סיכום שנת 2006

[פרח75]

סיכום שנת 2006

"גנבתי" את זה מפורום אחר אבל חשבתי שיהיה נחמד להשתמש בזה גם כאן. אז בואו נעשה סיכום לשנת 2006: מה הכי שימח? מה הכי העציב? מה למדתן – על עצמכן ולא רק? במה אתן גאות? מה הייתן משנות? מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? זה הסיכום שלי: ועכשיו אעשה סיכום שנתי משלי: מה הכי שימח? - שאחותי בנפש עברה את התהליך הכי אמיץ שעברה בחיים שלה והביאה לעולם תינוק מדהים ועכשיו היא אמא. מה הכי העציב? - ההפלה שעברתי ואולי אפילו יותר מההפלה עצמה, החרדות האיומות שעברתי בהריון שאני מרגישה שעד עכשיו מכשילות אותי אפילו יותר. מה למדתן – על עצמכן ולא רק? - למדתי שיש לי חברות טובות ואוהבות שהן עבורי כמו משפחה, למדתי שיש לי בעל שתומך בי מאד ואני ברת מזל, למדתי שעדיין קשה לי עם התהליך של הריון ולידה אבל אני עדיין תקועה וצריכה לחפש עזרה במקומות אחרים במה אתן גאות? - מממ...לצערי בכלום. לא מרגישה שיש לי במה להיות גאה השנה. מה הייתן משנות? - שום דבר. מאמינה שלמדתי מכל דבר שקרה, אפילו אם הוא רע. לפחות ככה הייתי רוצה להאמין. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? - הריון ולידה ושיעבור לי קל

 

[אדומה2]

סיכום השנה שלי

טוב, החל משלהי אפריל הכל בסימן

, אם כי הספקתי עוד כמה דברים עד אפריל, ודווקא מהמקום של ההמתנה הזו לתחילת צירים, אני חושבת שזה נחמד לערוך סיכומון: מה הכי שימח?

אז כמובן שהכי שימח היה לגלות שאנחנו בהריון. אני בדיוק הייתי בתוך קורס גינקולוגיה סינית, ולמדנו על כל המחלות והבעיות והתקלות שיכולות להיות בניסיונות להיכנס להריון, בהריון, בלידה..... *סחרחורת*. אז ביום שעשיתי את הבדיקה והתקשרתי ליקירי לעבודה לבשק לו על שני הפסים היה רגע משמח ביותר.

רגע נוסף שהיה משמח היה לנסוע לברצלונה למשחק של ברצלונה-צ'לסי במסגרת ליגת אלופות. אומנם ראינו רק חצי משחק, אבל גם קיבלנו את הכסף חזרה (כי לא היו לנו כרטיסים וזו הייתה שערורייה מטורפת) וגם קיבלנו פיצוי..... למרות שאנחנו מודים שעדיף היה לראות את המשחק באופן מלא.

בינואר סיימתי טיפול פסיכולוגי בן 5.5 שנים (אגב, תאריך הלידה המשוער של הג'ינג'י הוא שנה אחת אחרי בדיוק הפגישה האחרונה עם המטפל במסגרת הטיפול הרציף). חתיכת דרך.

במאי יצאתי לדרכי העצמאית, שעם כל הפחדים סביב זה, זה היה הדבר הנכון ביותר לעשות. מה הכי העציב?

חוסר היכולת לחלוק עם ההורים שלי את שמחת ההריון ובכלל את שמחת החיים ואת כל הדברים המשמחים שציינתי לעיל. מה למדתי- על עצמי:

אני יכולה לעשות את הדרך העצמאית שאני עושה ואני יכולה לעשות אותה טוב- והיא גם הולידה לי עבודה נוספת.

ההריון לימד אותי לבטוח יותר בעצמי, לחזור להקשיב לתחושות הבטן (תרתי משמע) ולהתמודד עם חרדות בכוחות עצמי, לא רק עם עזרה מפסיכולוג. מה למדתי- על הסביבה:

לא למדתי את זה כמו שזה פשוט נגלה לעיניי בפעם המיליון- אני חולקת את חיי עם האדם הכי טוב לב והכי נפלא בתבל. במה אני גאה:

פעם טיילתי עם אבא שלי בשכונה בה גדלתי, וזה היה לפני כמה שנים טובות, ואמרתי לו שאם אני לא אצליח למצוא זוגיות טובה ולהקים משפה אני אראה בכך כישלון אישי גדול מאוד. והנה, כמה שנים טובות אחרי- יש לי זוגיות טובה, החבר הכי טוב שלי הוא האיש שלצידי ואוטוטו תוספת קטנה.

