סיפורים על סבתות
משך שנים אני מנסה ללקט מספיק חומר כדי "לצייר" תמונה של משפחתי, אבל איני מרגישה שיש לי די כדי לכתוב ספר ומצד שני אין מספיק בשר כדי לכתוב סיפורים קצרים. ואז, ביום בו ביליתי עם אימי בחדר מיון וחיפשתי דרך להעסיק אותה ולהעביר את הזמן היא סיפרה שאחותי ציינה בפניה שבמשפחתנו היא הכירה הכי הרבה דורות: מסבתא רבא עד נינים (ועד מאה ועשרים...). הצעתי לה לכתוב ספר לנינים ולפר בו על הצד השני של השושלת. היא התחילה לספר חוויות מילדותה, אבל לא הרבתה. רשמתי מפיה מילה במילה, והכנסתי לתיק. לקראת יום הולדתה נשלפו הרשימות, ובתוספת זכרונות קצרים שהעלתה בהנחייתי נאסף מספיק חומר לסיפרון ילדים. גייסתי את אחייניתי בת ה-12 לאייר את הסיפורים, ועם בית דפוס משתף פעולה הגענו ליום ההולדת עם חבילות של ספרים, ואמי חילקה לכל צאצאיה ספר עם הקדשה אישית.
על הספר חתומות אמא, שמרוב התרגשות לא שמה לה לכך, ואחייניתי. רק כשקראה בספר ונתקלה בשם משפחת נעוריה הבינה שמדובר בסיפורה האישי.
עד כאן - אין רבותא. לפני יום השואה הציעה אחותי לביתה לקחת את הספר לגן כדי שהגננת תקיא לילדים. הקטנה חזרה נרגשת: יש משהו חשוב מאד! הבאתי אלבום שהילדים ציירו לסבתא אחרי ששמעו את הסיפור, וגם מכתב שהגננת כתבה בשמם.
יש שכרלעמלך, אמרה אחותי.
משך שנים אני מנסה ללקט מספיק חומר כדי "לצייר" תמונה של משפחתי, אבל איני מרגישה שיש לי די כדי לכתוב ספר ומצד שני אין מספיק בשר כדי לכתוב סיפורים קצרים. ואז, ביום בו ביליתי עם אימי בחדר מיון וחיפשתי דרך להעסיק אותה ולהעביר את הזמן היא סיפרה שאחותי ציינה בפניה שבמשפחתנו היא הכירה הכי הרבה דורות: מסבתא רבא עד נינים (ועד מאה ועשרים...). הצעתי לה לכתוב ספר לנינים ולפר בו על הצד השני של השושלת. היא התחילה לספר חוויות מילדותה, אבל לא הרבתה. רשמתי מפיה מילה במילה, והכנסתי לתיק. לקראת יום הולדתה נשלפו הרשימות, ובתוספת זכרונות קצרים שהעלתה בהנחייתי נאסף מספיק חומר לסיפרון ילדים. גייסתי את אחייניתי בת ה-12 לאייר את הסיפורים, ועם בית דפוס משתף פעולה הגענו ליום ההולדת עם חבילות של ספרים, ואמי חילקה לכל צאצאיה ספר עם הקדשה אישית.
על הספר חתומות אמא, שמרוב התרגשות לא שמה לה לכך, ואחייניתי. רק כשקראה בספר ונתקלה בשם משפחת נעוריה הבינה שמדובר בסיפורה האישי.
עד כאן - אין רבותא. לפני יום השואה הציעה אחותי לביתה לקחת את הספר לגן כדי שהגננת תקיא לילדים. הקטנה חזרה נרגשת: יש משהו חשוב מאד! הבאתי אלבום שהילדים ציירו לסבתא אחרי ששמעו את הסיפור, וגם מכתב שהגננת כתבה בשמם.
יש שכרלעמלך, אמרה אחותי.
