אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
סיפורו של אבי
- פותח הנושא זהבהל
- פורסם בתאריך
הרכבת לאוסטריה
מאוד מעניין.
אני מכיר לפחות 3 גרסאות שונות לסיפור על שתי הרכבות האלה,
שיצאו מהונגריה והגיעו - אחת למוות באושוויץ ואחת לעבודה באוסטריה.
כולל שתיים-שלוש גרסאות שונות בתוך משפחתו של חמי, שהגיעה ברובה לאוסטריה.
גרסה אחת קושרת את הסיפור לעסקת קסטנר,
גרסה שנייה מדברת על פיצוץ המסילה ע"י הפרטיזנים, שחייב את הרכבת השנייה לסטות ממסלולה,
וגרסה שלישית (זו הגרסה שאשתי גדלה עליה, אבל אני מטיל בה ספק) היא שרכבת אחת הופצצה ונוצר בה ובמסילה נתק, הקרונות הראשונים המשיכו לאושוויץ, ואת מה שנשאר העבירו בלית בררה.
ועכשיו הגרסה הרביעית - הגרמנים תכננו רכבת א' לכאן ורכבת ב' לשם, והחליפו ביניהן בטעות.
מי יודע מה האמת...
מאוד מעניין.
אני מכיר לפחות 3 גרסאות שונות לסיפור על שתי הרכבות האלה,
שיצאו מהונגריה והגיעו - אחת למוות באושוויץ ואחת לעבודה באוסטריה.
כולל שתיים-שלוש גרסאות שונות בתוך משפחתו של חמי, שהגיעה ברובה לאוסטריה.
גרסה אחת קושרת את הסיפור לעסקת קסטנר,
גרסה שנייה מדברת על פיצוץ המסילה ע"י הפרטיזנים, שחייב את הרכבת השנייה לסטות ממסלולה,
וגרסה שלישית (זו הגרסה שאשתי גדלה עליה, אבל אני מטיל בה ספק) היא שרכבת אחת הופצצה ונוצר בה ובמסילה נתק, הקרונות הראשונים המשיכו לאושוויץ, ואת מה שנשאר העבירו בלית בררה.
ועכשיו הגרסה הרביעית - הגרמנים תכננו רכבת א' לכאן ורכבת ב' לשם, והחליפו ביניהן בטעות.
מי יודע מה האמת...
מעניין מאיזו עיר הגיע המספר
שמעתי סיפור כזה מניצול מהוידוננש. יותר מזה. בקושו (קושיצה, בשמה הסלובקי) היה עובד רכבת שרשם את כל הרכבות שעברו שם בדרכן לאושוויץ. הרכבת של הניצול איתו שוחחתי עברה את קושו, אבל לא הגיעה לאושוויץ, אלא לאוסטריה, מאחת הסיבות שנרשמו כאן (הוא טען שהמסילה הופצצה).
היום הוא "איש עדות" במסעות לפולין, אבל בפעם הראשונה שנסע שוב לבקר באושוויץ, היה שם "בלוק הונגריה" (שאולי לא נמצא היום, אם הבנתי ממנו נכון). בבלוק הזה נכתבו על הקירות שמות של 450,000 יהודי הונגריה שנרצחו בשואה. הוא מצא שם את השם של עצמו! כפי הנראה הצליבו איזו רשימה מהרכבת שלו עם הרשימה של עובד הרכבת והגיעו למסקנה שכל נוסעי הרכבת הזו נספו.
התאריך די מתאים, לפי מידע שראיתי עכשיו ביד-ושם. יהודי דברצן נשלחו לבית חרושת ללבנים ב"שרלי" ב- 21 ביוני, לשם הגיעו גם יהודי הוידוננש באותם ימים. משם נשלחו לאושוויץ. שני המשלוחים הראשונים נשלחו לאוסטריה. בתוכנית "מי אתה חושב שאתה", בפרק עם מיכל ינאי, היא מתחקה אחרי הנסיעה של סבתא שלה מדברצן, ברכבת שהגיעה, בסופו של דבר לאוסטריה.
