סיכום שבועי

[queen helen]

סיכום שבועי

כבר הגיע יום שישי.

זמן מצויין לסכם את הספ"ש ולצרף שיר.

אז יאללה!!!

 

[Elle992]

שלי..

וואוו השבוע הזה היה טוב בדיוק כמו קודמיו, רק שהשבוע התחלתי לצייר...ראו תמונה. זה ציור רביעי במספר..הפעם אני מרגישה שאני מצליחה לאחוז את המברשת ולבטא את מה שעובר בתוכי, לבטא את הדברים שאני אוהבת...לבטא את הנפש שלי ואת המחשבות ואת הרצונות,

האותיות...מסמלות 3 דברים שאני מאמינה/חשובים עבורי, לא נגלה..אולי תבינו לבד

אבא הפתיע אותי במוצ"ש ופשוט הביא לי את כל הציוד...ממש כל הכל. הקן ציור מברשות צבעי אקריל הכלי להנחת הצבעים...דפי ציור..ממש ידע להביא לי הכל למרות שהוא לא מבין בציור

בעבודה הכל רגיל, שגרה,

קניתי השבוע טוניקה שחורה עם כיסים יפה ונוחה....

אני מכורה לבגדים גדולים ונוחים, בגלל שמצאתי כבר בצבע שחור והגזרה שאני אוהבת אז לקחתי כבר 2 מאותו סוג, בא לי גם להתחדש בחולצת ג'ינס אבל הפעם זה לא קרה, אולי פעם הבאה.

השבוע היה טוב...כל שבועות קודמים, אני לא יודעת להסביר את זה..משהו בתוכי השתנה..כנראה לנצח, משהו בתוכי פורח וקורן ואני מרגישה נהדר, המצב הבריאותי לא השתפר או משהו אבל בגלל המצב רוח לא אכפת לי. הכל מאושר לי וטוב לי

הציור עוזר לי...אני מרגישה נהדר כשאני מציירת, ספציפית הציור הזה עבדתי עלי אתמול מ-7 ומשהו בבוקר(קצת אחרי שחזרתי מהעבודה) עד 11 כמעט..בהפסקות אבל...לא היה קל לצבוע את כל הדף בשחור ולחכות שיתייבש ואז ..האמת לקחתי השראה מתמונה אחרת שלי כשהייתי בת 4 ככה התחפשתי לכיפה אדומה..והסט צילום מאחורה היה בשחור עם נקודות לבנות..וזה נתן לי את הרעיון ומשם זה פשוט זרם לצלב שסגרתי והאותיות..והירח.....הכל זורם לבד, בלי תכנונים. ככה אני אוהבת

השבוע ניסיתי לשתות שוקו......וואחס!

לגימה אחת ורצתי להקיא...זה היה כה דוחה, הגוף שלי כנראה התרגל בלי מוצרי חלב והוא לא מוכן לקבל, ניחא.

עשיתי רשימה של דברים להשלמה לציור, אני רוצה להתחיל לנסות לצייר עם דיו..וכמובן להרחיב את מגוון הצבעים.

אני חושבת שזהו..אולי, כן נראה לי...הסיניליה עוד תהרוג אותי בסוף

שיר...לא שמעתי כמעט שירים השבוע אבל...נקח את זה http://www.youtube.com/watch?v=1yw1Tgj9-VU

 

[queen helen]

איזה מעולה אבא שלך!

אבא שלי לעומת זאת קנה לי פותח בקבוקים ומשחיז סכינים, אלוהימית יודעת למה...

 

[Elle992]

תודה! כן הוא תותח

כשהוא רוצה! למשל כשהוא מבטיח משהו לא משנה כמה זמן יעבור-הוא יקיים, כשהוא לא מבטיח..זה סיפור אחר..

אבא שלך...נו לא נורא, הורים לא בוחרים. הוא ניסה להיות נחמד ולהביא מתנה..תביני

 

[המבורגר76]

צעדת השרמוטות:
אתמול הגעתי לת"א לבושה באווירת השרמוטות XD וקבעתי עם קוויני בכיכר רבין. קניתי גם את הגופייה שהופקה במיוחד לצעדה ובעזרת גאיה (שמומחית בלהחליף בגדים בפרהסיה) ביצעתי החלפת בגדים ציבורית בלי שאף אחד ממש ירגיש או ייראה משהו

אז בצעדה היו עוד חברים מהפורום וזו היתה נציגות ממש יפה של הקהילה הא-מינית. כל הכבוד חבר'ס!
והיו המון אנשים. זה היה מרשים וכייפי. ומאוד שמחתי לקחת חלק בזה. לצערי בסוף היום גיליתי שנשרפתי (החזאי אמר שיירד בכלל גשם, מי חשב לשים קרם הגנה)

