סיכום שבועי

[queen helen]

סיכום שבועי

אוטוטו השבוע נגמר והכיף מתחיל.
איך עבר השבוע שלכם?
ואיזה שיר מסכם אותו?

 

[המבורגר76]

פורום
שבוע עם טרולים וותיקים בפורום. לא ברור לי למה הם שוב ושוב חוזרים לפה כשבסוף הם מגיעים לאותה מסקנה כמונו: "הם לא רצויים כאן!"

אבל הפעם החזקתי את עצמי ולא אמרתי כמעט כלום - עפ"י דרישת וותיקי הפורום שטוענים שהתגובות שלי גורמות לאווירה "לא נעימה".
אז הרי לכם, מסתבר שלא אני זו שגורמת לאווירה הזו, נה נה נהנה נההההההההההההה!

חברות
שבוע שעבר יצרתי קשר עם חבר וותיק שלמדתי איתו בהנדסאים. איש משכמו ומעלה. אחד מבני האדם הבודדים שאני יכולה לאמר עליו שהוא יודע מה זה לאהוב אחרים. עדין נפש ומקסים.
איך שהוא יצא לנו לדבר בפייס ואיך שהוא יצא שסיפרתי לו על הא-מיניות, תקיפות מיניות ושות. הבחור היה בהלם מוחלט. אמר שהוא אוהב אותי לא משנה מה הנטייה שלי וכל עזרה שאצטרך (הכוונה לתמיכה נפשית, כי היתה לי תקופה מאוד קשה לפני שנתיים) שמיד אתקשר והוא יבוא (גר בי-ם עם משפחתו). ולגבי התקיפות המיניות הוא אמר בשיא הכנות שלמרות שהוא כן מנסה להיות מעורה בתחום, נראה שהוא עדיין צריך לעכל הרבה מהחומר.
בכל אופן, אמרתי לו שהוא חופשי לספר לאשתו. אני נגד שמירת סודות בין בני זוג ובכל מקרה אני מכירה את אשתו גם כן מצויין ואני יודעת שהיא בחורה נהדרת ומדהימה בדיוק כמו בן זוגה.

רבוטה
היה לנו אודיט ("מבדק" בלע"ז) עם הלקוח. לפני המבדק הרשמי, הייתי צריכה לעשות אחד פנימי עם האודיטורית של החברה (שהיא גם חברה שלי). אז קבעתי איתה פגישה במייל וציינתי בזימון בצחוק שהמיקום הוא אצל "המבורגר המלכה" (באנגלית, כמובן).
אחרי ששלחתי את הזימון, מופיעה ראש הצוות שלי עם הלקוח ומודיעה לי שלמרות שזה "הכנה" לאודיט, הלקוח עדיין רוצה להצטרף.
אז אמרתי לה שאעביר את הזימון גם אליה למייל והיא תעביר אליו וכך יידע מתי לבוא.

בסוף הוא לא הגיע ועשינו את זה לבד, ויום למחרת ישבנו כולנו לאודיט הרשמי. הלקוח הגיע והצגנו כולנו את עצמנו, ואז הוא מסתכל אלי ואומר: "אה. אז את המלכה!"

O_O

שכחתי שהוא קיבל את הזימון יחד עם הבדיחה... XD

בסוף האודיט הוא שאל: "אז איפה המלך?"
עניתי לו: "אין מלך!"
וחברה שלי שסיפרתי לה על זה אח"כ, ויודעת שאני פמיניסטית רדיקלית, צחקה ואמרה: "מצא לו את מי לשאול את זה"

זהו, מאז הוא מכנה אותי כ"המלכה"

שיר
מישהו זוכר סדרת אנימה ששודרה בשנות השמונים בארץ שנקראית G-force? החלטתי לרענן את זכרוני, ולהפתעתי מסתבר שצינזרו את הסדרה המקורית וגם שינו תכנים בשביל להתאים את זה לילדים בישראל/ארה"ב.
וזוכרים את הרובוט המעצבן ההוא? זה האמריקאים הוסיפו בלי קשר למקור. כמו "קטעי קישור" מטופשים. כמה אופייני להם

