינה אז למה את מתאמנת בה???

 

[WhiteBear]

אולי זה מה שהיא רוצה להיות ../images/Emo8.gif

אבל ברצינות... אני לא לוקח עמדה.

 

[מיתר נדיר]

מה מן הדברים שאמרתי גורם לך

לחשוב שאני לא מאמינה באייקידו? (כי אני כן).

 

[washburn]

כמעט לא אמרת דבר אחד שכן

 

[מיתר נדיר]

לא הבנתי. אתה יכול להיות קצת פחות

טלגרפי?

 

[דוד כפרי]

רק שיהיה ברור:

אני לא מתכוון שתציעו סיפורים "כמו זה". זה סיפור שאני כתבתי, והוא אכן בדיוני לחלוטין, ו(לדעתי) אין בו אפילו "צדיק" אחד, כי ככה רציתי שיהיה. אם נראה לכם שיש מקום לדיון על נושא כלשהו העולה מהסיפור, קדימה. אבל אל תביאו סיפור "כמו זה" - כתבו מה שיש לכם לכתוב! שיר, בלדה, חמשיר, קומדיה... כל זמן שיש קשר לאמנויות לחימה - זה שייך לכאן (לדעתי, כמובן - אתם בהחלט רשאים לטעון שאין לכך מקום בפורום שלנו! ואם יש שחושבים כך, בהחלט צריך להיות על זה דיון). ודרך-אגב, תודה על התגובות האוהדות

 

[p o l i]

וואו איזה סיפור יפה

ממש אהבתי אני לא חושבת שיכלתי לחתוב אפילו חצי מזה (מפאת חוסר יכולת ביטוי) הייתי רוצה לדעת מה אתה חושב על הדמויות וקצת יותר בפרוט מ- "אין צדיק אחד בסיפור" מה המדריך צריך לעשות? ומה התלמידה (שאיני זוכרת את שמה)? אתה יודע מה, אני מפנה את השאלה הזאת לכולם. מה אתם הייתם עושים במקום הדמויות? פולי

 

[p o l i]

לחתוב= לכתוב

 

[קציצון]

תגובה

קודם כל אני מצדיק את כמות הבעיטות, לא נראה לי שמישהו שלא עבר את זה יכול להבין את זה(גם אני לא) אבל היא הוציאה עליו את כל מה שעבר עליה ולדעתי מגיעה לו כל בעיטה. לWHITEBEAR בקשר לזה שהיא לא אמנית לחימה, לפי הסיפור אפשר להבין שהיא אף פעם לא רצתה להיות אמנית לחימה. המאמן אני לא מסכים איתו כי הוא באמת לא מבין מה עבר עליה שהוא יכול לשפוט אותה, הוא לא היה צריך להכעיס אותה זה לא דבר שכל הקבוצה צריכה לשמוע, אפשר לראות שהוא לא הצליח להסתדר איתה בשעור אבל זה לא המקום להתחיל להסביר באמצע שיעור מול כיתה מלאה על האומנות אם היא חושבת שהאומנות לא טובה או רוצה לשאול שתדבר איתו אחר כך, שלא תתחיל זה לא ככה זה כן ככה. ולמה שהיא נהפכה זה מגעיל ומזל של המאמן שהיא נעלמה וסיפור ממש מדהים הייתי בטוח שהוא אמיתי

 

[דוד כפרי]

הסיפור דמיוני. לא היה ולא נברא, ורק

מראשי הקודח יצא. ודרך-אגב, לא כתבתי בו בשום מקום על איזו שיטה מדובר, וזה בכוונה.