סימפוניה בלתי גמורה........

[ארבל מהכרמל]

סימפוניה בלתי גמורה........

כל לילה רואה אותך בצ`ט וכל לילה מתלבט- האם ל``אדום`` שלך להכנס או שמא להמתין ולהתעשת. אבל אינני יכול יותר לסבול, נמשך אלייך כמו פרפר לאור. הצ`ט מתחיל בבקורת ספרותית אבל חיש קל מתחלף לשיחה זנותית. אולי אנו מרחפים בדמיונות כשבתוכנו כוונות שונות אך בתוככי שנינו אותה אהבה. בכל פעם מדברים, מגיעים למחוזות מוזרים בכל פעם שמדברים יותר מתקרבים. בכל פעם שמדברים שוכחים את המקומות הכואבים. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות שמרנו על גבולות ובלילה הזה נפרצו כל החומות, נפתחו הלבבות. הלילה הזה בישר אהבה חדשה הלילה הזה מעינינו הדיר שינה. היה זה ליל כל האוהבים שאת חלומם רצו להגשים. היה זה הלילה בו שר הלב והגוף רטט עד כאב. היה זה הלילה עם סימפוניה בלתי גמורה... לא בצ`ט תגיע המנגינה לסיומה אלא במקום נסתר כראוי לאהבה...