קיצר, היפנים האלה כל כך משוגעים, משדרים סדרות לילדים עם אלימות, מוות וכל מיני טראגדיות שאין פלא שאחוז המתאבדים שם הוא הכי גבוה בעולם XD ילדים לא מסוגלים לספוג ולהבין את התכנים האלה. אפילו אני כמבוגרת די נחרדתי. צ'יזס XD

אז בשביל הנוסטלגיה, שיר הפתיחה האמריקאי (היפני פשוט מזעזע): Battle of the Planets

 

[queen helen]

היי היי

אני קוויני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איך היה האודיט?

ומה זאת מתקפת הטרולים בימים האחרונים?

 

[המבורגר76]

חחחח, לקחתי לך את הטייטל?

זה לא היה בכוונה! באמת! זה היה רק בדיחה פרטית שהלכה לכיוונים ציבוריים. סורי!!! >.<

האודיט עבר בסדר. היו לנו הרבה הערות, אבל האודיט היה רק בשביל לראות "תהליך" ואם אנחנו יכולים להמשיך הלאה.

אני באמת חושבת שהטרולים התחילו להגיע בעקבות "אחת מתוך אחת"...שימי לב לצירוף המקרים של הזמנים. יתכן שפורום של פמיניסטיות זה יותר גרוע, חחחח

 

[queen helen]

כן, אישה רעה ומסוכנת שכמוך.

תמיד יש מלא הערות על אודיט.
לפחות זה נגמר בהערות ולא בממצאים.

מפחדת עכשיו לפתוח את פורום פמיניסטיות...

 

[המבורגר76]

למה, לכי תני הצצה ותחזרי לדווח

 

[ורוד עם נצנצים]

הרגת אותי עם הספור של המלכה

ואני זוכרת את הסדרה הזו!

 

[Elle992]

שלי..

דבר ראשון-השבוע נחשפתי ברמה הכי עוצמתית לסיפורים שרצים בדף "אחת מתוך אחת" בפייסבוק, זה לאט לאט חילחל לתוכי וגרם לי לעלות זכרונות מהעבר...זכרונות ילדות, יותר נכון, החלטתי להפתח..לספר את האמת..סיפרתי לחברה. זה די עזר..ואז החלטתי שאני יושבת וכותבת את זה לדף שלהם, כותבת ומעלה את זה....זה לא היה קל..הכתיבה הביאה קצת דמעות...קצת תחושה מגעילה, תחושה מגעילה כי....פתאום הכל עלה בפלאשבק אחד ...זה לא היה הכי כייף בעולם. אבל עבר די מהר. אני טיפוס שמתגבר על דברים מהר מאוד,

אז לינק לסיפור: http://www.facebook.com/oneofone1/posts/541321992592880

זה לא היה קל להחליט אם לשתף כאן או לא..אבל ידעתי שאתם מבין האנשים היחידים שבאמת יכולים להבין אותי ולהזדהות איתי...אז בלב שלם בסופו של דבר החלטתי לחשוף זאת ולשתף זאת כאן, איתכם.

חוץ מזה שבוע די רגיל...קצת מצב בריאותי לא משהו וקצת מצברוח טוב, ככה ככה.

רק שהמחשב שוב פעם העלה לי את הפיוזים-הזיכרון בכונן C ירד לשפל חדש-100 מגה בייט........

אבל חזר לעצמו קצת אחרי יום..הזוי לגמרי השינויים האלה(ולא, אין לי וירוסים ואין לי שום דבר ממשי שתופס את המקום)

התחדשתי בכמה מוצרי איפור שדי חיממו לי את הלב

זהו נראה לי..נסיים בשיר...http://www.youtube.com/watch?v=0dQWTXMn1LQ&list=HL1373631781&feature=mh_lolz שיר נחמד שנתקלתי בו בסרטון של מישהי ביו טיוב...והחלטתי לאמץ אותו אליי

בתקווה לימים יותר שוויונים ורגועים ומאושרים לכולנו, ובעיקר שנזכה להכרה והבנה של הזולת..כי מגיע לנו!