יצא לי לשוחח עם ניצולה מעיירה באזור סגד (אזור אחר לגמרי, אבל על פי המידע ביד-ושם, הם גורשו באותה תקופה) שטענה גם כן שהרכבת שלהם היתה אמורה לסוע לאוסטריה והוחלפה. היא הגיעה לאושוויץ ב- 1 ביולי, כך שהיא בטוח נשלחה אחרי 24 ביוני.
דרך אגב - מי משלושת האנשים בעמוד הזה הוא אבא של "זהבהל"?
שמעתי סיפור כזה מניצול מהוידוננש. יותר מזה. בקושו (קושיצה, בשמה הסלובקי) היה עובד רכבת שרשם את כל הרכבות שעברו שם בדרכן לאושוויץ. הרכבת של הניצול איתו שוחחתי עברה את קושו, אבל לא הגיעה לאושוויץ, אלא לאוסטריה, מאחת הסיבות שנרשמו כאן (הוא טען שהמסילה הופצצה).
היום הוא "איש עדות" במסעות לפולין, אבל בפעם הראשונה שנסע שוב לבקר באושוויץ, היה שם "בלוק הונגריה" (שאולי לא נמצא היום, אם הבנתי ממנו נכון). בבלוק הזה נכתבו על הקירות שמות של 450,000 יהודי הונגריה שנרצחו בשואה. הוא מצא שם את השם של עצמו! כפי הנראה הצליבו איזו רשימה מהרכבת שלו עם הרשימה של עובד הרכבת והגיעו למסקנה שכל נוסעי הרכבת הזו נספו.
התאריך די מתאים, לפי מידע שראיתי עכשיו ביד-ושם. יהודי דברצן נשלחו לבית חרושת ללבנים ב"שרלי" ב- 21 ביוני, לשם הגיעו גם יהודי הוידוננש באותם ימים. משם נשלחו לאושוויץ. שני המשלוחים הראשונים נשלחו לאוסטריה. בתוכנית "מי אתה חושב שאתה", בפרק עם מיכל ינאי, היא מתחקה אחרי הנסיעה של סבתא שלה מדברצן, ברכבת שהגיעה, בסופו של דבר לאוסטריה.
יצא לי לשוחח עם ניצולה מעיירה באזור סגד (אזור אחר לגמרי, אבל על פי המידע ביד-ושם, הם גורשו באותה תקופה) שטענה גם כן שהרכבת שלהם היתה אמורה לסוע לאוסטריה והוחלפה. היא הגיעה לאושוויץ ב- 1 ביולי, כך שהיא בטוח נשלחה אחרי 24 ביוני.
דרך אגב - מי משלושת האנשים בעמוד הזה הוא אבא של "זהבהל"?
אמא שלי הייתה באוסטריה
אמא שלי וההורים שלה ואחיה הקטן היו בבית חרושת ללבנים בסגד ( הונגריה) . הקבוצה הראשונה שהייתה בבי"ח ללבנים - נשלחה לאושוויץ והקבוצה השניה לאוסטריה. אמא אומרת שגם הם יועדו לאושוויץ אבל בהגיעם לגבול ההוגרי הרכבת פנתה לכיוון אחר. אמא לא ידעה למה , היא חשבה שהגרמנים היו צריכים כח עבודה.
אמא הגיעה לעיירה בשם גלייס שם שוכנו עדיין במסגרת משפחתית ( כל המשפחה יחד) בתים קטנים. היו שם גם שבויי מלחמה צרפתים .הגברים היהודים וגם השבויים הצרפתיים עבדו במפעל לבנייה מתועשת, ויצרו שם קירות מוכנים משבבי עץ מעורבבים בגבס.אמא עבדה אצל מנהל בית החרושת כמשרתת ואמא שלה ( סבתי ) עבדה במטבח שהכין ארוחות לפועלים. הם היו שם מיולי 1944 עד סוף נובמבר 1945 . ( מה שמשתלב עם כל הסיפורים שבשרשור ) .
