סיני בפברואר

[mic26]

סיני בפברואר

האם אפשרי? קר, חם, צריך שק שינה? חושה או רק מלון? תודה

 

[מ י כ ל מ ו ל כ ו]

אפשרי אבל עם ציוד

ביום די נעים, אבל צריך למצוא מקום מוגן מהרוח הצפונית, כמו מעגענה או משהו דומה. בלילה יכול להיות מאד מאד קר, אבל שק שינה טוב יכול לפתור גם את זה. המים קרים, ולא ממש נעים להכנס. אבל שקט מאד, ולדעתי זה חלק גדול מאד מהכיף.

 

[mic26]

../images/Emo51.gif אם כך

לנסוע לסיני לא בשביל הים או השמש, אבל כן בשביל השקט

 

[נזיר זן בהפרעה]

אפשרי בהחלט

כמו שכתבה מיכל מולכו, הרוח והמים קרים אבל דווקא שווה להיכנס, כי אח"כ אפשר להתחמם במגוון דרכים יצירתיות... ואין כמו סיני כדי לעורר השראה. השקט הוא בהחלט חלק גדול מהכיף

חושה או מלון זה לא ממש משנה, כי כמו שכבר הבנת - מספיק שק"ש והמון אהבה.

 

[mic26]

מהתשובה שלך אני מבינה

שנסיעה לסיני היא לא בשביל הים, בטח לא השמש, הסחלב או התה הסודני. גם לא בשביל גירסאות מקוריות לשוקולד מצרי. מבחינתך, לנסוע לסיני כדי לקפוא במים, להתחמם, להתקרר שוב וחוזר חלילה.

 

[נזיר זן בהפרעה]

כן ולא

"כן" - את צודקת לגבי החלק האחרון. כמה שיותר להתחמם ולהתקרר, יותר טוב. "לא" - כי זה לא סותר את האפשרות ליהנות, בין לבין, גם מהשמש, הסחלב והתה הסודני...

 

[mic26]

מה ללבוש בסיני?

בדרך כלל אני מביאה מערכת בגדים אחת, שכוללת שמלת חוף וזהו. מקסימום שרוואל ללילה. אבל בפברואר... אני לא יודעת! צריך מעיל? כובע? כפפות...?

 

[mic26]

ואני לא מתכוונת

ללבוש בתוך שק השינה או בים. לשם, לפי מה שהבנתי, לא צריך לקחת כלום לדעתך.

 

[נזיר זן בהפרעה]

זה מאד פשוט, תרתי משמע

מערכת הבגדים שהתכוונת להביא מספיקה בהחלט. אם לא בים ולא בשק השינה, איפה עוד חשבת להסתובב? בהרים? יש באמת מקומות מאד יפים שרחוקים בכלל מהחופים, וגם שם יש המון שקט. השאלה היא מה את מחפשת. באופן אישי, כמו שהבנת מצוין, אני באמת חושב שלא צריך להביא כמעט כלום אם רוצים רק ים, ושקט, ואהבה... למרות הנאמר לעיל, ובשביל השקט הנפשי של האמא הפולניה, קחי בחשבון שבין החימום לקירור צריך בכל זאת לשמור על חום הגוף, וכדאי לקחת לבוש חם.

 

[mic26]

תחי האמא הפולניה!

בלעדיה לא הייתי פה (בפורום, אני מתכוונת) בכלל, פולנים זה טוב, לא? תודה על הקישור ועל המידע, על חימום הלב ועל השקט הנפשי של האמא. הפולניה.

 

[נזיר זן בהפרעה]

תחי אינדיד...

תבלי ותיהני, וספרי לנו אח"כ איך היה.

 

[mic26]

עוד שאלה

לגבי מערכת בגדים מינימלית פלוס בגדי החורף. בכל מה שקשור לשחייה ללא ביגוד, אתה לא פוחד מקיפודי ים?