 

[snoopytush]

וואו אלוצ'קה את בחורה חזקה

אני חושבת שהורים לא תמיד יודעים איך להגיב
וגם אני חושבת שילדים שעושים את זה לא תמיד
באמת יודעים מה המשמעות של המעשים שלהם.

 

[Elle992]

משתדלת להיות חזקה

אין לי ברירה, אני לבד בעולם. אין אף אחד שתומך בי או יכול להקשיב לי...לרוב,

ההורים שלי לא מבינים וגם לא בעלי יכולת הזדהות למצבים כאלה ובכלל. יהיה טוב

 

[snoopytush]

לא חושבת שאת לבד לגמרי בעולם

העולם מורכב מהמון סוגי אנשים.
אולי המשפחה שלך לא מבינה אותך
אבל יש הרבה אנשים בחוץ שכן יכולים להבין.
אבל זה טוב שאת יודעת להתמודד

 

[ורוד עם נצנצים]

זה צד בעייתי נוסף של הבעיה שכמובן מעצים

אותה.
לתגובה של ההורים / מבוגרים יש השפעה מאוד גדולה על ההשפעה של המקרה על הילד/ה לעתיד.

 

[queen helen]

כל הכבוד על השיתןף!

 

[Elle992]

תודה

 

[ורוד עם נצנצים]

קראתי את הספור שלך באחת מתוך אחת

כל הכבוד לך על החשיפה.
הספור שלך הוא דוגמא לכמה התקיפות 'הקטנות' האלה הם כ"כ יומיומית ואנחנו כבר כ"כ מורגלות בהן מגיל קטן שעד שלא נעשה אונס ברוטלי של ממש כולנו אדישים.

אני מקווה שהדף הזה יעלה את המודעות לנושא ולא נשאר שוב ברמת השכנוע של המשוכנעים.

 

[Elle992]

תודה נצנץ..אני חושבת

שפשוט כל השנים לא הבנתי לעומק שזה נחשב להטרדה/תקיפה, וכל פעם כשנזכרתי בזה התחלתי לחשוב ..זה או לא ..זה מאוד מתסכל שאת לא בטוחה שמה שעברת-זה מה שעברת.

גם אני מקווה שהדף הזה יכניס לתודעה את הנזק שהמעשים הללו משרישים בחברה שלנו ובנו.

 

[ורוד עם נצנצים]

 

[orald]

בין שכרות, הקאות, מסיבות ותיקונים בבית...

שבוע פרוע ועמוס למדי בסטנדרטים שלי.

בתחילת השבוע אני והחברה סיימנו להחליט על מלון באילת, להזמין מקום ולארגן כרטיסי נסיעה לשם לסופ"ש הבא. זו תהיה נסיעה לכבוד יום ההולדת שלה(שחל רק עוד חודש וחצי).

ביום שלישי שתיתי כמעט ליטר שלם של יין.

כנראה שחטפתי הרעלת אלכוהול כי הקאתי, התמוטטתי בבית בלי הצלחה לקום ולזוז(יש חבורות בברכיים מהנפילות החוזרות והנשנות) ורעדתי ופרכסתי באלימות באמבטיה כשהחברה שטפה אותי(בדיוק חזרה ממועדון וגילתה אותי עם הראש באמבטיה, רועדת ולא בפוקוס). כנראה שחבטתי בדופן האמבט כשניסיתי לקום כל הזמן, זכור לי במעורפל, כי כל היד הייתה מלאה בחבורות.
חלק מהזכרונות מעורפלים, חלקם לא...חוויה שבכללי אני מעדיפה לוותר על פעם שנייה שלה.