רבוטה:
שלשום ניגשתי לבוסית שלי ושאלתי אותה אם יש לה משהו לספר לי. התכוונתי לגבי "מי מחליף את ראש הצוות שלי" בעוד כחודש וחצי. אבל היא הפתיעה אותי במשהו אחר.
הוציאה מעטפה (לא. לא כסף) ובתוכה היה מתנה של סופ"ש זוגי כאות הוקרה על העבודה הקשה שהיית לנו בחודשים האחרונים.
עכשיו יש לי את זה ובנוסף היום הבודד בבית מלון שזכיתי בפורים. מעניין אם אפשר לאחד אותם ואז יהיה לי סופ"ש ארוך יותר XD
בסוף היא גם אמרה לי מי מחליף את ראש הצוות. מסתבר שהם סידרו את זה שמישהי אחת שסופחה אלינו באופן זמני לעזור (כשהייתי כאילו ראש צוות) תהפוך לראש הצוות שלי מבחינה ניהולית (בחורה סבבה). אבל היא לא תקח החלטות מבחינה מקצועית מכיוון שאין לה את היידע המקצועי. ולכן הם סידרו את זה באופן הבא:
הצוות שלנו מתעסק בשתי אפליקציות (אחת "שלי" והשניה של שאר הצוות שגם בה אני לוקחת קצת חלק). יהיה ראש צוות אחד (המחליפה ההיא) ושני מובילים מיקצועיים – אחד לכל אפליקציות (ז"א, "לוקחי החלטות מקצועיים") . מוביל אחד זה הבחור שעזר לי בזמנו כשהייתי ראש צוות (הוא לא יהיה תחת ראש הצוות החדשה) והשני יהיה אני (תחת ראש הצוות החדשה).
הסידור הזה נשמע לי דווקא סבבה. אז אפשר להירגע...

הבוסית רצתה לדעת שוב אם אני מעוניינת לקחת את השרביט, הבהרתי לה שזה בלתי אפשרי כי זה אומר ששוב אאלץ לעשות עבודה כפולה (ניהולית ומקצועית) ואי אפשר לחיות ככה. מעבר לעובדה שהחלק המקצועי הרבה יותר מעניין אותי מאשר הניהולי.


שיעור ציור:
אז לא הספקתי 45 ציורים עד להיום. הספקתי רק 12 XDDDD.
אני מניחה שזה בגלל שאני מאוד קפדנית ואם משהו לא מצליח אז אני עושה שוב עד שזה מרגיש לי "טוב". וגם בגלל שאין זמן (אחרי שאני חוזרת מהעבודה, לא תמיד יש לי כח) וגם בגלל שהשבוע היה לי עמוס אחה"צ בעיסוקים אחרים מעבר לשהייה רגועה בבית...
לא נורא, המדריכה אמרה שזה בסדר (טוב, באמת לא צריך להיות לה אכפת במיוחד אם זה רק מגדיל מבחינתה את כמות השיעורים – יותר כסף). ולכן קבענו להיום שיעור קצר של חצי שעה שבו היא תיתן פידבקים והכוונה.


אז במקום שיר
אני מצרפת דוגמית לציור של שיעורי הבית (שתבינו מה אני צריכה לעשות).
גברים חמודים, תסלחו לי שאני מציגה דווקא גוף של גבר (יתכן שזה מביך אתכם), אני עושה פה פוליטקלי קורט בגלל שתמיד מפלים באומנות את הגברים ומציגים רק גוף של אישה כמודל אמנותי XD אז אני מראה שגם גוף של גבר הוא אומנתי לא פחות!

המטרה היא לנסות "להעתיק" את הפוזה בצורה כמה שיותר מדוייקת. להבין את הקימורים ולאן כל הקווים הולכים. כמובן זה לא יוצא אחד-על-אחד כי אני עושה הגדלה, אבל ככה לומדים את האנטומיה ואיפה כל האיברים והשרירים מונחים.
ככל שאתאמן יותר עם מגוון גדול של פוזות, כך "אלמד" יותר את האנטומיה ובסוף אוכל לצייר רק "מהזיכרון" ללא הצורך במודלים כרפרנס...
כלי עבודה: פוטושופ.

המדריכה אמרה לי שלה לקח כחצי שנה להגיע למצב שאינה צריכה כל הזמן מודלים כרפרנס, אבל היא עבדה על זה המון שעות בשבוע, אני מניחה שלי ייקח יותר משנה

 

[queen helen]

כל הכבוד על החידושים בעבודה!

