סיכומון באיחורון

סיכומון באיחורון

מסתבר שלויויאן טאץווד אין מחשב (קיבלתי ממנה הודעה רק היום), ואמנם זה קצת באיחור - אבל סיכומים תמיד באים לי בטוב, גם אם כמה ימים באיחור..

אז - סכמשו, או סכמסו (סיכום סערה) בהמוניכם:
ירד אצלכם שלג?
מה היתה הטמפרטורה הכי נמוכה שמדדתם בבית / מחוצה לו?
איך התארגנתם לקראת הסערה?
מה הדבר הכי נורא שקרה לכם בסערה הזו?
ומה הכי מצחיק/ מעניין/ סיפור שילמד ויסופר עוד שנים?
כמה אנשים אתם מכירים שהיו נצורים בביתם? וכמה ללא חשמל/ מים?
ומה הדרך הכי טובה להעביר בה ימי סערה שכאלה?
אתם בכלל זוכרים מה היה בתחילת השבוע? לפני פרוץ הסערה?
ויש איזה משהו מהימים הלא-משמעותיים האלה שאתם רוצים לחלוק איתנו?

יאללה, תנו בסיכומים!
 

robinebony

New member
לישון זה לחלשים...

ירד אצלכם שלג? לא, רק גשם ורוח.

מה היתה הטמפרטורה הכי נמוכה שמדדתם בבית / מחוצה לו? - בחוץ, קר. בפנים, המזגן מכוון על 25 מעלות.

איך התארגנתם לקראת הסערה? - ניסיתי לגרום לבעלת הדירה שתזמין מישהו שיבדוק את הדליפה בגג מחדר שרוקלחת שלי. מסתבר שהוא חולה בשפעת, אז הגג עדיין דולף.

מה הדבר הכי נורא שקרה לכם בסערה הזו? - לא הלכתי לחברה שלי לאכול עוגה ולחם שום שהיא אפתה.

ומה הכי מצחיק/ מעניין/ סיפור שילמד ויסופר עוד שנים? - אחרי מלא ימים של גשם אפשר להתחיל לספור נזקים. רק המרפסת ניזוקה (הגג היה דולף עוד מיום ראשון שעבר, לפני הסערה): אחת מדלתות התריסים נתלשה ועפה, פגעה בעצמה מאוד חזקה ברשת שעוטפת את המרפסת שלי וקרעה אותה, מה שגרם לשני עציציפ שהיו תלוים על הרשת הזאת ליפול לגינה למטה. חוץ מזה הרוח גם קרעה לי את הטארפ (אין לי מושג מה המושג בעברית) שהיה קשור לסורגים שם כדי שהשכנים לא יראו את כל מה שמתרחש במרפסת שלי. רק ביום שלישי אוכל להתפנות לטפל בזה, אז בינתים מישה במעצר בית, כי בעיקרון גם הטארפ וגם הרשת שם כדי שהיא לא תוכל לקפוץ מהמרפסת החוצה ועכשיו הכל פרוץ.

כמה אנשים אתם מכירים שהיו נצורים בביתם? וכמה ללא חשמל/ מים? - הדודים שלי היו נצורים באריאל (נראה לי שגם לא היה להם חשמל לכמה שעות), וחברה שלי הייתה נצורה בנצרת (היהי) שם היה חשמל, ורק היום חזרה לביתה שבפ"ת.

ומה הדרך הכי טובה להעביר בה ימי סערה שכאלה? מרתון של סדרות או סרטים אהובים מכורבלים בשמיכה עם מישהו אהוב (זה מה שאני עשיתי - צפיתי כמעט בעונה שלמה של סופרנטורל מכורבלת עם מישה).

אתם בכלל זוכרים מה היה בתחילת השבוע? לפני פרוץ הסערה? המון דיכאון, בעיקר. רק בשישי הרגשתי יותר טוב, ואפילו סידרתי את חדר העבודה שלי, בניתי שרפרפ למקלחת והתחלתי פרוייקט חדש שהמשכתי גם היום.

ויש איזה משהו מהימים הלא-משמעותיים האלה שאתם רוצים לחלוק איתנו? יש לי תור למעבדת שינה. התחלתי לקחת כל מיני ויטמינים שאחרי בדיקת דם גיליתי שחסרים לי מאוד. לא הלכתי ללימודים מרוב דיכאון וכי היה לי קר (לא אוהבת לעשות את זה, הלימודים אמורים להיות קרש ההצלה שלי). למרות הדיכאון אכלתי, התקלחתי, ואפילו שלחתי הודעה אליו להגיד לו שאני מתגעגעת אליו (זה מה שקורה ששני אנשים עם גלי דיכאון שגורמים להם להסתגר בתוך עצמם מנסים להיות באיזשהי מערכת יחסים, מסתבר שמתגעגעים מאוד, לפחות אני), ואפיתי עוגיות. כל הנ"ל לא אומר שלא רציתי למות בכל רגע נתון תוך כדי (חוץ מבשישי, כפי שכבר אמרתי קודם).

