סיפורון ושאלה

[גלבועא]

סיפורון ושאלה

היום פגשתי איש מקסים. ישבנו ושוחחנו ארוכות על אבותינו. אחת מטענותיו היתה, שאנחנו כהורים אמורים לעשות תיקון לדברים שעברנו בילדותנו עם הורינו, כמו כן הוא הוסיף, שסבים וסבתות חייבים תמיד לרוץ קדימה, יותר מהר מהזמן כדי להיות בקשר עם הנכדים שלהם. מה אתם/ן חושבים/ות על התיאוריה הזו?

 

[alona 9]

הסבים והסבתות של היום

הם עסוקים יותר,רובם עובדים, אין להם את הזמן שהיה פעם לסבים ולסבתות, הם צעירים יותר בתפישת עולמם הם למדו לגלוש באינטרנט ,ויש להם עוד המון סיבות שהם חייבים לרוץ מהר יותר, גם אלה שיצאו לפנסיה מוקדמת לא בדיוק יושבים בבית,ולמרות שהם מסוגלים יותר להבין את עולמם של הנכדים (טוב יותר מהסבים והסבתות של העבר),הם חייבים למהר.

 

[אנפה2]

אני סבתה לנכדים בחו"ל , כך שלא

טעמתי ממש את הסבתאות, אבל מחברותי אני יודעת שהםנותנים את כל כולם לגדל את הנכדים וזאת על מנת שילדיהם יוכלו לפתח קרירה, אחת מחברותי נוסעת מנס ציונה לתל אביב כל יום על מנת לשמור על נכדיה. חברה אחרת מסיימת יום עבודה במשרד בשעה 13.00, ורצה בחופזה להוציא את נכדיה מהגן ואח"כ לביתם , להאכיל ולשמור עד שההורים חוזרים מהעבודה, עבדות לשמה. חברה אחת משלמת משכנתא של ילדיה, בקיצור אין גבול לעזרה שהורים נותנים היום לילדיהם, כל אחד שישפוט מה מתאים לו. אבל כולם מתלוננים שאין הכרת תודה מצד הילדים ושהם לא יודעים להאריך מה הם מקבלים.

 

[גלבועא]

ענין השעבוד לא הועלה בשיחה

כיוון שגם בן שיחי וגם אני מעולם לא פנינו להורים שיתפקדו במקום מטפלת. נראה לי שגם הוריו כמו הוריי היו בעיקר עסוקים בעצמם, כך שגם אם היינו פונים אליהם לא היינו זוכים למענה חיובי. עיקר השיחה שלנו נסוב סביב הקשר הבינדורי, האחריות של סבא-סבתא על הקשר, ושאין זו אחריות הצאצאים-ההורים [אנחנו] לדאוג לזה, אם כי אני מקפיד שילדיי יתקשרו לאבי, למרות שהוא ממש לא מתאמץ מבחינתו. חשבנו, שכיוון שהדור הצעיר היום אחר לגמרי מהורינו, חלה עליהם איזו חובה להתאמץ להגיע אליהם, ואולי לא?! זו בדיוק השאלה שהפניתי אלינו, כאן בפורום.

 

[alona 9]

האם הכוונה היא שהחובה להתאמץ ולהגיע

אליהם, היא של הדור הצעיר אל הסבים והסבתות? או להיפך, הסבים והסבתות אל הדור הצעיר? בינתיים, נעלמת ל-7 שעות,( מוציאה 80 ילד לטיול) יום טוב לכולם

 

[גלבועא]

של הסבים והסבתות כמובן

 

[אנפה2]

מתיחסת שוב לשאלתך.

. עלי לא להתאמץ על מנת שילדי יהיו בקשר עם אמי או עם אבי כאשר היה עוד בחיים, את אבי אהבו מאוד והתקשרו וביקרו אותו בכל הזדמנות בביתו כמובן, את אמי המתגוררת בדיור מוגן הם מבקרים לעיתים קרובות בלי מעורבות שלי בכלל, וכאשר לאמי היה יום הולדת 80 ובני בארה"ב שמע אותה בטלפון אומרת לו "בטח לא אזכה לראות אותך יותר", הוא בדרכו הביתה קנה כרטיס טיסה לארץ מארה"ב, ונחת אצלינו בהפתעה גמורה, אני כמעט קיבלתי שבץ לב, וביקשתי ממנו לא לעשות לי יותר הפתעות כאלה, הוא הגיע ל-48 שעות. כאשר אבי נפטר הוא הגיעה להלויה גם ל-48 שעות, כך אני מסודרת מבחינת הילדים ויחסם לסבתה. אני חושבת שזה צריך לבוא מצידם, אם נדרוש והם לא ירצו יכול לצאת ריב. אבל לבקש מהם זה בהחלט אפשרי.

 

[גלבועא]

מצער אותי שאבי לא הצליח

חמותי מצליחה מאוד, ויש לה קשר פנטסטי עם הילדים.

 

[pf26]

טיול נעים. אין חופשת פורים בארץ?

 

[גלבועא]

80 ילדים? איך בדיוק?

 

[alona 9]

ילדי גיל רך וכיתות א'

אשר נמצאים ב"קייטנות פורים" במתנ'ס, טוב להורים שאינם יוצאים לחופשת פורים,טוב לילדים שמקבלים פעילות מלאה במשך יומיים (אתמול היה היום היחיד בו היינו בחופשה)

 

[m i t a l y]

מקווה שהיה כיף... ../images/Emo151.gif

להית' בשנה הבאה...

