סינטקס של משפטים

סינטקס של משפטים

נניח לצורך השאלה שלי, שלכל המשפטים שאנחנו שומעים וקוראים, יש כוונה שאליה הבנאדם מתכוון כשהוא מדבר או כותב. 1. מילות מפתח ראשוניות: כיצד המוח מתרשם (כהתרשמות ראשונית) מהגשטלט שאפשר להסיק שאליו הבנאדם מתכוון כשהוא מדבר/כותב? האם תמיד המוח מתרשם ממסקנות שכבר מוכרות לו ושולף אותן מהמאגר (לטווח ארוך) כלומר המוח משליך מעצמו כבר בגשטלט? 2. הסינטקס : כיצד המוח בונה את המילות הראשוניות (שבשאלה הראשונה) מהסינטקס (התחביר שיוצר את החיבור בין המילים הנקראות/הנשמעות) של המשפטים?
 
אמנם התחום שלי

אבל לא הבנתי את השאלה. מה בעצם אתה מבקש לדעת? איך המוח לומד שפה?
 
../images/Emo140.gifשבת שלום לשניכם../images/Emo39.gif

שבת שלום לכם, יעל ניסן ושריד. השאלה "איך המוח לומד שפה?", היא לא השאלה שלי. גם התעניינות בשאלה איך המוח לומד שפה, לא תיתן תשובה. בגוגל, אפשר למצוא שפע של מידע על איך המוח לומד שפה והתעמקות בכל המידע, לא תיתן רמז לגבי השאלות שלי. לכן, קשה לי לכמת את השאלות שלי לשאלה אחת בודדת, למרות שאם היתה לי אפשרות, זה אולי היה נראה קל ולמעשה היה מכביד כי יותר קל לפרק את השאלה לגורמים. והשאלות שלי הן שונות אחת מהשניה. הן לא מפורקות לגורמים אלא הן שונות אחת מהשניה ולכן מיספרתי אותן כי זה נוח יותר לקרוא שאלות ממוספרות: 1. אדם מזהה את הצורה של משפטים, אבל לכל מספר משפטים קיים מבע משותף (נניח שמדובר בטקסט כזה). ההנחה שלי, היא שהתוכן הוא שלם המורכב מפסיפס, ולפסיפס יש צורה. ואת הצורה צריך לזהות כדי לגלות את את הפסיפס השלם כך שלא יהיו נעלמים ונוכל לראות את התוכן בשלמותו. זוהי הנחת היסוד שלי (נניח שמדובר בטקסט שההנחה הזאת נכונה לגביו). ?-
מתוך המשפט השלם ולא מילה בודדת מתוכו, כיצד אפשר לזהות את הצורה של התוכן שלו? 2. לאחר שלב זיהוי הצורה של התוכן של משפט שלם, יש צורך לזהות את התוכן בשלמותו. זאת אומרת לאחר שזיהינו את הצורה של הפסיפס ואת כל החיבוריות בין המילים ואת כל החיבוריות בין ההקשרים והאסוציאציות, צריך לראות את האור (מלשון "הארה", לראות את "האור" שבהבזק הזרם שהצית את מנורת הפלורוסנט) שהרי זוהי המטרה של כל החיבורים בין המשפטים וכל החיבורים וההקשרים שבין המושגים והאסוציאציות שכל מרכיב בפסיפס מזכיר לנו דברים שאנחנו כבר מכירים. לא מדובר בסתם המשמעות (הסמנטית) של כל המשפט, אלא במשמעות שמתקבלת בשניה כמו "הארה" של המשמעות של כל המשפט. כי אחרי שמבינים משפט, מפנימים אותו ואחרי ההפנמה פתאום תוך אלפית שניה מתרחש משהו כאילו מישהו הדליק אור ורואים הכל ("המשמעות של המשמעות" קראתי לזה כאן). ?-
האם "האור" של שלמות התוכן (התוצאה הסמנטית שהתקבלה כתוצאה מכל החיבורים בין המילים) הוא אור שכבר היה קיים בזיכרון לטווח ארוך ורק פשוט התהליך גרם לנו להיות מודע אליו או שהתהליך גרם לאור חדש? 3. מלכתחילה התחביר מאפשר את המעבר ממילה בודדת אחת או שתיים (או רק ביטוי המורכב מצמד מילים) אל משפט ארוך שמורכב מ 8-12 מילים ויותר. אז השאלה שלי היא
לא כיצד המוח תופס את מילות הקישור ואת מילות התחביר של המשפט, אלא כיצד המוח בונה לעצמו את ה"תוצאה" של כל המבעים שהתחברו (התבחרו על ידי מילות הקישור והתחביר שתפס כבר)?
כיצד הוא בונה מכל החיבוריות את "התוצאה הראשונית" שתשמש לו למעין תיזכורת פנימית שמקפלת בתוכה את כל פרטי הפסיפס ותשמש לו כמגירה לשליפת כל פרטי הפסיפס כשירצה להיזכר בהם ולספר עליהם?
 
