סיפורוןהעומר

[mיטלמן]

יעקב החלומאי קפיצה לעתיד

היום שני ימים לעומר וזה הזמן ל #סיפורוןהעומר אני ויוסי חברים מאז התיכון. נפגשנו במשחק של בית"ר. היינו הפכים גמורים. הוא היה שמן וגבוה, אני רזה ונמוך. הוא היה ג׳ינג׳י מנומש ואשכנזי, ואני שחום ותימני....

www.facebook.com

 

[חורזת באהבה]

יעקב החלומאי קפיצה לעתיד

היום שני ימים לעומר וזה הזמן ל #סיפורוןהעומר אני ויוסי חברים מאז התיכון. נפגשנו במשחק של בית"ר. היינו הפכים גמורים. הוא היה שמן וגבוה, אני רזה ונמוך. הוא היה ג׳ינג׳י מנומש ואשכנזי, ואני שחום ותימני....

www.facebook.com

לטובת מי שאינו מחזיק פייס בוק.
#סיפורוןהעומר א
בשיא ההופעה עלתה לבמה האסיסטנטית שלו, נחמה כהן, ונכנסה לארון. אז לעיני הקהל המשתומם הוא ניסר את נחמה לשני חלקים ושוב חזר והדביק. בריאה ושלמה, יצאה נחמה מהארון, נופפה בידיה וברגליה וחייכה את החיוך הרחב, כובש הלבבות שרק נחמה ידעה לחייך. את מחיאות הכפיים ניתן היה לשמוע מהחלל.
יום אחד הקסם נכשל. המשטרה השתכנעה שלא היה כאן פשע, אבל הקהל הפנה לו עורף. הכל נעלם: התהילה, הכסף, רמת החיים. הוא הצטופף כעת בדירת חדר עלובה שקירותיה מתקלפים ומכל הרהיטים נותרה רק המחצית העליונה של הארון ההוא.
אבל מן המדף העליון חייכו אליו עדיין פניה של האסיסטנטית בחיוך כובש הלבבות שרק היא ידעה. וכך הייתה לו חצי נחמה.

 

[Harrington]

לטובת מי שאינו מחזיק פייס בוק.
#סיפורוןהעומר א
בשיא ההופעה עלתה לבמה האסיסטנטית שלו, נחמה כהן, ונכנסה לארון. אז לעיני הקהל המשתומם הוא ניסר את נחמה לשני חלקים ושוב חזר והדביק. בריאה ושלמה, יצאה נחמה מהארון, נופפה בידיה וברגליה וחייכה את החיוך הרחב, כובש הלבבות שרק נחמה ידעה לחייך. את מחיאות הכפיים ניתן היה לשמוע מהחלל.
יום אחד הקסם נכשל. המשטרה השתכנעה שלא היה כאן פשע, אבל הקהל הפנה לו עורף. הכל נעלם: התהילה, הכסף, רמת החיים. הוא הצטופף כעת בדירת חדר עלובה שקירותיה מתקלפים ומכל הרהיטים נותרה רק המחצית העליונה של הארון ההוא.
אבל מן המדף העליון חייכו אליו עדיין פניה של האסיסטנטית בחיוך כובש הלבבות שרק היא ידעה. וכך הייתה לו חצי נחמה.

סיפור חביב, אך מה הוא קשור לספירת העומר?

 

[חורזת באהבה]

סיפור חביב, אך מה הוא קשור לספירת העומר?

בסיפורון כתוב.

"העיקר לספור את ספירת העומר".
ואהבתי את הסיום, "מוכנים"?

 

[Harrington]

בסיפורון כתוב.

"העיקר לספור את ספירת העומר".
ואהבתי את הסיום, "מוכנים"?

יפה. אשרי פותחת הפוסט שהזכירה לנו לפרסם את שרשור התזכורת הערב . מקווה רק שבספירה הבאה הקוסם לא יחתוך את הגברת לשלושה חלקים .