ביום רביעי לא הלכתי לעבודה, הרגשתי בחילה ועייפות חצי יום ואז זחלתי לרופאה לחידוש מרשמי הורמונים, ואח"כ לקפה אלבי בת"א לעו"ד שלי(עזרה משפטית טרנסית) לניסוח של תלונה למח"ש על התנהלות המשטרה בתיק שלי(בדיוק נשלחה אליהם אתמול בבוקר).
לאורך כל היום לא הייתי לגמרי בפוקוס, עוד היו קצת בחילות וכאב הראש מפעם לפעם.
פגשתי במקרה את ראש פורום ביסקסואלים לשעבר שעובדת בקפה, והתיידדנו.

ביום חמישי קניתי והחלפתי ברז במטבח שהתקלקל לנו סופית(היה שחוק וחלוד והתפורר בחלק הפנימי של הידיות). לא היה לי מפתח ברגים אז חיפשתי בין השכנים. בסוף הגעתי לבניין ממול, לשכנה עם חלון ממולנו וקיבלתי שם מפתח שהתאים. כשהחזרתי התפתחה שיחה של אולי חצי שעה עלי, על הדירה והשותפות, האזור, הקהילה הגאה(יש לה כמה וכמה חברים שם, מסתבר), מצב הדיור, החרדים והורות(היא אם חד הורית).
סיפרתי לה שאני טרנסית, שגרה עם החברה והאקסית של החברה שהיא חברה טובה שלנו ועוד כל מיני דברים.
בנוסף, כשאני והחברה הגענו לדירה מצאנו את מפתחות הדירה של השכנה שאחראית על ועד הבית, אז אחרי שלא מצאתי אותה בבית השארתי לה פתק שזה אצלנו ותבוא לאסוף. היא חזרה אחרי שעה בערך והודתה לנו. המסכנה מבוגרת והבדיחה שלה על התחלת הסניליות נוגעת קצת באמת, לדעתי.
הלכתי למסיבת טרנס וקווירס בפאב הסטופר(פאב גאה קטן, יש ליין נשים קבוע שם, מסתבר) והיה כנראה הכי כיף שאי פעם היה לי במועדון/פאב.
סוף כל סוף מקום שיכלתי להירגע בו יותר, שבו אני לא במיעוט בין כל מיני גייז סליזיים ומפחידים ושכולם תרבותיים למדי.
עדיין, כמו שחששתי, ניסו להזדחל לשם טיפוסים פחות רצויים, אבל הם הוברחו.
אחד מהם הפריע לי ולחברה כשהתבודדנו קצת עם חברה נוספת, התיישב לידי ועשה שטויות של לשבת-לקום כשסימנתי לו לעוף ממני, ואז ניסה לגנוב לי את הכובע הגאה מהשולחן ליד כשקמתי לתנוחה מעט יותר מאיימת וברורה מולו. פסיכי.

עדיין באותו נושא...קצת מבולבלת בגלל שלא חשבתי אף פעם ברצינות על אותה חברה כעל עניין אמיתי, מעבר לפלירטוטים המבודחים הרגילים שלי, אבל התברר לי שיש משהו שאני מוצאת בה. ואף פעם לא התנשקתי עם טרנסית כמוני.

בנוסף, מתברר ששתי בחורות התעניינו בי, אבל ראו שאני תפוסה. עם אחת כבר התיידדתי בפייסבוק. אני מרגישה מוחמאת במיוחד, אני לא רגילה שמתעניינים בי ככה.

היום הספקתי להזמין לנו גז שנגמר בתחילת השבוע ואף אחת חוץ ממני לא מסוגלת להיות אחראית מספיק לזכור להזמין עוד, כי הכירה החשמלית הפעוטה שלנו, כמו כל כירה חשמלית, בזבזנית בכסף וזוועה בביצועים.

מקווה לנוח מהמסיבה, כי מחר עובדת עוד פעם משמונה עד שמונה וחצי(עם שתי הפסקות), אבל הבהרתי שלא מתאים לי כבר לעבוד שבתות בכלל.

 

[snoopytush]

הלואי שאני ידעתי תקן דברים

 

[orald]

לא צריך לדעת הרבה בשביל להבריג. זה מתברג.