הבהרת השאלות

בזכותך, יעל הבהרתי את השאלות: 1. אדם מזהה את הצורה של משפטים, אבל לכל מספר משפטים קיים מבע משותף (נניח שמדובר בטקסט כזה). ההנחה שלי, היא שהתוכן הוא שלם המורכב מפסיפס, ולפסיפס יש צורה. ואת הצורה צריך לזהות כדי לגלות את הפסיפס השלם באופן כזה שלא יהיו "נעלמים" ונוכל לראות את התוכן בשלמותו. זוהי הנחת היסוד שלי (נניח שמדובר בטקסט שההנחה הזאת נכונה לגביו). ?-
מתוך המשפט השלם ולא מילה בודדת מתוכו, כיצד אפשר לזהות את הצורה של התוכן שלו? 2. לאחר שלב זיהוי הצורה של התוכן של משפט שלם, יש צורך לזהות את התוכן בשלמותו. זאת אומרת לאחר שזיהינו את הצורה של הפסיפס ואת כל החיבוריות בין המילים ואת כל החיבוריות בין ההקשרים והאסוציאציות, צריך לראות את האור (מלשון "הארה", לראות את "האור" שבהבזק הזרם שהצית את מנורת הפלורוסנט) שהרי זוהי המטרה של כל החיבורים בין המשפטים וכל החיבורים וההקשרים שבין המושגים והאסוציאציות שכל מרכיב בפסיפס מזכיר לנו דברים שאנחנו כבר מכירים. לא מדובר בסתם משמעות (הסמנטית) של כל המשפט, אלא במשמעות שמתקבלת בשניה (מהר יחסית משאר התהליכים) כמו "הארה" של המשמעות של כל המשפט. כי אחרי שמבינים משפט, מפנימים אותו, ואחרי ההפנמה פתאום תוך אלפית שניה מתרחש משהו שבו כאילו מישהו הדליק אור ורואים הכל ("המשמעות של המשמעות" קראתי לזה כאן). ?-
האם "האור" של שלמות התוכן (התוצאה הסמנטית שהתקבלה כתוצאה מכל החיבורים בין המילים) הוא אור שכבר היה קיים בזיכרון לטווח ארוך ורק פשוט התהליך הנ"ל גרם לנו להיות מודעים אליו או שהתהליך גרם באמת ל"אור חדש"? 3. מלכתחילה התחביר מאפשר את המעבר ממילה בודדת אחת או שתיים (או רק ביטוי המורכב מצמד מילים) אל משפט ארוך שמורכב מ 8-12 מילים ויותר. אז השאלה שלי היא
לא כיצד המוח תופס את מילות הקישור ואת מילות התחביר של המשפט, אלא כיצד המוח בונה לעצמו את ה"תוצאה" של כל המבעים שהתחברו (התבחרו על ידי מילות הקישור והתחביר שתפס כבר)?
כיצד הוא בונה מכל החיבוריות את "התוצאה הראשונית" שתשמש לו למעין תיזכורת פנימית שמקפלת בתוכה את כל פרטי הפסיפס ותשמש לו כמגירה לשליפת כל פרטי הפסיפס כשירצה להיזכר בהם ולספר עליהם?
 