 

[חורזת באהבה]

יפה. אשרי פותחת הפוסט שהזכירה לנו לפרסם את שרשור התזכורת הערב . מקווה רק שבספירה הבאה הקוסם לא יחתוך את הגברת לשלושה חלקים .

אכן אשרי הפותחת שהזכירה העיקר לספור את העומר. אשרי השפעת הפורום .

 

[משתפרת1]

לטובת מי שאינו מחזיק פייס בוק.
#סיפורוןהעומר א
בשיא ההופעה עלתה לבמה האסיסטנטית שלו, נחמה כהן, ונכנסה לארון. אז לעיני הקהל המשתומם הוא ניסר את נחמה לשני חלקים ושוב חזר והדביק. בריאה ושלמה, יצאה נחמה מהארון, נופפה בידיה וברגליה וחייכה את החיוך הרחב, כובש הלבבות שרק נחמה ידעה לחייך. את מחיאות הכפיים ניתן היה לשמוע מהחלל.
יום אחד הקסם נכשל. המשטרה השתכנעה שלא היה כאן פשע, אבל הקהל הפנה לו עורף. הכל נעלם: התהילה, הכסף, רמת החיים. הוא הצטופף כעת בדירת חדר עלובה שקירותיה מתקלפים ומכל הרהיטים נותרה רק המחצית העליונה של הארון ההוא.
אבל מן המדף העליון חייכו אליו עדיין פניה של האסיסטנטית בחיוך כובש הלבבות שרק היא ידעה. וכך הייתה לו חצי נחמה.

לי הקישור פותח סיפור אחר (שדווקא מדבר אלי, עם בית"ר י-ם).

 

[חורזת באהבה]

לי הקישור פותח סיפור אחר (שדווקא מדבר אלי, עם בית"ר י-ם).

מוזר, אצלי נפתח לוח שנה, ומוגדש כמה חשוב לספור את העומר, בצירוף הסיפור שהעתקתי.

 

[משתפרת1]

מוזר, אצלי נפתח לוח שנה, ומוגדש כמה חשוב לספור את העומר, בצירוף הסיפור שהעתקתי.

גם אצלי נפתח אותו לוח שנה עם אותה המלצה על ספירת העומר. והנה הסיפור הנחמד שקראתי:
היום שני ימים לעומר וזה הזמן ל #סיפורוןהעומר
אני ויוסי חברים מאז התיכון. נפגשנו במשחק של בית"ר. היינו הפכים גמורים. הוא היה שמן וגבוה, אני רזה ונמוך. הוא היה ג׳ינג׳י מנומש ואשכנזי, ואני שחום ותימני. אני דיברתי בח' וע', והוא זכה בש' שורקנית שגם החליפה אצלו את האות ס'. אבל שנינו היינו אוהדים שרופים וידענו את כל המילים לשירים, ואפילו קיללנו את השופט באותן קללות, וזה היה פתח לחברות מופלאה. באותו משחק מול אשדוד ניצחנו ארבע אחת. הייתה עונה 'מנחושה' כמו שיוסי אהב לציין בכל משחק, אבל מול 'מועדון שפורט אשדוד' פתאום התעוררו השחקנים.
הקהל שר "שבחי ירושלים" בקול ואנחנו צעקנו מחובקים אפילו שלא ידענו מאיפה המילים של השיר.
שבוע לאחר מכן הגענו יחד עם עזרא גופיה ומירית חצוצרה לעודד מול מכבי תל אביב המעאפנים האלו. יוסי הגיע עם 'גבש' על היד והתעצבן כששאלנו אותו מה יש לו על היד עשר פעמים כאילו שאנחנו לא מבינים שהוא מחליף את האותיות.
"עז׳בו, ז׳ה שתם שבוע נאחש" הוא אמר אחרי שקיבלנו את הראשון.
בשני הוא תפס את הראש וצעק "נאחש! נאחש!"
ניסיתי לנחם אותו, אבל הוא התעקש שהוא מביא מזל רע. בסוף הצלחתי לשכנע אותו שיישאר בטח במחצית השניה נצליח להפוך. צעקנו שירים יד שהתייבש לנו הגרון, ומירית קרעה את השפתיים בחצוצרה וכלום לא הלך.
בדקה השבעים קיבלנו את השלישי, והמשחק נראה גמור, החלטנו לצאת החוצה, לפחות לא ניתקע בפקקים.
מחוץ לאיצטדיון שמענו רעש כאילו ביתר הבקיעו אחד לרפואה, אבל מה שעניין אותנו יותר, היה ממש מול העיניים.
הרכב של עזרא היה קרוב לרצפה בצורה מעוררת חשד, ויוסי מלמל לעצמו בחזרתיות מעצבנת "איזה יום נאחש! איזה יום נאחש!"

