סינדרום "לא נעים לי"

רשף כשף

New member
סינדרום "לא נעים לי"

אמיר לשום, הגעתילפורום שלך בעקבות המלצה, קראתי את ההודעות ואני תוהה אם תוכל לכוון אותי. סינדרום "לא נעים לי" קורה לי בכל תחומי חיי- עבודה, זוגיות, משפחה,... בכל אחד מהם אני מוצאת את עצמי לבסוף מרצה את האחרים במקום לפעול על פי צו ליבי. מהסבה הפשוטה ש... "לא נעים לי" לאכזב אותם. בסופו של דבר אני מצליחה בכל וחוטפת שבחים על תפקודי, אבל מכלה את כוחי בעת הביצוע המשימה. כעת, משיש יותר לחץ בעבודה, אני מרגישה שמטילים עלי עוד ועוד אחריות מבלי לתגמל אותי בהתאם. אני תוהה אם להעלות את הנושא בשיחה הדו-שבועית עם הבוס, על מנת לבקש עוד מספר ימי חופש ולהכין אותו לקראת בקשה להעלאה במשכורת במשוב הבא. יש לי הרגשה שמייעדים אותי לתפקיד גדול, ואני מעוניינת לשתף פעולה עם המשימות, אבל מעוניינת להיות מתוגמלת בהתאם, פן אשחק מוקדם מדיי. האם ישנן המלצות או הארות נוספות בנוגע לשחיקה מוקדמת בעבודה, אני עובדת שם רק שנה, וגם בעבודה הקודמת שחקתי את עצמי בעקבות דרישות המעסיק. לבסוף עזבתי משום שזה לא השתלם וכעת יש לי הזדמנות לעבוד במקום שרוצים לשמוע אותי.
 
השתחררות מדפוס

בשביל להשתחרר מדפוס מורכב כמו רצייה נדרשת מוכנות להפשיל שרוולים. האם חיפשת בתקופה האחרונה יעוץ / טיפול בעניין ? אמיר
 

רשף כשף

New member
תודה על התשובה

לא לא חיפשתי ייעוץ או טיפול בעניין מחפשת כרגע הכוונה
 

רשף כשף

New member
אשמח אם תוכל להרחיב

על המשפט: "דפוס מורכב כמו רצייה" ולמה הכוונה ב "להפשיל שרוולים". כמו כן- לאיזה ייעוץ/טיפול התכוונת?
 
מה מאחורי הדפוס

ההבחנה והזיהוי שעשית הם שלבים חשובים. זה אומר שהחלק העירני שבך יודע לאותת ולומר לך - הזהרי, את מתחלקת. ואת עלולה גם להמשיך ולהתחלק ! מנקודת המודעות הזאת, אפשר לקחת את הקושי כנקודת צמיחה ולחפש כלים ודרכים להתמודדות חדשה. התמודדות שתשנה את הדרך האוטומטית בה את מזהה שאת פעולת. אני מציע לך לקרוא מאמר העוסק בענין. ולנסות לראות האם את מזהה אצל עצמך רצון להמשיך ולהעמיק, ללמוד כלים ודרכים נוספות ליצירת התמודדות אפקטיבית יותר. שיחת הקוף אחרי שתקראי תגידי לי מה את חושבת. להתראות, אמיר דרור
 

רשף כשף

New member
מאמר מאוד מעניין ומחכים, תודה

מקריאה ראשונה אני מבינה שאני לא מקשיבה לצרכים שלי, בעצם אולי כן מקשיבה, אבל נוהגת לוותר עליהם לטובת הכלל.
 
תובנות ומעשים

אוקי, אז הבנת. העבודה המשמעותית היא לתרגם את התובנות הללו למעשים. ללמוד לבדוק את עצמך כאשר זה מתחולל בפועל. נסי לקחת את התובנות צעד אחד קדימה יום טוב אמיר
 

רשף כשף

New member
למה הכוונה ב"צעד אחד קדימה"?

