מה דעתך על הנימוקים הבאים?
אגב, לעניין של ילדים אין שום קשר כאן. נהפוך הוא, אתם בתור חבר´ה צעירים - על הכיפאק. כשאני אומר "אתם" אני לא מתכוון אליכם. בכלל לא. אני מתכוון ל"שמאל". אתם בוודאי לא אמורים לייצג את השמאל. נהפוך הוא, כל הכבוד לכם שאתם מנסים להתמודד עם טיעונים. השמאלנים הכבדים, בניגוד אליכם, דווקא פשוט בורחים ומתעלמים וחוסכים להם את כל עוגמת הנפש שבהתמודדות עם המציאות, דבר שאני מאלץ אותם לעשות בויכוחים איתי. ועל כך רק תבורכו, ועל כך אין לי אלא לשבח אותכם. ---- הנה על קצה המזלג הטיעונים שלי (בלי המילה אווילים אפילו פעם אחת): * השמאל היא תפיסה שמבוססת על תקווה. לא על עובדות, לא על אינטרסים, לא על הדדיות, אלא על יחסים אישיים ותקוות. הסבר: הם בונים על יחסים אישיים טובים עם ערפאת, וחוץ מזה אין להם שום דבר. רק לקוות שמתי שהוא, הוא יתרצה ויעריך אותם. על כך התבסס מחדל אוסלו ועל כך איש טרם נתן את הדין. * השמאל היא תפיסה צבועה. הם מגלים "הבנה" רבה, אמפתיה, ורגישות לסבלם של אויבינו, וחוסר רגישות והבנה טוטאלית לסבל של בני עמם שלהם. לראיה: את גולדשטיין הם גינו בתקיפות, את הרס הבתים ברפיח, את הרג הילדים הפלסטינים, ולעומת זאת הם אינם מוכנים להפעיל שום לחץ פסיכולוגי על הרשות הפלסטינית על ידי גינוי טוטאלי של הדרכים הברבריות של המאבק שלהם. * השמאל היא תפיסה שמשתמשת ב"טרור רוחני". עבור השמאל הישראלי המטרה מקדשת את האמצעים, והוא משתמש בכל אמצעי, גם בשטיפת מח של הציבור על מנת להשתית את הערכים והתפיסות שלו. התקשורת היא שמאלנית והיא מציגה לציבור תמונה מעוותת העוברת תמיד דרך המשקפיים השמאלניות שלה. עד כדי כך, שבציבור הרחב הושתתה תפיסה לפיה השמאל היא התפיסה החכמה, והימין היא הטפשית. אנשים פחדו להביע דעות ימניות. אני אישית התווכחתי בעבודה שהימין צודק, וכולם צחקו עלי כי כולם "ידעו" שהשמאל צודק. להתמודד עם הטיעונים שלי הם כמובן לא יכלו, אבל מי יכול להתווכח עם תחושת הבטחון הזו שהשמאל הצליח להשתית בעם באמצעות טרור רוחני (שטיפת מח נורמטיבית) שהשמאל צודק? הבנת? התחושה שהשמאל צודק, היתה מוטמעת בהם כה חזק, שגם העובדות לא הצליחו לבלבל אותם. מזכיר לך משהו? (את נמצאת בדיוק באותו מצב). * השמאל היא תפיסה חסרת גבולות. אין לה שום גבול בו היא תאמר: "סליחה, טעיתי, ערפאת הוא צורר, הוא רוצה להשמידנו, עבדו עלינו, זה לא מאבק למען שחרור מכיבוש, זה מאבק למען השמדתנו". אין לה שום גבול. אפילו היום, כאשר כל הקונספציות של אוסלו קרסו, כאשר ברק כבר התפכח, יעלון, פרקש, בוש, פאוול, כולם, ברוב חוצפתם השמאלנים לא מוכנים לקחת אחריות על המחדל ועל הכישלון, והם אינם מתביישים להמשיך ולהטיף מוסר. * השמאל עיוות את תפיסות המושגים של העם. (קשור לטרור הרוחני). מה שפעם היה "רוח קרב" היום זה נקרא "הסתה". מה שפעם נקרא "רפיסות ומורך לב" היום זה נקרא "טובים כאבי השלום". מה שהיה הסכם אוסלו כונה בתקשורת "הסכם השלום" על שמה של התקווה שלהם. ועוד ועוד, קצרה היריעה. אנא קראי את הכתבות המצורפות, הן ישמשו עבורך כראי ותוכלי חיש קל להתפכח. בברכה, ובחיבה, שלך לנצח, אהרון.