סיפורו של מחסום.
או- איך ערב של חלוקה של קרטיבים ושתיה לחיילים הופך למשהו שאני אף פעם לא אשכח. המיקום: המחסום בצומת בכניסה לקיבוץ שלי. התאריך: היום בערב, כנ"ל השעה. הנוכחים: אני והורי היקרים (שהביאוני עד הלום), וכוחות חיילים שמאבטחים את המקום. האירוע: אחרי ארוחת ערב, אני וההורים שלי החלטנו לנסוע לחלק לחיילים משהו קר, שיהיה להם נעים. אז אנחנו מחלקים, מחלקים, מדברים עם כמה חיילים (כל החיילים והחיילות ממש ממש חמודים ד"א), ופתאום, משום מקום מגיעים גדודים של מתנגדי התנתקות. אז בהתחלה זה היה נחמד, לראות מרחוק, להבין קצת על הפגנות (ההפגנה הראשונה שראיתי בחיים!!), ולראות קצת את הצד השני מתפרע ומפגין. אז כשהתחילה הרגיעה הראשונה, אני ואמא שלי התחלנו לחלק קרח (נגמרה השתיה..) בין המפגינים. היו כאלה שבאו מהצפון, מהמרכז, ומהדרום. זה היה פשוט מדהים. פתאום כולם ביחד.. אנשים שלא מכירים אחד את השני, פתאום מפגינים ביחד.. זה היה ממש יפה.. אני אישית הייתי בשוק, הפגנה ראשונה וכאלה.. והכי נראה לי מוזר כשהאוטובוסים של העצורים עברו (כן, כן אוטובוסים שלמים) וכולם מחאו להם כפיים, ושרקו וכאלה. ואני לא מבינה, איך בכלל אפשר להעיצר על דבר כזה, על קרב שלא לך. אני בחיים לא הייתי נעצרת על דבר כזה. כמה דקות אחרי זה, ההפגנה התחדשה שוב. צעקות, שירים, מחיאות כפיים, ריקודים (קפיצה במעגל נחשבת ריקוד??) וכו', הגיע כוח של המשטרה, ואני עמדתי מהצד, וראיתי איך מתחילים לחפף את כולם. אגב, בפינה הרחוקה, התחילו לעצור אנשים, וראיתי איך פשוט מעלים לאוטובוס את כל מי שהתעקש להמשיך להתפרע. זה היה מוזר. אפילו קצת מפחיד. סופסוף הבנתי קצת ממה שהם מרגישים בצמתים כשיש הפגנות כאלה. אה, וד"א השוטרים הגיעו כי כל מה שקרה שמה היה לא חוקי. ואם תראו מחר בחדשות, נערה אחת שנשענת על אוטו מעופש, עם בגדים שחורים, וחולצה שרשום עליה "לא מדברים על זה" תדעו ש-15 שניות התהילה שלי הגיעו.
או- איך ערב של חלוקה של קרטיבים ושתיה לחיילים הופך למשהו שאני אף פעם לא אשכח. המיקום: המחסום בצומת בכניסה לקיבוץ שלי. התאריך: היום בערב, כנ"ל השעה. הנוכחים: אני והורי היקרים (שהביאוני עד הלום), וכוחות חיילים שמאבטחים את המקום. האירוע: אחרי ארוחת ערב, אני וההורים שלי החלטנו לנסוע לחלק לחיילים משהו קר, שיהיה להם נעים. אז אנחנו מחלקים, מחלקים, מדברים עם כמה חיילים (כל החיילים והחיילות ממש ממש חמודים ד"א), ופתאום, משום מקום מגיעים גדודים של מתנגדי התנתקות. אז בהתחלה זה היה נחמד, לראות מרחוק, להבין קצת על הפגנות (ההפגנה הראשונה שראיתי בחיים!!), ולראות קצת את הצד השני מתפרע ומפגין. אז כשהתחילה הרגיעה הראשונה, אני ואמא שלי התחלנו לחלק קרח (נגמרה השתיה..) בין המפגינים. היו כאלה שבאו מהצפון, מהמרכז, ומהדרום. זה היה פשוט מדהים. פתאום כולם ביחד.. אנשים שלא מכירים אחד את השני, פתאום מפגינים ביחד.. זה היה ממש יפה.. אני אישית הייתי בשוק, הפגנה ראשונה וכאלה.. והכי נראה לי מוזר כשהאוטובוסים של העצורים עברו (כן, כן אוטובוסים שלמים) וכולם מחאו להם כפיים, ושרקו וכאלה. ואני לא מבינה, איך בכלל אפשר להעיצר על דבר כזה, על קרב שלא לך. אני בחיים לא הייתי נעצרת על דבר כזה. כמה דקות אחרי זה, ההפגנה התחדשה שוב. צעקות, שירים, מחיאות כפיים, ריקודים (קפיצה במעגל נחשבת ריקוד??) וכו', הגיע כוח של המשטרה, ואני עמדתי מהצד, וראיתי איך מתחילים לחפף את כולם. אגב, בפינה הרחוקה, התחילו לעצור אנשים, וראיתי איך פשוט מעלים לאוטובוס את כל מי שהתעקש להמשיך להתפרע. זה היה מוזר. אפילו קצת מפחיד. סופסוף הבנתי קצת ממה שהם מרגישים בצמתים כשיש הפגנות כאלה. אה, וד"א השוטרים הגיעו כי כל מה שקרה שמה היה לא חוקי. ואם תראו מחר בחדשות, נערה אחת שנשענת על אוטו מעופש, עם בגדים שחורים, וחולצה שרשום עליה "לא מדברים על זה" תדעו ש-15 שניות התהילה שלי הגיעו.