שריד

New member
פייר ....

אני לא מבין מה אתה כותב. נראה לי שיש לך איזשהו רעיון בראש ואתה מסבך אותו ומסתבך בעצמך.... אולי תתן דוגמא אמיתית מהחיים ? איפו אתה פוגש ביום יום ביטוי של התופעה הזו ?
 
דוגמא מהחיים

דוגמא מהחיים, היא כאשר אתה קורא טקסטים עם פוטנציאל ללמד אותך דברים חדשים שלא ידעת קודם לכן, או כאשר אתה מאזין למישהו שמסביר טקסטים שמכילים תכנים חדשים בשבילך.
 
דוגמה מהחיים

זה הטקטס שלך. יש לך בראש איזה רעיון שפוטנציאלית אנו יכולים ללמוד ממנו משהו על איך שאתה תופס את העולם - ואנחנו לא מצליחים. למה? כי אתה משתמש במילים שהייצוג שלהם נהיר רק לך. אתה אומר "אני מניח שהתוכן הוא שלם המורכב מפסיפס, ולפסיפס יש צורה. ואת הצורה צריך לזהות כדי לגלות את הפסיפס השלם באופן כזה שלא יהיו "נעלמים" ונוכל לראות את התוכן בשלמותו". ואני שואלת את עצמי: כשהוא אומר "תוכן שלם" למה הכוונה? מה זה הפסיפס הזה שהוא מדבר עליו? פסיפס עשוי ממה? מה מרכיב אותו? מי מחליט איזו צורה יש לו אם בכלל? למה צריך לזהות אותו כדי לגלות אותו? האם זה לא סותר את עצם קיומו? מה זאת אומרת נעלמים? אם ההנחה המקורית היא שהכל שלם מאיפה הנעלמים הללו?" וכך יוצא שאני לא מבינה כלום ממה שאתה שואל. אתה משתמש במושגים שהמצאת כדי להסביר לי משהו - אולי חסרות לך המילים המקצועיות ובסיס הידע שמשרתים אנשים שעוסקים במקצוע (בלשנות, קוגניציה, או שניהם)... ואז למרות שאני יודעת בלשנות ויודעת קוגניציה אין לי בסיס משותף לדבר איתך על זה כי אתה משתמש במונחים אידיוסינקרטיים (כאלה שהמצאת לבד ונהירים רק לך) -- כולנו יודעים מה זה "פסיפס" ומה זה "שלם" אבל אין לנו שום דרך לדעת איך המילים הללו מייצגות את הרעיון שאתה רוצה להעביר.
 
