איך אפשר להיות מושפע מאנשים,
כשזה נוגע לדיסק כ"כ אמיתי? ואמן כ"כ נקי? מה הברסלבים לא 'טחונים' ולא נתפסים בתור חבורה של ליצנים שרוקדים וחוסמים כבישים? והקומוניזם לא 'טחון' ונחשב בתור איזו שיטה לא קשורה למציאות שנועדה לרצוח מיעוטים ? והראסטאפרי לא 'טחון' ונתפס בתור חבורה של ג'מייקנים מסטולים שרק מעשנים כל היום וצועקים 'ג'ה' ? האם זה אומר שאני מאבד את התמימות והנקיות של ה'עניינים' האלה כשאני מגיע ובוחן אותם ? לא כמובן שכל הדוגמאות שהזכרתי, מוצגות כמו שהן מוצגות, ואין לזה ולו אחיזה אחת במציאות .. (אולי רק בקטע של הראסטאפריי , כי הם כן נוהגים לעשן המון
) - לגבי העניין הזה ש'השיר כ"כ אישי לי, ואני לא מרגיש בנוח שהוא יהיה פופולרי פתאום' אני חושב שזה לא אוחז במציאות, הגזמה דרמטית מוזרה שכזו אם מה שגורם לשיר להיות פחות חביב עלייך ופחות אישי ופחות נוגע, זה כמות ההשמעות שלו, והפופולריות שלו, אז זה מוזר. לדעתי.. שלא נדבר על אם זה גורם לך לתפוס את השיר בצורה אחרת - ע"ע 'מתי נתנשק' אולי השיר הכי מוכר של אביתר, אז כן כשהייתי בן איזה 10.. ושמעתי אותו ברדיו, התייחסתי אליו בהומור, וממש התרגשתי כל פעם שהוא אמר 'מתי נתנשק', כי הייתי תמים לגמרי. אבל כשמעט גדלתי וכשהחזקתי את הדיסק 'אביתר בנאי' בידיים עם החוברת והתמונות היפות והמילים הקשבתי לו מהתחלה ועד הסוף אז נכון בהתחלה נמשכתי לשירים היותר 'בועטים' כמו 'תיאטרון רוסי' וכו' אבל אחרי כמה שמיעות , פשוט התחלתי לשמוע את שאר השירים ולבחון אותם .. - לא יודע מה איתך/כם , חיכיתי לזה כ"כ הרבה זמן שמצדי, כל השירים יהיו להיטים גמורים, ושיהיו חרושים עד מוות, ושכל העולם יחשוב ש'אב הרחמן' זה סתם שיר דתי משעמם... אני מתכוון לעשות מה שאני תמיד עושה לקנות את הדיסק לשבת בחדר ולהקשיב לכל השירים... ואז להתחיל מהתחלה ולהקשיב שוב לכולם, הפעם עם המילים.. ואז לעצור לקרוא את המילים בנפרד. ובפעם האחרונה להקשיב לכל השירים שוב. -
אז מה אתם אומרים?
