סיפורים מהחיים

[גבר בדרכו שלו]

סיפורים מהחיים

עלינו להמשיך כרגיל לכן עלה לי רעיון לנושא מה דעתכם/ן שכל אחד/ת י/תכתוב קוריוזים מחייו/ה לאוו דווקא משהו שהטביע חותם אלא משהו שחווינו. בחרתי חוויה שיש בזה הומור ואימה: יום אחד אני לוקח מונית ומבקש מהנהג שייקח אותי למקום מסויים.כל הדרך הנהג מביט בי וכשמגיעים הוא לא דורש כסף. אני שואל אותו למה והוא עונה שמיחזקל אסלן הוא לא לוקח כסף. אמרתי לו שאני לא יחזקל ומי זה.מתברר שבעיניו הייתי דומה למישהו מפורסם מהעולם התחתון.תקופה מסויימת חייתי בפחד שאיזה רוצח יחסל אותי כי אני כאילו דומה למישהו מסויים.יום אחד שמעתי שהוא נרצח.אז נרגעתי.

 

[סיציליה1]

ווי הזכרת לי בנושאים האלה יש לי

הרבה קטעים מפחידים למשל פעם גרתי בשכירות במקום אלללה יוסטור ועבריין מאוד מפורסם ז"ל עצמי. עליתי איתו טרמפ כי הוא אמר שיכול להקפיץ אותנו באותה הזדמנות לאן שהינו צריכים אני וחברה היינו בנות 17. ואז בחילו וברעידו עלינו לאוטו שלו. ולמה הפחד שנה לפני רצחו את אשתו בטעות שיצאה מהאוטו...וכל הזמן שמו לו מטענים של חומרי נפץ באוטו. אבל לכוחותנו שלום...אולי בגלל פרקי תהילים כל הדרך מהפחד. אבל האמת בסופו של חייו הוא היה אדם מאוד חיובי וידידותי לבסביבה שלו וחזר בתשובה. יש לי משהו עוד יותר מזעזע אבל לא נעים.

 

[שבלולנית]

סיפורים מהחיים

שהייתי צעירה יותר חשבתי , האם הכיר אנשים מפורסמים? הכרתי הרבה אנשים צעירים ומבוגרים כך עברו השנים לפני 3 שנים גיליתי שאחד מן התלמידים שלמד עימי הפך לדוגמן על בחברה ידועת שם חשבתי יפה , אני הרי מכירה אותו ברבות השנים יצא לי להכיר אנשים מפורסמים ואמרתי שלא בטוח שאם אפגוש אותך שוב פנים מול פנים הם יזכרו דווקא אותי הם רהרי מכירים מלא אנשים כל יום ואז קרה משהו שכמעט השתוללתי מצחוק שהייתי קטנה שיחקנו בתופסת (אולי זה קיים גם היום) ואחד הבוגרים ממש בכמה שנים רדף אחרי , בשביל הקטע פחדתי מאוד , זה הסתיים בצחוק גדול , אפילו לא הזיק , הוא גם לא תפס , אלה נפל על המדרכה וכולם נפלו מצחוק, שאותי לא תפס בשל היותי זריזה אבל הקטע הוא שהיום הוא איש עסקים מצליח מאוד אני חושבת שהרבה בארץ שמעו על עסקיו בארץ ובחו"ל לא בטוח שידוע לכם מי הם בעליו בכל מקרה , האיש הזה שניהיה מוכר אני מכירה. לא בטוח והוא יזכור את אותו קטע אבל אני כן .

 

[גבר בדרכו שלו]

סיפור נוסף

שבו ראיתי את האבל על מותי כביכול: שירתתי בסדיר בשנים 81-84 כש82 התחילה המלחמה ושנתיים מחיי הייתי שם(חישוב מהיר אני בן 40).יום אחד היה שם פיגוע ונהרגו חיילים ובגלל הכוננות לא יצאתי הבייתה. יום שישי אני מגיע ראשית לבית סבי וסבתי לראותם ואני רואה שם מלא אנשים ומישהו צועק הוא הגיע.השאלה הראשונה שלי הייתה: מישהו מת?ואני רואה את סבתי עם חתכים על הפנים, סבי בוכה כמו ילד קטן(הבן אדם הכי קשוח שאני מכיר)אימי חצי מעולפת, דודים ודודות עם דמעות.הם סיפרו לי שביום הפיגוע באו מקצין העיר וחיפשו את אימי ולא מצאו והשכנים אח"כ אמרו לאימי שחיפשו אותה מהצבא (מתברר אח"כ שרצו רק עידכון פרטים)ואימי קישרה את זה לפיגוע. ישבתי חצי שעה בהלם.אני מביט על הסובבים אותי.הרי הם מתאבלים עליי.

 

[סיציליה1]

חחחחחחח יש לך בטוח חיים ארוכים

 

[טאKילה]

חחחחחחח גדוללללללל

אהבתי ,אחלה אבל ,שלא נדע.