בברכת: יש לי כתמים של צבע לבן על האצבעות,
נועה.
 
פחח.. לישון זה לאנשים בלי עמוד שדרה בכלל

בגלל זה השבוע יעבור עלי לילה ללא שינה. מצד שני, הוא יעבור עלי במטוס מעל לאטלנטי. כן,כן, נוסעת השבוע לשבועיים של כריסמס חגיגי בתפוח הגדול, וכל כך שמחה שהסערה מאחורינו (לפחות זו שכאן) ושנתב"ג פועל שוב כסדרו.
לענייננו:
ירד אצלכם שלג? - אצלי ספציפית לא, אבל אצל ההורים שלי מלא מלא. מצ"ב תמונה ששכנה צילמה בה נראה חלק מבית הוריי ושתי מכוניות קבורות לידו.
מה היתה הטמפרטורה הכי נמוכה שמדדתם בבית / מחוצה לו? - בבית לא מדדתי. בחוץ נמדדו 4 מעלות אני חושבת, ביום שישי בבוקר.
איך התארגנתם לקראת הסערה? - קניתי מלא בשר ועצמות (לחמין) ועוף וירקות (למרק עוף) ואפילו שקדי מרק בשביל האווירה.
מה הדבר הכי נורא שקרה לכם בסערה הזו? - כנראה שלא נסעתי הביתה. אם כי זה היה לטובה כי אז הייתי נתקעת שם עד היום.
ומה הכי מצחיק/ מעניין/ סיפור שילמד ויסופר עוד שנים? - או. זה לא קשור לסערה, אבל כן קשור לשלוליות באשר הן, ולמגפיים. קניתי מגפיים בתחילת החורף. מגפונים, ליתר דיוק. חמימים ונעימימים. וביום רביעי הלכתי איתם כל היום והם היו נוחים וכיפים וחיממו אותי היטב, ממש עשו מלאכתם נאמנה. אפילו אמרתי למישהו שזה מדהים שכשחם בכפות הרגליים זה ממש מחמם את שאר הגוף. ואז, או-אז דרכתי בשלולית. והשלולית היתה קרה ורטובה. ואני יודעת את זה היטב, משום שמסתבר שהמגפונים החמודים שלי..... לא חסינים למים!! כאילו, מה הקטע במגפיים לא חסינים למים? מי צריך מגפיים סתם? כל הרעיון במגפיים הוא, שהם יהיו חסינים למים. והמים האלה.. בררר.. הם היו כל כך כל כך כל כך קרים!!! אלוהים. זה היה פשוט נורא. למזלי הייתי כבר בסופו של יום וכל שנותר לי היה להיכנס לרכב ולנסוע הביתה. אבל הו, אללי, זה היה לא נעים בכלל. מצד שני, טוב שזה קרה ברביעי בסוף היום ולא בעיצומה של סערה, עם כל הברד והקור. לפחות נעלתי מגפיים חמימים וחסינים בשאר הזמן.
כמה אנשים אתם מכירים שהיו נצורים בביתם? וכמה ללא חשמל/ מים? - ההורים שלי היו נצורים שישבת. אבל חשמל ומים, ברוך השם, היה להם. תכל'ס לא מכירה אישית אנשים שלא היה להם חשמל/ מים (או שמכירה ועדיין אין להם חשמל לדווח לעולם שהם עוד בלי..)
ומה הדרך הכי טובה להעביר בה ימי סערה שכאלה? - תכל'ס, מה שנעה אמרה, אבל בגלל שזה היה שבת והכל, אז הדרך שהעברתי בה את הסערה, היתה כנראה הכי טובה עבורי (בהתחשב בזה שרביעי, חמישי ושישי עבדתי גם).
אתם בכלל זוכרים מה היה בתחילת השבוע? לפני פרוץ הסערה? - אך בקושי. היה משהו עם ספרים ששיגרתי לכל קצוות הארץ. מעבר לזה, גבינה שוויצרית.
ויש איזה משהו מהימים הלא-משמעותיים האלה שאתם רוצים לחלוק איתנו? - אממ.. לא.
 
תהני המון בניו יורק


כולי קנאה חיובית וכיפית ומקווה שתהיה לך חוויה מדהימה ונטולת תופעות פיברואיות
 

ריפנזל

New member
אההה! לא הספקתי לאחל לך איחולים!!

תהני המממוווווןןןןןן ושהפיברו תתצטמק קצת לשבועיים האלה ותרשה לך לעשות את כללללל התוכניות שלך! ואל תביאי לאף אחד טובלרון, זה כזה שנות ה-80
טובלרון יש גם בארץ!

 
טובלרון? מאמריקה? מאמריקה מביאים גודייבה,

M&M, הרשי'ז..

אל דאגה, לא מביאה שטויות יותר מדי. נסעתי ליהנות.
 
למעלה