בנובמבר 1945 לקחו אותם למחנה הריכוז ברגן בלזן, הם היו שם 4 חודשים עד ה 15 באפריל 1945. הם שוכנו בצריפים שהיו פתוחים לביקורי צלב האדום. הצלב האדום ביקר ובדק את תנאי השהייה שלהם והביא להם חבילות ובגלל זה שרדו שם בחיים. אפילו לחג המולד קיבלו מתנה מהצלב האדום השבדי. תנאי החיים היו טובים במעט בלבד מיתר שוכני המחנה, גם כאן היו מסדרים בבוקר, ספרו את היהודים.
באפריל העלו אותם הגרמניים לרכבת, איש לא ידע למה, רצו מספר שמועות , אחת מהן הייתה שרצו לשלוח אותם לטרזיאנשטט ( כמו הקבוצה הקודמת שיצאה מברגן בלזן ) , שמועה אחרת הייתה שהם יהיו הקבוצה השנייה שתוחלף בעסקת קסטנר עתידית. הרכבת התחילה לנסוע, הרכבת הסתובבה בכיוונים שונים כמה ימים ובדרך שיחררו אותם האמריקאים ולקחו אותם (Hillerslaben) להילרסלבן- מחנה עקורים.
אמא שלי וההורים שלה ואחיה הקטן היו בבית חרושת ללבנים בסגד ( הונגריה) . הקבוצה הראשונה שהייתה בבי"ח ללבנים - נשלחה לאושוויץ והקבוצה השניה לאוסטריה. אמא אומרת שגם הם יועדו לאושוויץ אבל בהגיעם לגבול ההוגרי הרכבת פנתה לכיוון אחר. אמא לא ידעה למה , היא חשבה שהגרמנים היו צריכים כח עבודה.
אמא הגיעה לעיירה בשם גלייס שם שוכנו עדיין במסגרת משפחתית ( כל המשפחה יחד) בתים קטנים. היו שם גם שבויי מלחמה צרפתים .הגברים היהודים וגם השבויים הצרפתיים עבדו במפעל לבנייה מתועשת, ויצרו שם קירות מוכנים משבבי עץ מעורבבים בגבס.אמא עבדה אצל מנהל בית החרושת כמשרתת ואמא שלה ( סבתי ) עבדה במטבח שהכין ארוחות לפועלים. הם היו שם מיולי 1944 עד סוף נובמבר 1945 . ( מה שמשתלב עם כל הסיפורים שבשרשור ) .
בנובמבר 1945 לקחו אותם למחנה הריכוז ברגן בלזן, הם היו שם 4 חודשים עד ה 15 באפריל 1945. הם שוכנו בצריפים שהיו פתוחים לביקורי צלב האדום. הצלב האדום ביקר ובדק את תנאי השהייה שלהם והביא להם חבילות ובגלל זה שרדו שם בחיים. אפילו לחג המולד קיבלו מתנה מהצלב האדום השבדי. תנאי החיים היו טובים במעט בלבד מיתר שוכני המחנה, גם כאן היו מסדרים בבוקר, ספרו את היהודים.
באפריל העלו אותם הגרמניים לרכבת, איש לא ידע למה, רצו מספר שמועות , אחת מהן הייתה שרצו לשלוח אותם לטרזיאנשטט ( כמו הקבוצה הקודמת שיצאה מברגן בלזן ) , שמועה אחרת הייתה שהם יהיו הקבוצה השנייה שתוחלף בעסקת קסטנר עתידית. הרכבת התחילה לנסוע, הרכבת הסתובבה בכיוונים שונים כמה ימים ובדרך שיחררו אותם האמריקאים ולקחו אותם (Hillerslaben) להילרסלבן- מחנה עקורים.
זה כנראה אותו סיפור
גם "אצלנו", נקודת המוצא הייתה בית חרושת ללבנים.
