סיכומטולה
וזאת ירשם בספר תולדות הזמן כי שושן פרא הפליא לפרוש בפנינו את תולדות סרט הבורקס הישראלי, ואני שניסיתי לעמוד ברמת הציפיות שהוא הציב עם בחינת החופש הגופני בחיי היומיום בתנך, אבל קודם לכן כמובן שאכלנו ושתינו, ומכיוון שהזוג המלכותי אחר בנשף עלינו להביט במטולה ממרום ההר בלילה ולראות את האורות המנצנצים ומרמזים מרחוק ואת הטרקציות, וגם סיימנו את היין (erana75) לאחר הבטידה (shellyland) ואחריו האייריש קרים (גרי), ומפגש תרבות עברית איים להפוך עורו כשהדיון גלש לפרידה קאלו ותרבות ברזיל (מה זה פה? תרבות עולם?) ולבסוף בלית ברירה קיפלנו את דגלינו ונערכנו לחניון לילה כשפלפל מקבל את הסויטה המלכותית (החדר של תמר). הבוקר ראה חבורת אנשים טרוטי עיניים ןמבוהלים שירדו אל מצפור עמק החולה בעקבות החלטה מוקדמת וחסרת אחריות לראות את הזריחה מעל החרמון, הזריחה התרחשה במקום אחר בגלל האובך אבל לאחר הקפה והחומוס התחלנו את היום עם מישמיש שפרש את משנת קהילת סחר החליפין, ואז הגיע הרגע של הפינאלה. מי שלא ירד את נחל עיון רגלית עם אנשי הפורום לא ראה עליצות אוילית מימיו: לקסיגלי שאיימה לטבול עירום ועריה במים הקפואים, קרן שכמעט ושיברה את ברכה על אם הדרך, שושן שנזכר בשירי הדחקות על המפקדים בצבא, מישמיש שנתן שם לכל ריס וציפורן וסקאלי שהבינה שזה הזמן המתאים לתרגל את מבנה הדקדוק הספרדי. ומסביב רחש בחש של חרקים ועלים נדים ברוח, נוריות וכלניות, סביון וטיון וכתמה וחלבלוב, ןפעמוניות ולוטם ואזוב ועיריות גדולות, והמון המון מים בכל מפל ובכל זרזיף בשעת בוקר מוקדמת כשעם ישראל ובעלה עדיין לא הגיעו. אני לא זוכר באיזה שלב היה כל דבר אבל גם שרנו את מעילי הפשוט ואת כבני רשף יגביהו עוף. אז מה נגיד? היה שווה ולו בשביל לראות עם אור ראשון את חבורת הזומבים היוצאים בתחתונים מן החדרים, נצמדים לספלי הקפה ומנסים להבין למה זה מגיע להם. תרבות עברית.
וזאת ירשם בספר תולדות הזמן כי שושן פרא הפליא לפרוש בפנינו את תולדות סרט הבורקס הישראלי, ואני שניסיתי לעמוד ברמת הציפיות שהוא הציב עם בחינת החופש הגופני בחיי היומיום בתנך, אבל קודם לכן כמובן שאכלנו ושתינו, ומכיוון שהזוג המלכותי אחר בנשף עלינו להביט במטולה ממרום ההר בלילה ולראות את האורות המנצנצים ומרמזים מרחוק ואת הטרקציות, וגם סיימנו את היין (erana75) לאחר הבטידה (shellyland) ואחריו האייריש קרים (גרי), ומפגש תרבות עברית איים להפוך עורו כשהדיון גלש לפרידה קאלו ותרבות ברזיל (מה זה פה? תרבות עולם?) ולבסוף בלית ברירה קיפלנו את דגלינו ונערכנו לחניון לילה כשפלפל מקבל את הסויטה המלכותית (החדר של תמר). הבוקר ראה חבורת אנשים טרוטי עיניים ןמבוהלים שירדו אל מצפור עמק החולה בעקבות החלטה מוקדמת וחסרת אחריות לראות את הזריחה מעל החרמון, הזריחה התרחשה במקום אחר בגלל האובך אבל לאחר הקפה והחומוס התחלנו את היום עם מישמיש שפרש את משנת קהילת סחר החליפין, ואז הגיע הרגע של הפינאלה. מי שלא ירד את נחל עיון רגלית עם אנשי הפורום לא ראה עליצות אוילית מימיו: לקסיגלי שאיימה לטבול עירום ועריה במים הקפואים, קרן שכמעט ושיברה את ברכה על אם הדרך, שושן שנזכר בשירי הדחקות על המפקדים בצבא, מישמיש שנתן שם לכל ריס וציפורן וסקאלי שהבינה שזה הזמן המתאים לתרגל את מבנה הדקדוק הספרדי. ומסביב רחש בחש של חרקים ועלים נדים ברוח, נוריות וכלניות, סביון וטיון וכתמה וחלבלוב, ןפעמוניות ולוטם ואזוב ועיריות גדולות, והמון המון מים בכל מפל ובכל זרזיף בשעת בוקר מוקדמת כשעם ישראל ובעלה עדיין לא הגיעו. אני לא זוכר באיזה שלב היה כל דבר אבל גם שרנו את מעילי הפשוט ואת כבני רשף יגביהו עוף. אז מה נגיד? היה שווה ולו בשביל לראות עם אור ראשון את חבורת הזומבים היוצאים בתחתונים מן החדרים, נצמדים לספלי הקפה ומנסים להבין למה זה מגיע להם. תרבות עברית.