 

[חורזת באהבה]

גם אצלי נפתח אותו לוח שנה עם אותה המלצה על ספירת העומר. והנה הסיפור הנחמד שקראתי:
היום שני ימים לעומר וזה הזמן ל #סיפורוןהעומר
אני ויוסי חברים מאז התיכון. נפגשנו במשחק של בית"ר. היינו הפכים גמורים. הוא היה שמן וגבוה, אני רזה ונמוך. הוא היה ג׳ינג׳י מנומש ואשכנזי, ואני שחום ותימני. אני דיברתי בח' וע', והוא זכה בש' שורקנית שגם החליפה אצלו את האות ס'. אבל שנינו היינו אוהדים שרופים וידענו את כל המילים לשירים, ואפילו קיללנו את השופט באותן קללות, וזה היה פתח לחברות מופלאה. באותו משחק מול אשדוד ניצחנו ארבע אחת. הייתה עונה 'מנחושה' כמו שיוסי אהב לציין בכל משחק, אבל מול 'מועדון שפורט אשדוד' פתאום התעוררו השחקנים.
הקהל שר "שבחי ירושלים" בקול ואנחנו צעקנו מחובקים אפילו שלא ידענו מאיפה המילים של השיר.
שבוע לאחר מכן הגענו יחד עם עזרא גופיה ומירית חצוצרה לעודד מול מכבי תל אביב המעאפנים האלו. יוסי הגיע עם 'גבש' על היד והתעצבן כששאלנו אותו מה יש לו על היד עשר פעמים כאילו שאנחנו לא מבינים שהוא מחליף את האותיות.
"עז׳בו, ז׳ה שתם שבוע נאחש" הוא אמר אחרי שקיבלנו את הראשון.
בשני הוא תפס את הראש וצעק "נאחש! נאחש!"
ניסיתי לנחם אותו, אבל הוא התעקש שהוא מביא מזל רע. בסוף הצלחתי לשכנע אותו שיישאר בטח במחצית השניה נצליח להפוך. צעקנו שירים יד שהתייבש לנו הגרון, ומירית קרעה את השפתיים בחצוצרה וכלום לא הלך.
בדקה השבעים קיבלנו את השלישי, והמשחק נראה גמור, החלטנו לצאת החוצה, לפחות לא ניתקע בפקקים.
מחוץ לאיצטדיון שמענו רעש כאילו ביתר הבקיעו אחד לרפואה, אבל מה שעניין אותנו יותר, היה ממש מול העיניים.
הרכב של עזרא היה קרוב לרצפה בצורה מעוררת חשד, ויוסי מלמל לעצמו בחזרתיות מעצבנת "איזה יום נאחש! איזה יום נאחש!"

 

[חורזת באהבה]

לי הקישור פותח סיפור אחר (שדווקא מדבר אלי, עם בית"ר י-ם).

עבורך הורדתי את היומן. ( הספירה כנראה לפני יציאת הכוכבים)