סיפורים

סיפורים

בפורומים רבים מקובל להעלות לרשת סיפורים בנושאים הקשורים לפורום, פרי עטם ומקלדתם של הכותבים. פורום מדע בדיוני ופנטסיה אפילו מתכוון להוציא אסופת סיפורים מקוריים, כספר. פורום סייברקוון פתח מדור של Martial Fiction, בו כבר הופיעו שלושה סיפורים, והוסיף לכך דף CyberKwoon.com Short Story Page, בו יש הוראות כלליות בנוגע לאיך ועל מה לכתוב. הנה ההצעות שלי: כל מה שקשור לאמנויות לחימה. סיפור מקורי משלך, אמיתי או בדיוני. קומדיה או דרמה, פרודיה או סיפור אימה, מדע-בדיוני או היסטוריה, או פנטסיה. מותר קללות, סקס ודם, אבל במידה - ורצוי מאוד להזהיר בכותרת לסיפור, כך שמי שאינו מעונין לא ייחשף לתכנים אלה. אני יודע על לפחות שניים הכותבים כאן בפורום, שכתבו לפחות סיפור אחד הקשור לאמנויות הלחימה. מה דעתכם?
 

Zeev Foux

New member
סיפורי אומנויות לחימה

סיפורי אומנויות לחימה קצרים ובינוניים נחשבים לז´אנר הנמכר והנקרא ביותר בספרות הסינית. אפילו שיאו האי בו (ע"ע וואנג שו ג´ין) לא משך מכך ידו. אבל אני באמת לא מבין מדוע דיון או שיחה בנושא פטריק קים תקדם את אומנויות הלחימה? יותר מכך, למה לעשות זאת בפורום אומנויות לחימה ולא בתת פורום סיפורי לחימה (שאתה יכול לפתוח) בפורום ספרות? זאב
 
למה?

1. כי לא חשבתי על זה (ותודה על הרעיון, אולי אעשה זאת); 2. כי אני אוהב את הפורום הזה, וחושב שזה יוסיף כאן ענין ויאפשר לכמה כותבים-למגרה להוציא לאור דברים שכתבו, בתחום שקצת קשה למצוא לו קהל; 3. כי אין לי זמן וכוח להתחיל לנהל עוד פורום; 4. כי נראה לי שבפורום שיוקדש רק לסיפורי אמנויות לחימה תהיה תנועה דלה מדי של אנשים, והוא פשוט ימות מנטישה; לעומת-זאת, אם לפורום הזה ייכנס (ואני אופטימי) סיפור בשבוע, זה לא יפריע להתנהלות הפורום אלא רק יוסיף לו ענין; 5. כי אם אכן אופתע והפורום הזה יוצף בסיפורים, שירים, בלדות, חמשירים, הייקו, ועוד - תמיד אפשר לפנות להנהלת
ולבקש לפתוח פורום נוסף, כמו פורום סיפורי מדע-בדיוני הצמוד לפורום מד"ב ופנטסיה. ולא, אני לא מתכוון למשהו בסגנון פטריק קים. אני חושב שיש בינינו אנשים מספיק מוכשרים בשביל לכתוב דברים ברמה הרבה יותר גבוהה. אחד מכותבי הפורום הראה לי סיפור קצר שכתב, על תלמיד אייאידו - והסיפור בהחלט שווה קריאה. סיפורים כאלה יכולים לעמוד בפני עצמם, או להוות בסיס לדיון על נושא/ים בפורום, או "סתם" לגרום לנו לחשוב: "היי, סיפור יפה..." שווה להיכנס לכאן ולראות שלוש דוגמאות, שלושה סיפורים שונים לחלוטין זה מזה, שלושתם קשורים לאמנויות לחימה ושלושתם (לדעתי) מאוד מעוררי-מחשבה. אבל כמובן שכל זה רק דעתי, ואם תהיה כאן התנגדות - אולי אנסה זאת במקום אחר, או שאוותר על זה.
 
.....אני יכול לנסות..

לא על אומנויות לחימה.... נפלאות הן דרכייך (אלי) בדיוק בנקודה הזו תלחצי כאב חד מפלח את גופי דמעות עולות בעיני וכל הזמן הזה בכלל שכחתי מהנקודה הכואבת שברחה לי מזמן והתחבאה לה שם בפנים עמוק ואת ברגישות מופלאה מפתלת את גופי מסירה את קליפתי חודרת משחררת מזרימה את דמי ועוזבת. זהו. הטיפול נגמר. נתראה שבוע הבא... מנפלאות טיפול השיאצו... האם דברים מסוג זה יכולים להתאים פה???
 