פעם ראשונה, למרות 3 ניסיונות קודמים, שסיימתי טיפול פסיכולוגי בזמן הנכון ולא מוקדם מדי, התמודדתי עם כל השדים, עם כל החרדות, עם כל הקשיים- הכל הכל הכל, ויצאתי עם ההחלמה המלאה ביותר שיכולה להיות לי. מה הייתי משנה: כלום. מה אני מאחלת לעצמי:

שאדע להיות לילדי כמו שאני חולמת להיות לילדי; שאדע לשלב בין ההורות, הזוגיות והמקצוע שלי באופן שלא ייפגע באף אחד מהדברים הללו. מה אני מאחלת ליקרים לי:

המון טוב והמון שמחה.

 

[כנפיים לבנות]

אדומה...

רק לומר בפעם המי יודע כמה שאני פשוט אוהבת לקרוא אותך

ו.. שאני באופן אישי, מבלי להכיר אותך מעבר לפורום

סומכת עליך שמה שאת מאחלת לעצמך יתגשם... תחושת בטן שכזאת...

 

[כנפיים לבנות]

לפני שאני עונה...

אני רוצה לומר לך שאין דבר כזה שאין לך על מה להיות גאה... אני בטוחה שאם ממש תתאמצי תמצאי לפחות דבר אחד, גם אם קטנטן, שאת יכולה להיות גאה בו (ואני בטוחה שהרבה יותר, רק לשם בפרוטוקול...) ובתור התחלה, על המשפט "מה הייתן משנות? - שום דבר. מאמינה שלמדתי מכל דבר שקרה, אפילו אם הוא רע. לפחות ככה הייתי רוצה להאמין." את יכולה להיות מאוד גאה... זה כלל לא מובן מאליו... אל תפסיקי להאמין....

 

[פרח75]

תודה

התגובה שלך ממש ריגשה אותי

 

[כנפיים לבנות]

סיכום השנה שלי ../images/Emo139.gif

מה הכי שימח

המון דברים שימחו אותי... שיחות עם אחיינית שלי בטלפון, מפגשים עם האחיין, הופעות של ריטה...

הלידה של אחת החברות הטובות שלי... כל מיני דברים קטנים ביומיום... מה הכי העציב

היו תקופות כלל לא קלות השנה... העציב אותי כששניים מהאחים שלי ירדו מהארץ מה למדתן – על עצמכן ולא רק

וואוו. איזה שאלה. האמת שלמדתי המון, על עצמי, ולא רק... אני חושבת שהדבר החשוב ביותר שלמדתי על עצמי, ואני עדיין לומדת האמת, זה לסמוך על עצמי ולהאמין בעצמי יותר.. אין ספק שזו הייתה שנה חשובה מאוד.. במה אתן גאות

בכל מה שלמדתי

בכמה שיחות מאוד חשובות שמאוד חששתי לעשות עם כמה אנשים... ובאחותי המקסימה.. סתם כי אני אוהבת אותה.. מה הייתן משנות

התשובה הראשונה שעלתה לי הייתה כלום. הכל לטובה. אבל טכלס לא הייתי מתנגדת שאחים שלי יגורו קצת יותר קרוב ואחיינית שלי תכיר אותי קצת יותר... הבעיה היא שזה לא ממש תלוי בי, אז...

מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן

בריאות, אושר, אהבה והגשמה. ליקרים לי, לעצמי, וכמובן, לכן

 

[הוקוס פוקוס1]

השנה שלי...קצת ארוך ../images/Emo13.gif

מה הכי שימח? כשהמלחמה נגמרה, אחי בא אליי לעבודה ישר מלבנון כדי שאראה אותו ואירגע,כי ידע שאני היסטרית . גם האהבה שלי ושל הבחור שכל יום שעובר מתעצמת ומתחזקת

. שחתמנו על חוזה לשכירת דירה לפני חודש .. האחייניות שלי

מה הכי העציב? המלחמה, השבויים, חברים של ההורים ש"נעלמו", סבתא שלי שנפטרה השנה..הגעגועים הרבים לאמא.

