סין VS יפן

[אי.טי]

סין VS יפן

הי בהמשך להערה שראיתי כאן בנוגע למאפיינים סיניים באומנויות יפניות ולהיפך, הייתי רוצה לשמוע דעות בנוגע להבדלים התרבותיים בין סין ויפן כפי שהם מתבטאים באומנויות השונות. אני יכול להצביע על מס' הבדלים, אבל אינני בטוח שאני לא טועה, וכמו כן אני לא בקיא בתרבויות האלה כל כך.לדוגמא: 1.באומנויות יפניות נדמה לי שאני רואה יותר "שיטות" ו"ארגונים", בעוד שבסיניות נדמה לי שהמונחים הם "סגנונות" ו"משפחות". 2.בניגוד להבדל הקודם, שיתכן שהוא סמנטי בלבד, אני יודע שבאומנויות היפניות קיים הדוג'ו, לא רק כמקום פיזי אלא כמושג מופשט, וכמו כן בד"כ בגדי אימון מיוחדים.בסין לעומת זאת אני יודע שמתאמנים בכל מקום זמין, ועם כל בגד שלובשים והוא נוח. 3.מבחינת התוכן עצמו, וכן צורת האימון, נדמה לי שאני רואה מאפיינים "סיניים" ו"יפניים" מובהקים, אבל כאן קצת יותר קשה לי לנסח, מה גם שרמתי אינה מספיקה כמובן.בכל אופן אני חושב שהתנועות היפניות יותר "ישרות" היכן שהסיניות "עגולות" (ואולי כאן הסיבה היא גם מאפייני גוף טיפוסיים וכו'), ואולי בניסוח אחר (נסיון לא מוצלח) היפניות יותר "ברורות" ואילו הסיניות "מעורפלות". מה דעתכם בנושא (וכרגיל אני תמיד שמח לשמוע גם מהכיוון הפיליפיני...)

 

[1בעז לויתן]

ההתיחסות לכוחות הטבע.

היפנים מתוך הבנת העוצמות בטבע מצאו דרכים להגיע לעוצמות פנימיות ולפעמים נראה כאילו מנסים מתוך זה קצת לגבור על הטבע. הסינים שמודעים לאותם יכולות הגלומות בהם מנסים יותר להתחבר ולזרום עם כוחות הטבע. בהרבה יותר צניעות מהיפנים. ההבדלים בין השיטות נובעות מתוך ההבדלים התרבותיים בינהם.

 

[brunoflexe]

צריך אולי להתחיל ולהבדיל בין

אומנויות ששומרות על המסורת ואילו שלא. אילו ששמרו על המסורת (בצורה הנכונה ...) ניתן אולי להבחין אצלן במאפיינים כאלו שציינת. אילו שלא - אני לא יודע מה נשאר מהמאפיינים המקוריים כי אז זה כבר תלוי ביכולתו של המורה שכבר "ממציא" והולך לכיוונים שהוא רוצה. אומר שאני לומד שיטה סינית, וגם זה לא הרבה זמן. אז ההבחנות שלי הן בהתאם. בכל מקרה, בשיטות המסורתיות הסיניות יש הקפדה על שושלת ומסורת. מרמה מסויימת ומעלה, אם אני רוצה להמשיך להתקדם אני חייב להתקבל כחלק מ"משפחת" המורה, למעשה להיות ממשיך השושלת. בתור שכזה המחוייבות שאני לוקח על עצמי היא כנציג רשמי של השיטה, למרות שאני אפילו לא חייב להיות מדריך. אי לכך, אני חושב שהמחוייבות ברמות הגבוהות היא קשה מאד אבל היא לא רשמית. כלומר, יש מעט מאד הקפדה על רשמיות. כאילו הכל מתחת לפני השטח. אין קידות לדוגמא (חוץ מבסוף השיעור קידה אחת ובסיום עבודת זוגות) ומעט מאוד דגש על בגדים אחידים וכו. שמעתי שהשיעורים של המאסטר בטאיוון הם עוד פחות רשמיים. אפשר לעשות קטה, לצאת לנוח, לחזור וכו. ועדיין המאסטר הכשיר שני מאסטרים אחרים לפחות (אנשים אשר הוכשרו ללמד את -כל- השיטה). ההתרשמות שלי (שטחית ככל שתהיה) משיטות יפניות היא שהן מגיעות לדברים מאוד דומים אבל מדרך אחרת - דווקא ע"י פורמליות. החל מהדרך המוגדרת שקושרים את החגורה וכלה בקידה לדוג'ו בכניסה ויציאה ממנו.

 

[nage]

אייקידו לא עגול../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

 

[fa jing]

כן מכיוון שמעגל בהגדרתו ../images/Emo8.gif

הוא אוסף אינסופי של נקודות המחוברות בינהן באוסף אינסופי של קווים ישרים אזי איקידו הוא בכלל ישר כמו הבה-גוואה שאני מתאמן

. חנן