שלי.. באיחור כרגיל, אבל עדיף מאשר בכלל לא....
אז החבר רוצה לעבור לגור יחד והתחלנו לחפש דירות.
כן, החבר רוצה...
אני עדיין לא סגורה על מה אני מרגישה לגבי זה.
זה פעם ראשונה שאני בקשר שבו הגבר הוא זה שרץ כל הזמן קדימה ואני מרגישה עם קשיי נשימה בניסיון לעמוד בקצב שלו ולצעוק לו כל הזמן שיעצור לרגע!
הזוי.. חדש לי.... מנסה עדיין לעכל.
הכל בקשר הזה הפוך...
טוב, לפחות מילדים הורדתי אותו אחרי חודשים של נידנודים....
בעבודה לרוב בסדר, עמוס כרגיל, אבל היו לי השבוע רגעים שרציתי לפרק את כולם.
גייסו מ-ל-א אנשים חדשים לחברה ואפילו לא אחד/ת לצוות שלי למרות שהוא הצוות
היחידי שנשאר כאן בלילות עד מאוחר בניסיון להספיק את העבודה.
אבסורד שגרם לי להיות באופן כללי על עצבים גבוהים יותר בעבודה באופן כללי.
זהו.
העבודה והזוגיות מחלים לי את כל היום ואני מרגישה קצת שחסר לי לבד (שוב, מי היה מאמין שאגיד משפט כזה
זה אחד הפחדים שלי במעבר למגורים ביחד. היום אני לוקחת לפעמים את החופש הזה כשאנחנו לא ישנים יחד. אם נגור יחד, לא יהיה לי את זה...)
יש לאשכול שלנו מנאש"ית חדשה (מנהלת אשכול) - אז בהצלחה לכולנו!
מחכה כבר למפגש הפורום, במיוחד שבפעם הקודמת לא הייתי.
מרגישה שזה כמו אוויר בשבילי...