מה למדתן – על עצמכן ולא רק? למדתי ששום דבר לא יחזיר את אמא, שום התנהגות שלי לא תשנה את המצב, אז חזרתי לעצמי עם חיוך על השפתיים וקצת שמחת חיים.

.למדתי שכמה שקשה לפעמים עם המשפחה הגרעינית שלי, אני מאוד אוהבת אותם וטוב לי איתם.

למדתי שאני הרבה יותר דואגת לאחרים מאשר דואגת לעצמי. הבנתי שאני נורא רוצה להגיע לסטטוס של אמא ולא רק דודה..

במה אתן גאות? לא נעים לי להגיד שאני גאה בי, אבל אני גאה בי על השינוי שחל בי במהלך השנה הזו. עד האזכרה הראשונה של שנה לאמא (בדיוק לפני שנה) לא יצאתי מהבית לאן שלא הייתי חייבת, לא לבשתי בגדים צבעונים ולא קניתי כלום לעצמי, הייתי חסרת חיים וללא חיוך, הייתי צל של עצמי בערך.. השנה הבנתי שלא משנה מה אעשה, אמא שלי לא תחזור אז לפחות שאספיק להינות קצת מהחיים כמו שעשיתי לפני כן

ומאז אני לובשת רק צבעוני ומבזבזת המון למי שדאגה

מה הייתן משנות? כלום.רק עושה את הכל קצת יותר קל

מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? מאחלת לי שנה טובה, שנה של עצמאות , שנה של אהבה, שהמעבר שלנו יהיה חלק וטוב ומי יודע... לכולם בריאות ואושר. שנזכרה לראות את החטופים בבית כי זה שובר לי את הלב. הוקוס..

 

[הוקוס פוקוס1]

שנזכרה=שנזכה

 

[כנפיים לבנות]

../images/Emo24.gif...

סתם... כי אני גאה בך ואוהבת אותך... ו... מכירה את המשפט נעים מת מזמן? אין דבר כזה לא נעים... יש לך את כל הזכות שבעולם להיות גאה בעצמך!!

 

[חייכנית ואופטימית]

הסיכום שלי...

מה הכי שימח? חתונתה של אחותי הקטנה.

מה הכי העציב? העובדה שאמי לא זכתה לראות את אחותי מתחתנת.

מה למדתן – על עצמכן ולא רק? למדתי להיות פחות לחוצה בכל הנוגע לאימהות שלי.

במה אתן גאות? אני גאה בבני על איך שהוא גודל ומתפתח ועל איך שהוא מצליח (למרות שהוא רך בשנים) ללמד אותי דבר או שניים על החיים מדי יום...גאה בבעלי שתמיד רואה את החיובי בכל דבר ושיש לו סבלנות אליי גם אם לפעמים אני נכנסת לחרדות טפשיות וגאה בעצמי על כך שאני יודעת גם להעריך את הדברים הקטנים והטריוויאליים של החיים.

מה הייתן משנות? לא הייתי משנה דבר

מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? מאחלת לי ולסובבים אותי הרבה בריאות, אושר, סיפוק ואהבה.

 

[לולי80]

אצלי...

מה הכי שימח? לאחותי הקטנה מלאו 16 והיא נערה מדהימה. אחי הצעיר ממני החל ללמוד בירושלים. נולדה לי אחיינית מדהימה לאחות מדהימה שהתגלתה כאמא מדהימה. שסוף סוף אחרי 8 שנים של ביחד עשינו את זה רשמי והתחתנו... מה הכי העציב? שאמי לא זכתה/תזכה לראות במו עינייה לא השנה הזו ולא לעולם איזה אחים נהדרים יש לי . ופתאום חשבתי על זה אמא שלי היא ספתא... מה למדתן – על עצמכן ולא רק? למדתי שאני לא אותה לולי שהייתי... ושיש בי יותר משנדמה לי... במה אתן גאות? באחים שלי על מי שהם כל אחד שונה מהאחר ומדהים בדרך שלו. בי. אני הדחליל מארץ עוץ. מה הייתן משנות?..... ... הייתי לוקחת מהאחים שלי את כל הכאב והזיכרונות הרעים שיש להם. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? הרבה בריאות. ושנדע אושר מהו.. ושלא נדע יותר צער לעולם. שנעסוק במה שאנחנו אוהבים. שנהיה האנשים שאנחנו רוצים להיות. שנסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה.