אתה קיבלת ממני טיפול?

(אה, רגע, אתה מדבר על מטפלת...) האזכור על הכאב החד נשמע לי מוכר, מאיפהשהוא...
היה עדיף אם היה קשור ישירות לאמנויות לחימה - ושיאצו הוא לא אמנות לחימה - אבל בהחלט כתוב יפה.
 
לא

לא קיבלתי טיפול ממך, אבל המטפל שטיפל בי היה ממין זכר. הקטע נכתב יותר מהתבוננות על מישהי אחרת שהתחילה לדמוע אחרי לחיצה מסויימת שנעשתה בישיבה, במרכז.
 
ומי טיפל בה? סתם מסקרנות, אין חובה

לענות... דרך אגב, יש עוד - שכן קשור לאמנויות לחימה?
 
לא יודע

מי טיפל. לא יודע את שמה. אם יהיה לי משהו שאחשוב שמתאים לכאן אביאו בפניכם.
 
טוב, הנה נסיון שלי...

להזהירכם - יש כאן קצת קללות, לא יותר ממה שאפשר לשמוע ברחוב ממוצע בין נהגים אבל מי שגם זה מפריע לו כדאי שלא ייכנס...
 
סיפור מטריד. מזכיר קצת סיפור אחר

ששמעתי במרכז (סיפור תחנת הדלק) אבל אני לא מכיר את הפרטים. למה כתבתי מטריד? כי הוא נשמע מציאותי - זה סיפור שלא צריך להתאמץ כדי להאמין שקרה. עצם העובדה שזהו סיפור דמיוני לא משנה כאן.
 
אגב, במקומות מסוימים בעולם יש חובה

על הרשויות לדווח אם דייר חדש בבניין/שכונה הוא בעל עבר פלילי אלים. האם זה היה מונע את המקרה מראש? או שאדם, מרגע שריצה עונשו, הוא בחזקת חף מפשע?
 

WhiteBear

New member
קראתי

כואב. איכשהו, אני מרגיש שהמורה היה לא בסדר. אני אסביר. לפני כמה זמן דיברתי עם משהו על משהו. והוא טעה ואני צדקתי. ואחרי כמה זמן שבו לא הבנתי למה הוא מתעקש לחשוב שהוא צודק ואני טועה. קלטתי שכל ההבנה שלי של המצב היתה מוגבלת לזירת ההתרחשות של הדיון ולא של המתדיין. כלומר, הבחור שדיברתי איתו היה שקוע בדברים אחרים לחלוטין, ולא נתפנה להתייחס בשיקול הדעת שיכולתי בעצמי, לגבי נושא הדיון. ולכל אורך הדיבורים, הרגשתי שאני מתעקש ושאין טעם. שאם משהו לא מבין מעצמו, למה אני צריך להסביר לו? אולי אני טועה, אולי בכלל זה לא קשור לכמה שאני צודק או לא. ובדרך כלל כשמצבים כאלה קורים, אני מגלה שיצאתי בהפסד כי בלי קשר לקרב, הפסדתי במערכה. וכך זה נידמה במקרה של המורה הזה. הוא הפסיד במערכה. כמה שאפשר לומר על הרכות והסבלנות של המאסטר בערבים בגשקו, כשאנשים אמרו שטויות הוא אמר להם שהם טועים. הוא לא התנצל ולא חיפש לפגוע. אלא להבהיר, שלדעתו, הם טעו. זה לא היה אישי. זה היה אבל עמדתו. המורה המתואר לא היה אמן לחימה גדול, הוא צריך היה לעשות עוד הרבה קאטה... מצד שני, כשאני מדבר עם אנשים על איך שתירגול קרבות נותן רק חלק מהערך הלימודי הקיים, קשה לי להסביר את עצמי. איכשהו, זה שאני עברתי הרבה אימוני אפליקציות, רק כדי לגלות עד כמה הזנחתי צדדים מסויימים, יוצר מצב שבו אני לוקח כמובן מאליו שאפליקציה זה לא הכול. אני פשוט לא יודע איך להסביר למשהו חסר ניסיון את זה. ואני מנסה, אני ממש מנסה... בקיצור, כל הכבוד דוד
 

בובי

New member
לדוד לדעתי יש כאן טעות באבחנה..

