סימנים מוקדמים

[tamim]

זה מעניין....

האמת שכמעט לכל ילד שתעשי משטח גרון, יש סיכוי למצוא סטרפטוקוקוס. אני אנסה לבדוק את זה בשיטה של ה NAET שעליה כבר דובר כאן רבות. דרכה ניתן לבדוק את העמידות לסטרפ. דרך אגב, לבן שלי היה סטרפטוקוקוס לפני כמה שבועות והוא נעלם בלי אנטיביוטיקה. השבוע היתה החמרה קלה. קשה לי לקשור בין הדברים אבל מעניין לבדוק. תודה על האינפורמציה, תמי

 

[חגית35]

תוציאי דו"ח שנתי מהמעבדה

ואם זה נכון את תיווכחי, אם את מנהלת רישום או יומן של ההתפרצויות, שזה תמיד לאחר זיהום סטרפ או לפחות במרבית הפעמים

 

[יעלבל]

סימנים מוקדמים...

לא היו. הטוראט הופיע כרעם ביום בהיר... הדבר היחידי המוקדם שהטריד אותי מרגע היוולדו - הוא "הסריח". לא היה לו את הריח הנעים של תינוק, את הבושם הכי נעים שיש לילדים עם הולדתם, היה לו ריח חמצמץ, מטריד שנעלם מהר. היה תינוק מקסים, ישן טוב, רגוע, עמד/הלך/דיבר - הכל כמו בספרים. בגיל שנתיים וחצי הבן חלה בברונכיט שהסתבכה ובגיל 4 נאלץ לעבור ניתוח כריתת אדנואידים ושקדים. ביום חזרתו הביתה הושבתי אותו על הספה ומיד ראיתי אותו מבצע "מחרוזת" של ליקוק אצבעות כך היד, נגיעה בברך ונגיעה בקרסול. בימים שלאחר מכן - יריקות, פעירת פה, הטיית ראש ולצערנו תוך חודשיים נאלץ לעבור ניתוח נוסף (שבר מולד) שלאחריו - אין טיק - מורכב ופשוט שלא חויינו. היום אנחנו יודעים את הקשר - אבל אז - מי תיאר לעצמו? להשתמע, יעל

 

[תיקי וזיו שגן]

אצלנו ../images/Emo26.gif

בטרום חובה החל ממש לרקוד ברייקדאנס ברחוב...וכל פעם כששאלתי אותו מה קרה למה הוא עושה תנועות כאלו...היה עונה לי "מגרד לי בגוף"...לאחר מס' שבועות מהסימן הראשון החל עם בעיות קשב וריכוז, ובהמשך אובחן ע"י פסיכולוג שטען שהוא סובל מבעית ADD וגם בעיה במוטוריקה עדינה והתחלנו טיפול בריפוי בעיסוק ...נמשך כשנה עם תוצאות טובות. בגן חובה, עבר התעללות מצד הגננת...שלא התגברה על בעיית הקשב וריכוז שלו והחליטה לפתור את הבעיה בדרך מאד מקורית....בכל פעם שבני דיבר והפריע בגן הדביקה לו מדבקה בגודל של 5X8 על פיו בכדי שיהיה שקט. מיותר לציין אך הגננת כבר איננה במשרד החינוך. לאחר שעלה לכתה א' ...התחלנו בטיפול בריטאלין עקב בעיית קשב וריכוז...ואז החלו גם טיקים ווקאליים..ובדיקות ובירור עם רופאת הילדים לא העלתה דבר. אפילו החלפתי אבקת כביסה כי חשבנו שהוא רגיש לאבקה...ומרכך...וכו'. אך שום דבר לא עזר...עד אשר..ב20/11/1999 הגענו לועדת החלטה לגבי המשך הדרך עם הילד...ונאמר לי שהילד סובל מבעיות רגשיות...ואז סיפרתי להם שאני ממש אוהבת את הילד אבל נראה לי שהוא לא אוהב אותי כי הוא כל הזמן מתרחק ממני כשאני באה לחבק אותו...פתאום אחת מהעו"ס הוציאה "פלייר" שקיבלה בפקס אותו בוקר.... הפלייר היה של עמותת א.ס.ט.י עזרו לנו למצוא ילד זה וכך הגעתי לבת שבע שבשיחת הטלפון הראשונה בינינו שארכה לא פחות מ- 4 שעות של בכי תמרורים...פתאום היה מישהו שהבין מה אני עוברת...ושלבן שלי יש משהו שנקרא "תסמונת טוראט" ולא בגלל בעיות רגשיות הוא מתנהג כלפינו ככה.. הסימנים היו מגיל מאד קטן יחסית...אבל רק לאחר שהתוודענו לנושא הבנו שהיו "סימני אזהרה" בדרך ולא ידענו להבחין בהם.