 

[fox28]

השנה שלי- 2006

שנה זו היתה מאוד משמעותית עבורי לראשונה בחיי- יצאתי מבית אבא יבדל"א ועברתי לגור עם החבר המקסים שלי מחר אנו חוגגים שנת עמצאות ראשונה שלנו - ביחד עם שנה אזרחית חדשה. ואין מאושרת יותר ממני על עצמאות זו הגם שהיא כרוכה בקשיים לא מעטים. הרגע הכי משמח- מעבר לדירה השכורה הראשונה שלו וחיזוק הקשר עם החבר שלי הרגע הכי עצוב- שאמי ז"ל לא נמצאת איתי ברגעים האלו של העצמאות שלי כשזה מה שרצתה כל חייה. ואפילו במכתב שכתבה לי לפני מותה (שאותו קראתי רק אחרי ההלוייה ומאז אני לא מצליחה לגעת בו) ביקשה שאהיה עצמאית. מה למדתי על עצמי? שאני מסוגלת לעשות דברים שלא חשבתי שאוכל לעשות! לא חשבתי שאצא מהבית, שאבשל שאעשה קניות ואסתדק בנהיול משק בית בשותפות עם החבר שלי. יש ויכוחים ולא הכל חלק- אבל הבסיס ביננו מעולה. טפו טפו.. אני גאה בעצמי על כל הנ"ל ובחבר המקסים שלי מאחלת לעצמי למצוא כמה שיותר מהר פרנסה! המצב בתחום זה עגום מאוד מבחינתי ומוריד מאוד מאיכות חיי אני לא מצליחה למצוא את עצמי בקטע התעסוקתי וזה כואב לי מאוד. לפני פרנסה אני רוצה בריאות- זה הכי חשוב. אמנם פריצות הדיסק הן עובדה קיימת אבל שאהיה בסדר כמו שאני עד עכשיו ושאמשיך לתפקד רגיל מאחלת אושר ובריאות לכל אוהביי- החבר שלי, משפחה וחברות שלי בריאות פרנסה והמשך זוגיות מוצלחת - זה מה שאני רוצה. שנה אזרחית טובה לכולכן מיכל

 

[עדןןן בת]

אני עונה...

מה הכי שימח? - שנדב עבר את הניתוח בהצלחה והוא מתפקד כמעט לבד! מה הכי העציב? - ששמעתי שאסתר-האישה המבוגרת ששמרתי עליה-נפטרה, וגם ש.... מה למדתן על עצמכן ולא רק? - למדתי על עצמי שגם כשקשה אין דרך אחרת רק להתמודד! למדתי גם כשנמצאים במצב קשה, ואין הרבה סיכויים לחיות הרצון נותן חיות! במה אתן גאות? - אני גאה בנדב, שהתמודד ומתמודד עם קשיים שלא מתאימים לילד בגילו, גאה ב... עצמי, [מותר?!] מה הייתן רוצות לשנות? - עדיף שישאר מה שעכשיו ולא יהיה יותר גרוע.... מה הייתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? - הייתי מאחלת לנדב שיחזור לאיתנו בקרוב! יש לו את הכוחות! לאחותי שתצליח בכל מה שתעשה גם כשקשה- וקשה, לדוד שלי שיקום ממיטת חוליו, ולעצמי שאצליח להתמודד על אף העומס...

 

[אשבל1]

אמן

 

[ymz]

סיכום השנה שלי

מה הכי שימח? - שהצלחתי שלפר את היחסים עם אחותי, שאחרי שהיא עשתה את הצעד האמיץ והנכון עבורה והחליטה להיפרד מבעלה היא רק פורחת והרבה יותר שמחה וששוב הצלחתי להשיג את המגיע בזכות זאת שהצגתי את הרצונות שלי ועמדתי על שלי. מה הכי העציב? - לא קרה משהו גדול במיוחד וטוב שכך. מה למדתן – על עצמכן ולא רק? - שאני יכולה לעמוד על שלי ויש לייכולות להתגבר ולשרוד. במה אתן גאות? - שהלכתי לטיפול. מה הייתן משנות? - האמת כלום. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? - הכי חשוב הרבה בריאות ושמחת חיים ואת זה אני מאחלת לכולם. לעצמי להצליח בליודים ולצמוח גם בתחום הקריירה והרבה שקט נפשי וגם לא יזיק לי לזכות בלוטו/טוטו או סתם לקבל ירושה שמנה . ליקרים שלי אני מאחלת אושר, אהבה, התגשמות כל חלומותיהם.