בוא ניקח דוגמה מהיום יום היום קיבלתי משימה לבצע במסגרת אחריותי במקום העבודה. פניתי לאנשי השירות על מנת לקבל תמיכה טכנית ונתקלתי בקושי מצידם לשתף פעולה עם המשימה. כתוצאה מכך לקחתי על עצמי לבצע פיזית את המשימה, משום שקל יותר לבצע בעצמי משהו של 5 דקות מאשר להתווכח על זה חצי שעה. הבעיה מתחילה כאשר המשימות הללו מתרבות ואין לי זמן להמשיך לטפל בהן, למרות שנוצר הרושם (בצדק) שקל יותר לפנות אלי על מנת לטפל בהן. מה עושים עכשיו?
 
קדימה

זאת היתה כוונתי - לקחת מקרה ולעבוד עליו. האם את יכולה לשחזר את הפנייה שלך לאיש/ת השירות. מה בדיוק התחולל בשיחה הזאת. שימי את כל מה שאת יכולה. נמשיך משם
 

רשף כשף

New member
הפנייה

כעשת מששיחזרתי את השיחה ראיתי שאני מוצאת את עצמי מתגוננת כל פעם שאני באה לבקש שירות או לעמוד על שלי בכל תחום. אני מקפידה להסביר ולמלא את הפרטים כראוי, אבל נתקלת במחסום של "מה את מעמיסה עלינו עוד עבודה?" "זה לא אני..." וכו'. הבעיה היא שהעומס לא בא ממני אלא מהלקוח, וזה לא בחירה שלי להעמיס עליהם עוד עבודה. הדבר אף קשה יותר כאשר זה מגיע מלמעלה, ואני מקבלת עוד ועוד תחומי אחריות. אין לי התנגדות להתקדם אבל המשימות הנוספות מאוד מכבידות עלי וקשה לי לחלק את העומס. אני מאוד חוששת מעימותים ותמיד מעדיפה לסיים את העניין בחיוך מאשר בריב. ההסכמה של שני הצדדים בדרך כלל יותר חשובה לי מהצד שלי בפני עצמו, ואני תמיד פתוחה לשמוע וגם לומר את דעתי. הבעיה היא שהיא לא תמיד מתקבלת ואני מתקשה לעמוד על שלי. מה דעתך?
 
עוד רבדים

אני מבין שיש רבדים נוספים. מה שנגענו זה רק ההתחלה, וחשוב להמשיך ולברר זאת לעומק. הגענו לנקודה שקשה להמשיך ממש בשיחה. אבל קיבלת מושג על שיטת העבודה. נסי לעצור במשך היום ולכתוב לעצמך את כל מה שעובר עליך. מחשבות, תחושות, רגשות, תחושות בגוף. הכל. כך תגלי יותר ויותר מה בדיוק עובר עליך. המשך יום טוב אמיר דרור
 

רשף כשף

New member
הי אמיר, תודה, אני אנסה:

הדברים שעוברים בי במהלך בקשת עזרה או פנייה לתמיכה במסגרת העבודה הן: תחושות: בחילה פיזית מערבולות בבטן רעידות תחושות של דחייה מחשבות: אני חייבת לעשות את זה אם לא אבצע את הפנייה לא אוכל לספק תשובה רגשות: חוסר אונים כעס על מי שהטיל עלי את המשימה כעס על עצמי בשל הקושי לעמוד במשימה ייתכן שאני מקרינה את התחושות האלה החוצה והצד השני מנצל אותן לרעתי. א' אומר לי לפנות ל ב' ב' אומר לי לפנות ל ג' ג' מחזיר אותי ל א' וכך הלאה השאלה שנשאלת היא איך אני יכולה לעצור את המרדף? למה הכוונה ב "נקודה שממנה אי אפשר להמשיך את השיחה?"
 
זיהוי דפוס

את כנראה כן מצליחה לזהות במדויק מה עובר בתוכך. אז תמחקי את "נקודה שממנה אי אפשר להמשיך כאן את השיחה". מה שאת מצליחה לזהות זה את כל המהלך הפנימי שמוביל אותך לאותו אוטומט. העבודה מכן האי להמשיך ולהתבונן בכל החלקים. המחשבות, התחושות, השיחה הפנימית. לראות יותר ויותר ברור מה מתחולל בתוכך. בפעם הבאה שסיטואציה כזאת תתקרב ומשהו מהדברים הללו יעלה נסי להמשיך ולהתבונן פנימה ותבדקי מה קורה. בהצלחה אמיר דרור
 
למעלה