 

[טאKילה]

גמלי יש סיפור קטן..../images/Emo142.gif

אחרי הצבא עבדתי בערבים מלצרות בפאב בתל אביב לונדון מינסטר. סימתי לעבוד בערך בשעה 3.00 לפנות בוקר,עליתי למכונית הטריומף האדומה בלי גג [אז היתה לי כזו]אני נוסעת על כביש אבן גבירול בתל אביב,בדרך הביתה להרצליה. אחרי לילה מתיש מתה להגיע למיטה רק לישון ולישון, אני נוסעת ואויר הקיץ מרוח עם טל הבוקר,כזה כייף הכביש כמעט ריק, פתאום ניידת משטרה סמוייה עם סרנה חותכת את האויר,מתוך הניידת בוקע קול ממקרופון על גג הניידת הסמוייה,טריומף אדומה עצרי מיד בצד הכביש. בהתחלה לא הבנתי שמדובר בי,המשכתי בנסיעה רגיל מבסוטית רק להגיע למיטה. שוב טריומף אדומה עצרי מיד בצד,והניידת הסמוייה מאיצה מהירות וחוסמת אותי. עצרתי בצד עיפה רצוצה אחרי לילה שלם על הרגליים, ניגשו אלי שלושה שוטרים בלבוש אזרחי,בלי הרבה דיבורים,אמרו לי לרדת מהמכונית,ירדתי ואז שלושתם [השוטרים בלבוש אזרחי] פירקו לי את המושבים מהמכונית,וחיפשו בכל פינה במכונית הכמעט מפורקת. במקביל אחד מהשוטרים בדק את המסמכים עם המוטורולה שלהם,ואז הם הבינו שיש טעות בזיהוי,שהרכב דומה לרכב של בלדרית סמים ידועה בתל אביב חחחחחח ואז בקשו סליחה וניגשו למכונתם. אני בהלם-סליחה ומי יחבר לי את המושבים למכונית??? הם הסבירו לי איך לחבר,אמרתי לא אני לא אשמה שטעיתם,אני מבקשת לחבר לי את המושבים,חיברו לי עקום כזה ועפו לדרכם. רוע נכון?

 

[סיציליה1]

חוצפנים ככה עשו?! עכשיו מצחיק

שקרה לי מזמן לפני הילדים. אז הלחי הימנית התנפחה לי בצורת בלון (לא מגזימה) בגלל השן. אז בעלי אומר יש לי רופא מעולה תלכי אליו. נתן כתובת אז במקום לכנס לרופא שיניים נכנסתי לרופא נשים שהיה דירה ממול (פשוט מהכאבים ראיתי רק ד"ר מול העינים) ונכנסתי. הקוצור הרופא נועל ת'דלת אחרי ובליבי חשבתי מה יש לנעול...הלאה מנסה לחפש את הכרטיס שלנו כביכול שבאים לטיפול פוריות (כך חשב) ואני אומרת לו לבעלי יש כרטיס לי אין. והוא ממשיך ולא מוצא שום כרטיסיה. (לא בעידן המחשב לכל) אחרי שכתב את הפרטים שלי בלי להביט עלי בכלל שואל פתאום "אז מה הבעיה שלך?" ואני לתומי "התנפח לי רציני לכן באתי" והוא כניראה חושב על גל אחר בכלל....קם ממקומו ופותח לי להפתעתי את הווילון הסודי עם הכסא המפחיד של גיניקולוגים.......ומצווה עלי "תתפשטי!" ואני הממומה "מה הקשר השינים למכנסיים?" חחחחחחחחחחחחחחח כמובן שעפתי משם כל עוד רוחי בידי לשכן שיניים ממול חחחחחחחחחחחחחחח

 

[גבר בדרכו שלו]

חחחח איזה סיפורים יש לכן

 

[Mוניk]

והינה חשיפה קטנה שלי

הייתי צעירה ואמא לשתי תינוקות ג'קוב היה עדיין חייל בשרות סדיר שעה 2:00 בלילה דפיקות בדלת ואני לבד בבית רק אני והתינוקות שלי הגדולה בת שנה הקטנה בת חודשיים. הצצתי מחור המנעול, עמד שם שוטר ועוד בחור עם עין פצוצע יעני עין מכוסה (כמו משה דיין) פחדתי לפתוח והתחלתי לבכות והשוטר המניאק צועק לי תפתחי את חייבת או שאני פורץ את הדלת. רצתי מייד לחדר הילדים, נעלתי אותו ושמתי ת'מפתח אצלי בכיס פתחתי תדלת וכולי רועדת ממש על סף עילפון, ההוא עם העין פצוצע ישר אומר לשוטר המניאק חלה פו טעות, והוא שואל אותי איפה ההורים או איפה בעל הבית, הוא חשב שאני הבייבי סיטר. אמרתי אני גרה פה ואני נשואה והורי בביתם ישנים ובעלי בצבא, בקשו ממני ת"ז זהות הצגתי להם וכל אותו זמן פשוט רעדתי בכל הגוף, הבחור ההוא הביא לי מים הכוס נפלה לי מהיד והתנפצה לרסיסים. עברו הרבה דקות משהו כמו חצי שעה. ואז השוטר הסביר לי שיש עוד זוג שגר באיזור שלי והשמות הפרטיים שלהם וגם שם המשפחה כמו שלי ושל בעלי. באוקצור זה זוג נוכלים שקנו רהיטים אצל אותו בחור עם עין פצוצע אז הוא בא אלי בשעה 2:00 בלילה עם אחיו השוטר המניאק כמובן הם בקשו סליחה וניסו להרגיע אבל אני לא נירגעתי ולא יכולתי לחזור לישון חיכיתי לבוקר שיבוא, ממש באור ראשון אספתי את התינוקות שלי והלכתי לאמא מאז לא ישנתי יותר לבד עד שבעלי השתתחרר מהצבא (אגב הזוג הזה עד היום עושה צרות ועדיין מתקשרים אלינו כל מיני חלאות) למרות שעברנו דירה משם לפני שנים רבות אז מה אתם חושבים אולי נחליפ שמות? זה סיפור אמיתי

 

[סיציליה1]

אוי באמת מפחיד בזמן לא טוב!