 

[סוניה]

בחופש הגדוללללל

עידן יליד אוקטובר ילד נבון ופינוק יתר(מודים באשמה יליד בן הזקונים) בהחלטה עם הגננת החלטנו להשאירו עוד שנה בגן (נראה היה שהוא קיבל את זה) ואז החל החופש הגדול עידן היה עצבני כועס מרדן הבית לא היה בית, לא הצלחנו להבין מה קרה. הייתי בחופש עידן צפה בטלויזיה ואז ראיתי שהוא מטלטל את הראש ובום הבנו לילד יש תיקים קשים בראש, הגענו לשניידר ומשם... אבל זו רק התחלה ב1.9.04 עידן מצהיר " לגן אני לא הולך לעולמים".וכך היה ושוב בת שבע תודה שהפגשת אותי עם ד"ר מיקי אברמובץ אחרי פגישה עם עידן קבעה הילד הולך לבית הספר והתאריך 8.9.04 ,להגיד שהיה קל אז לא אבל האור חזר לעידן. עם המון תמיכה ממיקי בשילוב עם בית הספר עידן לומד ותלמיד טוב המורה אומרת שהיא לא רואה תיקים אבל כשהוא בא הביתה אז הם באים בריבית דריבית אני לא מאמינה שאני כותבת . מיקי אם קוראת אז עידן נקלט יפה יש כמובן את ההתנהגות של איך אתם אומרים טורטניקים אבל הוא שלנו והוא הכי בעולם

 

[שרקלה]

סימנים מוקדמים

אצלנו הילדה נולדה עם אבחנה של היפוטוניה, התפתחה באופן תקין\איטי אך תמיד היתה נורא בכיינית ולא רגועה, הרגשתי שאני חיה עם סוללת אנרגייזר שלא נגמרת. כילדה לא סבלה טיולים בעגלה ולא נסיעה במכונית- דברים שבדר"כ מרגיעים. כל התקף בכי נמשך שעתיים. אח" הרגשתי חוסר בויסות תחושתי ורגשי שלא יכולתי להסביר את מקורם. כל זה עם אח גדול ממנה בפחות משנתיים, שבערך מהיום שהיא נולדה הבנתי שיש אצלו בעיה והמון זמן ודאגה הלכו לבכור,שאכן אובחן בהמשך כאספרגר. שנים הרגשתי שגם אצלה משהו לא תקין אך רגשות האשמה בלבלו אותי, כי חשבתי אולי חלק גדול מהקוטריות והבכיניות שלה הם בגללי וממיקומה במשפחה מהיותה אחות צפופה לילד חריג שמקבל המון תשומת לב, אבל בתוכי ידעתי שהעצבנות וחוסר השקט שלה הם לא רגילים, ואכן לפני שנה וחצי החלו מצמוצים ואח"כ שיעולים וכל מיני דברים טובים ועכשיו היא בכיתה א ומתחילים לראות כל מיני קשיים סביב הלמידה, ובקיצור החיים יפים !

 

[משה מלמן]

חברה זה מדהים!!!!!

הרבה מהסימנים שתוארו פה היה גם ללביא. זה מתסכל איך שרופאיןם לא עולים ישר על הבעיה ומגדירים אותה ונותנים להורים "להתענות" במשך שנה . משה

 

[mazy]

אצלנו...../images/Emo26.gif

ברור שכל הסימנים הם רק בדיעבד, מכיוון שאז לא ידענו שזה מבשר משהו. אצל דור לא היו בעיות מיוחדות של קשב וריכוז, או פעלתנות יתר. הוא היה ילד שקט, מוכשר מאד (אלא מה...) ובעל יכולת מילולית מדהימה. תמיד שאלו אותנו, גם במשפחה הקרובה, וגם הגננות שהיו לו, איך זה שהוא מתנסח בצורה כזאת בוגרת ובשפה כל כך עשירה. ובכל זאת...כבר כשהיה בגן, בגיל 3-4 החלו אצלו פחדים וחרדות בלתי מוסברים. פחד מאד לשהות בחדר שבו הדלת סגורה, פחד מאד (בגיל יותר בוגר, 5 בערך) לרדת ולשחק למטה עם בני גילו, פחד להתרחק מאיתנו. בסיבות גיל 8 החלו שינויים בהתנהגות. התפרצויות זעם בלתי מוסברות וחורגות מכלל פרופורציה. אלימות שצצה לה פתאום. אני זוכרת שכל הזמן תהינו מה חולל את השינוי הזה בהתנהגות. בגיל 9 וכמה חודשים החלו הטיקים הראשונים. לאחר שנה אובחן הטוראט.

 

[נטלי273]

אצלנו היה כך../images/Emo26.gif

|מגיל מאד קטן הוא בכה המון,שנא מקומות זרים,שנא נשיקות במיוחד. מה שאז הימם אותי ולא הבנתי למהזה גם שאני נישקתי אותו הוא הרגיש כך. בגן הוא סלד ממש מילדים "שהריחו" או ילד שדיבר עים רוק. בגן חובה הגננת העידה על חכמה יוצאת דופן, אבל עדיין לא חיבב הרבה מהילדים והיה לו קושי ליצור קשרים חברתיים. כיתה א עלה כשהוא קורא וכותב ללא ניקוד וללא שגיאות כתיב. כיתה ב דווח על אלימות שלא הבנו מהיכן . מכאן התחילו יותר ויותר סימפטומים שהיום אני משייכת לטוראט,הוא החליף חולצות המון(כי לא נוח ומדגדג) מחליף מצעים,ריחות הפריעו לו אפילו של בושם יוקרתי,פחדים לא מובנים ולא מתאימים לגילו,כמו מחושך. גם הוא עבר ריפוי בעיסוק,ועד היום יש לו דיסגרפיה. גילינו את הטוראט בגיל 12 מה שהכי הכעיס אותי ,ביסודי המנהל טען שהבן שלי זקוק לחינוך מיוחד ושום מסגרת לא תתאים לו. לפני שבוע אמרתי לו את האבחון על הטוראט ,המנהל היה המום. הוא התנצל והציע את עזרתו לאות סליחה,אבל כאמור כלום לא יכפר על כל העוול . כולנו עוברים דרך ארוכה וסבוכה עד הגילוי. ח ב ל . שולחת לכולם הרבה כח.