הדבר שכן משתנה עם הגיל הינו תבנית ההפרשה של השתן בשעות היום ושעות הלילה, הקצב היממי. בעוד אצל צעירים תפוקת השתן במשך 12 שעות מ-8 בבוקר עד 8 בערב כפליים מתפוקת השתן של 12 השעות אחר כך, עד למחרת בבוקר, הרי שבגיל 65 ומעלה קצב יומי זה מיטשטש. התוצאה המיידית של הפרשת יתר לילית היא שנפח זה עולה על הקיבול התקין של שלפוחית השתן.
אומנם בהגדרת השתנה לילית אין אזכור לסיבה או לגורמים לתופעה, אך הן מגוונות וניתנות יחסית בקלות לסיווג ולאבחון. סיבות שאנשים קמים מתוך שינה להטיל שתן:
ראשית קיימות סיבות סביבתיות, כגון: רעש, אור, חלומות, כאבים, חרדות, בני זוג, אך גם גירוי עקב שלפוחית מלאה.
הסיבות הרפואיות לנוקטוריה מתחלקות לשתי קבוצות:
סיבות רפואיות כלליות, כמו שינויים במערכת העצבים המרכזית
מחלות המשפיעות על המערכת של לב וכלי דם כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב
מערכת הנשימה, כמו דום נשימה בשינה
סיבות אורולוגיות הקשורות לתפקוד שלפוחית השתן.
ברוב המקרים השתנת לילה אינה בעיה אורולוגית אלא משקפת תחלואה נלווית, ששכיחותה עולה עם הגיל, ומהווה תסמין מטריד בקרב שני המינים ותופעה שכיחה.
אמצעי להתמודדות עם הבעיה הוא טיפול במחלות שגורמות השתנה רבה, כמו אי-ספיקת לב, סוכרת או אי-ספיקה ורידית. יש לטפל גם במצבים של פעילות יתר של השלפוחית או חסימת מוצאה, על ידי ערמונית מוגדלת. אם מתברר שמקור הבעיה הוא הפרעה הורמונלית, אפשר לרשום לחולים את התרופה דסמופרסין (מינירין). התרופה היא חומר סינתטי דומה בהרכבו להורמון נוגד ההשתנה.