שמו - TEGLAGUAR,
אבל מקומו אמור להיות ליד דברצן ולא בסגד (?).
מכל מקום, דווקא הרכבת של משפחות-על-ילדיהן היא זו שהגיעה לאוסטריה, ורוב נוסעיה חזרו מן המלחמה.
בעת שהמתינו לנסיעה ביקשה סבתא רייזל מסבא יצחק-אייזיק לעבור אל "הקרונות ההם"; כי שם היה מישהו שהכירו, ואולי הבינה שדווקא לקרונות ההם יש פוטנציאל-חיים...
סבא יצחק אייזיק ענה לה: אם אלוהים הביא אותנו לכאן, נישאר כאן.
והם, וארבעה מילדיהם עמם, נשארו בקרון שלהם, וזכו בחיים.
גם "אצלנו", נקודת המוצא הייתה בית חרושת ללבנים.
שמו - TEGLAGUAR,
אבל מקומו אמור להיות ליד דברצן ולא בסגד (?).
מכל מקום, דווקא הרכבת של משפחות-על-ילדיהן היא זו שהגיעה לאוסטריה, ורוב נוסעיה חזרו מן המלחמה.
בעת שהמתינו לנסיעה ביקשה סבתא רייזל מסבא יצחק-אייזיק לעבור אל "הקרונות ההם"; כי שם היה מישהו שהכירו, ואולי הבינה שדווקא לקרונות ההם יש פוטנציאל-חיים...
סבא יצחק אייזיק ענה לה: אם אלוהים הביא אותנו לכאן, נישאר כאן.
והם, וארבעה מילדיהם עמם, נשארו בקרון שלהם, וזכו בחיים.
מעניין כמה אנשים היו שם ברכבת הזאת?
TEGLA בהונגרית זו לבנה
gyár בהונגרית זה בית חרושת.
משום מה כל סיפורי השואה שאני מכירה מהמשפחה שלי התחילו או נגמרו באיזשהו בית חרושת ללבנים. כנראה שיצור לבנים היה עסק די רציני באותן שנים .
האם יכול להיות שהיו מספר רכבות שהגיעו לאוסטריה?
לפי המפה , הכיוון לאושוויץ עובר מ-SZEGED ל- DEBRECEN והלאה צפון מזרחה אז לא מן הנמנע שהייתה רכבת אחת שאספה גם פה וגם פה.
TEGLA בהונגרית זו לבנה
gyár בהונגרית זה בית חרושת.
משום מה כל סיפורי השואה שאני מכירה מהמשפחה שלי התחילו או נגמרו באיזשהו בית חרושת ללבנים. כנראה שיצור לבנים היה עסק די רציני באותן שנים .
האם יכול להיות שהיו מספר רכבות שהגיעו לאוסטריה?
לפי המפה , הכיוון לאושוויץ עובר מ-SZEGED ל- DEBRECEN והלאה צפון מזרחה אז לא מן הנמנע שהייתה רכבת אחת שאספה גם פה וגם פה.
רכבת זו ורכבות אחרות
במשך כל שנות השואה, מספר היהודים בכל רכבת שנסעה אל אושוויץ - 1000.
נשתמרו די הרבה רשימות "נוסעים" כאלה. מספרם ברוב המשלוחים אלף בדיוק. לפעמים קצת פחות, בגלל שאחדים נפטרו, ברחו, או קיבלו דחיית המשלוח לפני הנסיעה.
הארגון הגרמני "דאג" למספר הזה, בכל הארצות בשלטון הגרמני.
במשך כל שנות השואה, מספר היהודים בכל רכבת שנסעה אל אושוויץ - 1000.
נשתמרו די הרבה רשימות "נוסעים" כאלה. מספרם ברוב המשלוחים אלף בדיוק. לפעמים קצת פחות, בגלל שאחדים נפטרו, ברחו, או קיבלו דחיית המשלוח לפני הנסיעה.
הארגון הגרמני "דאג" למספר הזה, בכל הארצות בשלטון הגרמני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.