 

[Cat79]

סיכום שנה שלי

מה הכי שימח? מצאתי אהבה. מה הכי העציב? התגרשתי. מה למדתן - על עצמכן ולא רק? חשבתי שאני אוכל לחיות בלי אהבה. טעיתי. במה אתן גאות? גאה בנו, בכולנו על מה שעברנו ואיך שעברנו את המלחמה. מה הייתן משנות? הייתי רוצה לרכוש השכלה גבוהה. מה אתן מאחלות לעצמן וליקרים לכן? שנה יותר טובה. שנה אזרחית טובה לכולכן.

 

[MeWithoutU]

סיכום השנה שלי...

מה הכי שימח? הרבה דברים...בעיקר שאימצתי עוד חתול(= מה הכי העציב? שחבר שלי התגייס לצבא... מה למדתן – על עצמכן ולא רק? למדתי שהחיים יפים במה אתן גאות? שסיימתי לימודים? מה הייתן משנות? לא יודעת... מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? שזאת תיהיה שנה ממש טובה מלאת אושר שמחה ואהבה...(= והנה תמונה שהכנתי מרוב שעמון בפוטושופ...(=

 

[Darkmatter]

יאללה אני אצטרף גם.

קןדם כל, כמו שכבר אמרתי בעבר, שנת 2006 הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי, ללא צל של ספק. מה הכי שימח? היו רגעים קטנים של שמחה [בתוך העצב] השנה. אחיין שלי שנולד השנה. המשפחה שלי שאני מאוד אוהבת. גיסתי המדהימה. החברה הכי טובה שלי. וכל שאר המשפחה החדשה והבית החדש. מה הכי העציב? חהחה. הכל העציב. כל המצב שלי. החרדות הקשות והפחדים. חוסר יכולת לתפקד בחלקים גדולים מהזמן. חוסר הבנה של אנשים למצב שלי. שלא הצלחתי להמשיך עם הלימודים. שאמא שלי גוססת. מה למדתן – על עצמכן ולא רק? שאלה קשה. הגעתי למסקנה שלמרות שכ"כ קשה לי ואני לא יודעת מה יהיה איתי, אנשים בכל זאת אוהבים אותי. שאשכרה יש הרבה אנשים שאוהבים אותי ואכפת להם ממני, למרות הכל. ועל זה, אני כ"כ מלאת תודה. למדתי להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת ולראות דברים ממבט על, מפרספקטיבה אחרת. במה אתן גאות? שוב שאלה קשה. אין לי הרבה במה להיות גאה. אני מרגישה הכישלון הגדול ביותר בעולם. ובכל זאת, אני גאה בעצמי שאני שוב מנסה להתחיל מחדש למרות כל הקשיים. אני גאה בזה שעזרתי לחברה שלי להיות במצב נפשי הרבה יותר טוב. ושאני מנסה לעזור למשפחה. וגם שלמרות שאני כ"כ דפוקה, אחיינית שלי ,בכל זאת, אוהבת אותי מאוד. מה הייתן משנות? הרבה מאוד. הייתי משנה הרבה דברים של כל השנים האחרונות. הייתי רוצה לשנות דברים מתוך 7 השנים האחרונות. אבל לגבי השנה... אני חושבת שלא הייתי צריכה לנסות להיות יותר מדי נועזת. להתחיל עם הכדורים קודם. ולהתחיל לאט לאט עם דברים. הייתי רוצה להחזיר את כל הדברים הפוגעים וההתנהגויות הרעות שלי השנה אל כולם ולהפוך את זה לדברים טובים. הייתי רוצה לשנות את עצמי אבל זה כבר לא אפשרי. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? אני מאחלת לעצמי שאני אצליח לראות יותר תקווה לגבי דברים. שאני אאמין שדברים יהיו טובים יותר. שכל הבעיות שלי והסימפטומים הקשים שלי יעברו. שאני אהיה מוצלחת ואהובה. שאני אהיה מאושרת. וליקרים לי... אני מאחלת להם את כל הטוב שבעולם. שיהיו בריאים, נפשית ופיזית, ושיצליחו בכל מה שירצו. ושיאהבו אותי למרות הכל. זהו. היום ה1/1/07. איזה מוזר. לא להאמין שעברה שנה. שהצלחתי לחיות את השנה הזאת עם כל הכאב העצום בתוכי. בנות, שתהיה לכולכן שנה טובה ומוצלחת! אוהבת, אני.