גם לנו היה באימונים בחור רוסי חזק מאוד גבוה וחסון שהיה ממש מכסח את כל מי שעמד מולו בקרבות. הסנסאי שלנו העיר והסביר לו מספר פעמים ללכת יותר בעדינות ויותר בטכניקה ופחות בכח והבחור לא הבין. לבסוף הוא החליט ללמד אותו בדרך הקשה והביא לו בחור שהוא לא חזק כמהו אבל בעל טכניקה מעולה וזריזות מדהימה. והוא פשוט פירק אותו והראה לו שלא לומדים בכח כלום. לדעתי הפתרון במקרים כאלה הוא להצמיד אותם לאנשים הרבה יותר מנוסים שיראו להם שבכח זה לא הולך. ולא להצמיד אותם לאנשים חדשים.
 
בובי, זה סיפור דמיוני. Fiction, לא

מקרה שהיה. ולא היתה לי שום כוונה לתאר מצב אידיאלי - להיפך, אני חושב שכל ה"גיבורים" בסיפור טועים. זה נותן (לדעתי) יותר נקודות לחשוב עליהן...
 

amir_aikido

New member
כל הכבוד ../images/Emo106.gif

דויד סיפור מדהים ממש מרגיש כסיפור מהחיים. אני מתלבט אם יש הגיון לדון בו, מעצם היותו בדיוני, אבל בגדול, אני חושב שהמורה בסיפור באמת פיספס - כנראה שגם הוא בעצמו לא היה מספיק רגיש להתנהגות התלמידה, הייתי אומר שהוא ננעל בהתאם לכללי המוסר שלו ולא היה נכון להקשיב לה ולתת לה להתפרק לפני שהוא התחיל עם הביקורת. לפעמים גם הרצאה / שיחה יכולות להוות אימון מצויין. אמיר
 
עכשיו

הבנתי על איזה סוג סיפורים מדובר. אהבתי את הסיפור. נשמע מאוד מציאותי. אז איך לדעתכם היה המורה צריך לנהוג? איפה המורה היה לא מספיק קשוב וב"שליטה"? אם בכלל...
 
שתי תגובות.

ראשית, מבחינת הצורה זה כתוב טוב. ואני אומרת את זה כעורכת לשונית חובבת. ממש, לא הייתי משנה שום דבר. שנית מבחינת התוכן. יווווווווו, איך הוא עצבן אותי המדריך הזה. מה זה ההתיפיפות הזאת, דחיל רבאק, ניסו לאנוס מישהי שאתה מכיר, ומה שיש לך להגיד זה "את היית לא בסדר לפי אמנת ז´נבה"?? מקרה קלאסי של בן אדם רגיש בעיני עצמו, שלא מסוגל להבחין ולהבין מה קורה מתחת לאף שלו. אני לא מתפלאה שהוא איבד את התלמידה הזאת. אני כן מתפלאה שהוא לא איבד אחרי זה את כל התלמידות שלו. ובכלל, בלקסיקון שלי, אנסים הם לא בני אדם, וזכויות האדם אינן מתייחסות אליהם.
 