 

[נזיר זן בהפרעה]

לא ממש

כלומר, צריכים להיות זהירים, בזה אין ספק. אבל זה לא ממש משנה לצורך העניין אם אני לובש תחתון, בגד ים או לא-כלום. פגיעה של קיפוד ים באיבריי האינטימיים תהיה כואבת בכל מקרה; ההבדל הוא רק בדמיון הויזואלי של תקרית מצערת כזאת, שמרתיע כל כך... עבורי עירום זה כיף, גם בפברואר, וסיני זה מקום אידיאלי לרחצה בלי בגדים, שהיא חוויה שונה לגמרי מרחצה בבגד-ים. אבל זו רק דעתי, כמובן, וכל אחד צריך לעשות מה שנוח לו.

 

[מ י כ ל מ ו ל כ ו]

נו נו - גם לשוטרים משעמם

ויש הרבה מהם בכל מקום לאחר הפיגועים ואחד מהם עשוי לא לאהוב את הערום הספיציפי שלך ואז בכלא ממש ממש קר. אז רק לקחת בחשבון ושיהיה משה לביש בהישג יד. למיק 26 - צריך פליז טוב, וגרביים ואיזה גינס ללבוש מתחת לשמלה כאשר השמש מתחילה לרדת לא הרבה יותר מזה והכי טוב שק שינה שנפתח לגמרי אז אפשר גם להפוך לשמיכה ולהתכסות בעודך לוגמת תה מתוק אך גם אני רוצה.... תהני

 

[mic26]

תודה רבה, כך אעשה../images/Emo140.gif

מאחלת לך ימים של שמש וחום נעים בלב. ולנזיר אני מאחלת שלא יעקוץ אותו קיפוד ים. אם אתה רוצה לשחות בעירום ופוחד מהשוטרים, אני מתנדבת לחכות על החוף עם משקפת ולהשקיף...

 

[נזיר זן בהפרעה]

תודה, בקשר לקיפוד הים ולשוטרים ../images/Emo13.gif

ההצעה לחכות על החוף עם משקפת ולהשקיף (על מה בדיוק?) נשמעת לי מעולה. מתי נוסעים?!

 

[נזיר זן בהפרעה]

לגבי השוטרים, זה נכון

אבל לא התכוונתי להסתובב עירום במסעדה או במרכז קניות. אני מראש נוסע לפינות שכוחות אל, כי כמו שאמרת - השקט הוא מרכיב מהותי של הכיף. לגבי השאר: פליז טוב ותה מתוק הם בהחלט שילוב מנצח.

 

[נזיר זן בהפרעה]

ולגבי שוקולד מצרי...

לא אמרתי שכל מה שנמצא בסיני הוא מושלם.

 

[sela v]

איזה שוקולד יש שם? קטדבורי?

זה מזכיר לי שבביקורי האחרון בעמן ירדן ראיתי דוכן שוקולד שמוכרים בו פרילינים, ורשום שזה איזה ירדני, שהתחיל עם העסק לפני איזה 30 שנה, אבל לצערי לא ניסיתי, וחבל

לגבי מזג אוויר הייתי שם בחורף, והיה קר, אבל לא מקפיא, ולא היה צריך כפפות אלא אולי אם תסעי להרים, ואני לא מדבר על לטפס על מאד גבוה, ששם בטח מאד קר. מעיל/פליז הייתי לוקח.

 

[נזיר זן בהפרעה]

לא זוכר איזה סוג זה היה

אני חושב שהדחקתי, כי הוא היה ממש לא טעים. באותה נסיעה, אגב, חגגתי יום הולדת. הבדואים החמודים טרחו והכינו עבורי בהפתעה עוגת יום הולדת, ולדעתי זו היתה הפעם הראשונה שהם הכינו עוגה, וככה זה גם נראה: ערימת מרגרינה מכוסה בחצי טון קצפת ואינספור נרות תקועים בפנים... זה היה קרוב להגדרה "בלתי אכיל", אבל החיוכים מלאי האושר והגאווה שלהם, פלוס התיפוף הקבוצתי שבו הם ליוו את הבאת העוגה אליי, פלוס עוד כמה דברים טובים, הפכו את הערב ההוא לבלתי נשכח.