רציתי לשתף ולהודות שאת גורמת לי

להכיר מושגים חדשים שקשורים לנושא שעליו שאלתי נכון, אין לי את הכלים השפתיים להשתמש בשפה שלכם (של המומחים) ולכן קשה להבין אותי. אגיב בהמשך בתגובה נוספת, אבל קודם רציתי לשתף אותך באיך שאני קורא את תגובתך. קודם, קראתי וכשהגעתי למילה שכתבת "אידיוסינקרטיים", רצתי עם זה לגוגל כדי לדעת באיז
ה הקשרים משתמשים עם זה. אז ממש כאילו את קוסמת. ואת באמת קוסמת
כי פתאום בשורה הראשונה כתוב "מהו סוד הקסם שמאפשר למילים ולמנגינה להתחבר לשלם הגדול מסכום חלקיו?" אח"כ המשכתי לפתוח קישורים מגוגל למילת החיפוש "אידיוסינקרטיים" והגעתי לקישור שמסביר על "הערכת מסוכנות של עברייני מין המכחישים את ביצוע העבירה..." וחיפשתי בתוך הדף את המילה ""אידיוסינקרטיים" והיא הופיעה שם בהקשר הזה: "תופעת קונטמינציה בשלב הזכירה בבנדר. הקונטמינציה "מחקה" את העיבוי בכך שכאשר הנבדק נדרש לשלוף מזכרונו את הצורות שצייר זה עתה, הוא ממזג שני חלקים מהצורות המקוריות ויוצר בכך תבנית חדשה. עדויות אלו מצביעות על קיום פוטנציאל לגלישה פסיכוטית זמנית, שתתמקד בחולשה בתהליכי החשיבה וללא פגיעה ממשית בביקורת המציאות,אם כי, התכנים עלולים להיות אידיוסינקרטיים" בטקסט הנ"ל, המילה "הקונטמינציה" היא ממש לא מוכרת לי, אז פתחתי שוב גוגל וחיפשתי עליה. ומצאתי את הטקסט הזה: "לפעמים יש במקרא צורה שיש לה מאפיינים של שני בניינים שונים, למשל כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם (נִפעל+פֻּעַל), וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת (בינוני נִפעל+הֻפעל). התופעה נמצאת גם בעברית הישראלית, בצורות כמו הִתְפֻּטַּר, הִתְנֻדַּב (התפעל+פעל). המונח הלועזי של התופעה הוא קונטמינציה (=זיהום; חדירה של צורת פועל אחת למערכת נטייה אחרת)." שימי לב שהטקסט האחרון גם הוא קשור לנושא. וכל הכבוד לך שאת גורמת לי למצוא טקסטים שמלמדים אותי מושגים חדשים בנושא שאני אוהב. אני אמשיך לקרוא את התגובה שלך, ואח"כ אגיב. אני רוצה ממש להודות לך כבר בשלב הזה על זה שאת כותבת מילים שמובילים אותי לנושא שאני אוהב שכתבתי אותו בגוף השאלה שפותחת את השירשור... סתם רציתי לשתף בינתיים... אגב, כך אני מאוד לקרוא דברים. דברים של אנשים כמוך שמפרים את הקוראים במושגים חדשים שהם לא הכירו קודם לכן. בשעה שכולם שותקים מלעזור, את עוזרת הרבה ותורמת הרבה...
 
לדאבוני

אני עדיין לא יודעת מה הנושא... כשאתה לא מכיר מילה ומחפש בגוגל היכן היא נמצאת בטקסט, אתה מוצא את ההקשרים השונים של השימוש בה אבל לא את הפירוש שלה. צריך קודם לפתוח מילון, ללמוד את המשמעות שלה ורק אחר כך לבדוק בגוגל איך היא מופיעה בטקסטים ואיך משתמשים בה בהקשרים שונים. idiosyncracy - פירושו משהו ייחודי ופרטי. פרשנות או מילה שבן אדם ממציא למשהו שאינה מתחשבת בכללים או בידע עולם או בכל מכנה משותף תקשורתי אחר. המילה הזו גם יכולה להתפרש כמוזרות כשמדובר בקשר של התנהגות. לאוטיסיטים למשל יש התנהגויות אידיוסינקרטיות. הם עושים דברים שלא מובנים לנו מתוך עולמם שלא מובן לנו גם הוא. contamination - זו הדבקה. לא הדבקה עם דבק אלא הדבקה של וירוס למשל. מחלות מדבקות הן מחלות contageous. בהקשר פסיכולוגי משתמשים בהדבקה כשרוצים להראות איך רעיון אחד "נדבק" לשני ויוצאת איזו תשובה לא לעניין. דוגמה אחרת - בבדיקות זיכרון נותנים לזכור רשימה אחת - אחר כך לזכור רשימה שנייה כדי להסיח את הדעת, ובסוף כשבודקים את הזיכרון לגבי הרשימה הראשונה רואים אם יש מילים מהרשימה השנייה 'שנדבקו' לזיכרון כך שהאדם חושב שהן היו ברשימה הראשונה. זו קונטמינציה. אני באמת ממליצה לך קודם כל לבדוק מילון. לא גוגל.
 
למעלה