 

[alona 9]

בצפייה ../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif

 

[pf26]

הדור של היום?

יכולה להעיד רק עלי ועל המשפחות המוכרות לי - הדור של היום בטוח שמגיע לו הכל. עוד לפני שהילד/הנער מרגיש צורך במשהו - הוא כבר מקבל אותו, ואנחנו עוד נחשבים הורים "קשוחים" שלפעמים אומרים לילדים לא, שולחים אותם לסופר או מבקשים שיארגנו ארוחת ערב לכל המשפחה. זו התשובה לשאלה שלך - המסנג'ר הזמין, האס.אם.אס המצפצף, הילדים לא טורחים ליזום כלום הכל כ"כ זמין. אחרי שעניתי בשצף קצף קראתי שוב את ההודעה שלך. אני מניחה שהתכוונת למשהו שונה לגמרי ובכל זאת - אם הסבא-סבתא לא יתאמצו אני לא מאמינה שישמר קשר. אצלנו, שיש קשר נהדר עם הסבתא ועם הדודים הילדים מרימים טלפון רק אם אני מזכירה להם. אז אני מזכירה!!! זה חשוב לסבתא ולכן זה חשוב לי.

 

[גלבועא]

גם זוגתי ואני נחשבים "הורים נוקשים"

כי העמדנו מסגרות וקווים אדומים ברורים לגמרי. אנחנו לא חברים של הילדים שלנו, עדיין, ואני חושב שאולי בעתיד הרחוק נהיה, אבל לא בטוח. כיוון שאצלי לפחות, יש מצב בלתי פוסק של כעסים בלתי פתורים עם הוריי תמיד אני חושש שזה משפיע על הילדים שלי ויחסם אל אבי. המטרה שלי המרכזית היא להפריד בין יחסי אל אבי כבנו לבין יחסו של בני לאבי, כי הוא נכדו. אבי אוהב מאוד את בני, באמת, אהבה עמוקה מאוד. הבעיה שהוא מסתפק בזה ולא מתאמץ להגיע אל הילד. זה מכאיב לי מאוד, כי אני רואה את הטפשות שלו ואת ההפסד הגדול שלו. אני לא יכול לומר לעצמי: זו בעיה של אבי, ואין לי מה להתערב. אולי אני יוצא השלכה ממני ומבעיותיי אל הילד שלי. השיחה שלי אתמול פתחה בפני איזה צוהר מסויים, אפשרות להעביר לפחות חלק מרגשי האשם אל אבי ולא להתבוסס בהם כל כולי.

 

[אנפה2]

אנחנו היינו די נוקשים גם עם הילדים,

אבל זה לא מנע ממני להיות איתם ובשבילם, לתמוך לאהוב ולהקשיב, והפרות שאני קוצרת..... משהו שאין שני לו. אתמול היה לי יום קשה במיוחד עם אמי, אז בתי הצעירה שלחה לי SMS, וכתבה אמא אהובה שלי , תחזיקי מעמד , אנחנו אוהבים אותך, ואם אפשר לעזור, רק תבקשי. היום ב-07.00 בבוקר צילצלה אותו בת ואמרה , אמא היום את ואני הולכות לארוחת בוקר או צהרים לפי בחירתך, אז בחרתי צהרים, ועכשיו נוסעת איתה לבקר את אמי, היא לא עובדת בימי רביעי, ואח"כ לאכול צהרים, אני חושבת שזה מאוד יפה מצידה ורגיש להקריב בשבילי ובשביל אמי את היום החפשי שלה, ומבחירתה שלה. מבלי שנתבקשה.

 

[pf26]

קיבלנו אותו חינוך?

איך אנחנו מצליחים להרגיש אשמים במשהו שברור שאנחנו לא אשמים בו???? מישהו ממול מציב מראה, מסביר איך זה נראה מהצד, שם את הדברים בפרופורציה הנכונה (ע"ע ההודעה שלי על הדודה...) ובכל זאת האחריות והאשמה עלינו. אז הנה מישהו מבחוץ - אתה לא אחראי!!! אם אבא שלך אוהב את הנכדים הוא בהחלט צריך להתאמץ בשביל לשמור על הקשר. הוא יודע שהקשר בינכם מקרטע ולכן חייב להשתדל יותר למען הנכדים. יאללה די. זה לא אתה - זה הוא

 

[גלבועא]

אני מאמין שחלק גדול מאתנו

בני אותו גיל פחות או יותר קיבלנו אותו סוג של חינוך. את צודקת לגבי האחריות של אבי לקשרים עם נכדיו. אבל, לא אפסיק להציק לילדיי להתקשר אליו.

 

[ה ר מ י נ ה]

מסכימה לכל ../images/Emo154.gif

גם אני אשה עובדת. הנכדות מגיעות כל יום אחרי בית הספר, ובחגים וחופשים מצטרף גם הצעיר.אני הכתובת הראשונה לבקשות שונות, וכן,גם אני משתתפת בתשלום המשכנתה. אני עושה זאת בחפץ לב ובשמחה. זה כמובן לא מקנה לי זכויות כלשהן. אם צריך (או לא צריך) "לנזוף בי" לא חושבים פעמיים! ואני לא יודעת איזו תחושה דומיננטית יותר, עלבון או כעס.

 

[m i t a l y]

יופי שחזרת... ../images/Emo20.gif