amir_aikido

New member
בקשר לנושא הזה

אנצל את החופש הסיפורי להציע גרסא אחרת (ברשות דויד כמובן) מקוצר זמן, אני אתמצת ולא אכתוב בפורמט של סיפור (צריך גם לעבוד) יומיים אחרי, מתברר שהיתה למשטרה טעות בזיהוי. אותו האדם לא היה אנס ולא סוטה מין, זה היה מישהו אחר עם שם זהה (קרה כבר יותר מפעם אחת גם בחיים). חוקרי המשטרה חקרו את החשוד ואת התלמידה, בחקירה עלה החשד שהתלמידה נבהלה מהתנהגותו של השכן, שרק ניסה להיות נחמד, ככל הנראה היא נכנסה לפאניקה בשל ניסיון האונס מעברה ותקפה את השכן, כשהוא רק הושיט את היד להסיט ג´וק שעלה על חולצתה... האם עדיין היה צריך לשלוח את אותו אדם לבי"ח ??? אני אזכיר לך את הדיון שהיה לנו על מה עושים לאחר שהצלחת בקרב רחוב בו הותקפת, משום מה אני לא זוכר שתמכת בגישה של אחרי שהורדתי אותו לרצפה והוא נאנק מכאבים, אני אבעט בו בכל חלקי הגוף בכל הכוח. שימי לב, מהתיאור, אפילו אם היה מדובר בניסיון אונס, המשך הבעיטות לאחר שהאדם איבד הכרה הוא בבירור עבירה על החוק ולטעמי גם על כללי המוסר הנהוגים בחברתנו. לצערי, גם אנסים הם אנשים, ואפילו בני-אדם. מאוד חולים, עם בעיות בקישורים של המוח, ללא ספק
אבל בני-אדם. אגב, משיעור החזרות על עבירות מין ונתונם נוספים סביר לחשוב שלאותם אנסים אין את היכולת לשלוט במעשיהם והם קורבנות של עצמם לא פחות מהנאנסת. אני לא אצדיק אונס, אני אפילו לא חושב שרצוי לשחרר אנס / סוטה מין לחברה בלי השגחה צמודה וטיפול גם לאחר שריצה את עונשו. אבל מתוך מחשבה ש"כמעט כל אנס הוא חולה!ולא כולם רשעים". לכן האנס חייב להיות בטיפול והשגחה מתמידים, כדי למנוע ממנו לחזור לסורו, אפילו אם זו הפרה של זכויות האדם שלו, פשוט כמו שהיינו שמים חולה-נפש מסוכן אחר באותם תנאים. אבל גם לאנס מגיע לחיות ולא להיות נכה, רק לא על חשבון הקורבנות שלו בבקשה
אמיר
 
אוי, אני לא יודעת מאיפה להתחיל.

א. נחמד שאתה מציע גירסא אלטרנטיבית, אבל אתה יודע, אפשר גם להציע גירסא אלטרנטיבית שבה רונית היא בעצם פסיכופתית מסוכנת שתכננה להרוג את השכן התמים שבא רק לבקש קצת סוכר, לבתר אותו לחתיכות, ולשמור את הראש שלו במקפיא. באמת, גירסא כזאת היתה משנה מאד את הערכת המצב שלי ואת תחושת ההזדהות שלי. אבל בסיפור כפי שסופר היה ברור שכוונת השכן אכן הייתה לאונס. האם הוא ניסה לנשק אותה בעל-כורחה כדי לסלק כתם ריבה שדבק לשפתיה? גם המספר אינו מפקפק בהערכת המצב של רונית, אלא רק במוסריות פעולותיה לאור אותה הערכת מצב. (כמו כן, כמובן, הידיעות שבידי המשטרה אינן רלוונטיות לפעולתה של רונית, שכן היא קיבלה אותן אחרי שסיימה לבעוט בשכן). ב. חוקי החברה שבה אנחנו חיים ואמות המידה המוסריות שלה אינם רלוונטיים בעיני כנקודת התייחסות בנושא זה, שכן הקריטריונים של המוסר שבהם אנו חיים הם בעיני פגומים לחלוטין בהתייחסותם לעבירות מין ועבירות כנגד נשים. ג. הטענה כי האנס הוא קורבן באותה מידה כמו הנאנס (נאנס, כן. זה לא טעות) היא בעיני פרי ביאושים פוסט-מודרניסטי שיש להילחם בו עד חורמה. זה די אוף, אבל אני לא מוכנה לקבל את העמדה שהפושע אינו אחראי לפשע שלו מסיבות חברתיות או ביולוגיות. לפחות עד אשר העונש על חוסר אחריות אשר כזה יהיה הרחקה לצמיתות מן החברה האנושית. בכלל לא מעניין אותי אם הסיבה היא "רשעות" או "דכאון". מי שמפר את זכויותיו של האחר ברמה כל כך בסיסית, מוותר על זכויותיו שלו. ד. אפילו נניח שרונית סטתה מאמות המידה המוסריות הגבוהות של המדריך, הרי ברור שפעולתה נבעה קודם כל מתוך פחד!! התהליך היה בבירור תהליך אחד של עוררות. זה לא שהיא בעטה בו, הלכה לשתות כוס תה, ראתה שהוא לא קם ובעטה לו בראש. כאשר המדריך שולל את דרך פעולתה של רונית באותן נסיבות, הוא שולל את מכלול הפעולה, ולפיכך, בעיני לפחות, הוא שולל את זכותה להגן על עצמה. ה. לאנס לא מגיע שום דבר. חוץ מאשר סירוס על חשבון המדינה.
 
למעלה