זה אומר שגם תקבלי העלאה?

הציור ממש מגניב. כלה-12 כאלה?
למה את בעצם רוצה לצייר בלי מודל גברי? זה לא שחסרים כאלה ברשת...

נ.ב
אני חשבתי לשים קרם הגנה!

 

[המבורגר76]

העלאה? אל תצחיקי אותי

הקמצנים האלה שומרים את ההעלאות לעצמם.

וכן. כל שאר הציורים הם כאלה. אתמול קיבלתי פידבק לא לעשות קווים "רועדים" אלא יציבים בלי הפסקות. אוח... זה רק נהיה יותר ויותר קשה >.<

זה לא שאני רוצה לצייר בלי מודל גברי. פשוט אני רוצה לצייר ללא התלות ברפרנס (גברים, נשים, ילדים... וואט-אוור). כי לפעמים את צריכה פוזה מסויימת שהיא בעייתית, ועכשיו לכי תחפשי מישהו שידגמן לך...

(ולא תמיד יש ברשת מה שאת צריכה).

נ.ב.
יופי לך באמת!

 

[queen helen]

זה רק אומר שאת עולה ברמה

 

[המבורגר76]

 

[memee2]

טוב, אם כבר אני פה

אני יחלוק איתכן משהו.
ככחלק מההתבגרות שלי בזמן האחרון ממש קשה לי עם אמא שלי. אנחנו רבות הרבה, ובקושי יכולות ללכת לקניות ביחד בלי כמעט ללכת מכות.
בזמן האחרון היא עצרה אותי מלעשות משהו שהיה מועיל לי. לא משהו בחיים, משהו בירוקרטי. העצות שלה לא מועילות לי פשוט ואני מקשיבה לה כי היא האדם היחיד שרוב הזמן באזור. כבר התחלתי לפנטז על לגור לבד, עם שותף, בדירה מחולקת כשאני בדירה אחת והיא באחרת.
בקיצור ממש קשה לי עם אמא שלי. אני לא מבינה איך אנשים בגילי נוסעים עם ההורים לחופשות (כן יש כאלו!) ועושים איתם שופינג. היתה לי אפשרות לנסוע עם אמא שלי ליער וויתרתי. היא הלכה עם חברה. פחדתי שנהרוג אחת את השניה.
עם זאת אני לא הולכת לעבור לבד או עם שותף בגלל הרבה סיבות.
1-כסף
2- פחד עז מחרקים שמגיע למצבים שאני מפנה את הבית ולא יכולה לחזור עליו עד שהיא תהרוג. ז"א אני תלויה בה או בכול שותף שיהיה לי.
3- יש לנו תוכיה גדולה שלשמור עליה זה כמו לשמור על תינוק ואני לא יכולה לבד.
4-אני אצתער אח"כ שלא ביליתי איתה מספיק זמן לפני ש...

אז בקיצור אלה התובנות שלי בסופ"ש

יש לי שיר כבד שלא כולן ירצו לשמוע
http://www.youtube.com/watch?v=_l0fiRnaHuI&list=FLFaHivBFX4Qtk5D4XNTpJKA

ולמי שמתקשה

פארודיה של אלניס מוריסט על הבלאק אייד פיס
http://www.youtube.com/watch?v=pRmYfVCH2UA

 

[Brombit]

יש הורים ויש הורים...

לכל אחד/ת יש יחסים אחרים עם ההורים. בשבילי אמא היא הבנאדם הכי קרוב, בשביל אחרים היא יכולה להיות האדם הכי רחוק...

 

[memee2]

בגילך גם אני הייתי ככה

והיא עדיין הבנאדם הכי קרוב, אבל זה קשה לגור עם ההורים בגיל מבוגר.

 

[Brombit]

שוב, תלוי למי

לי ממש קשה לחשוב על לעזוב את הבית של אמא :/

 

[memee2]

את עוד צעירונת!

נראה לי שגם את מתבגרת לאט. ככה זה נשמע בכול מקרה. גם אני בגילך לא תארתי לעצמי לעזוב את הבית. כיום אני מפנטזת על זה... יכול להיות שזה יעבור לך אפילו בגיל 27, 30 ויכול להיות שלא תרצי לעזוב לעולם. אני לא מבטיחה לך ששום דבר לא ישתנה. שנות ה-20 זה גיל קשה...

 

[Brombit]

הגיל שכתוב לך בפרופיל אמיתי?

אני מתבגרת לאט, בהחלט...
וכל השנים בחיים יכולות להיות קשות

 

[memee2]

כן,

אני בת 26 עוד דקה.

 

[Elle992]

יכולה להזדהות,

לי קרו דברים איומים עם אמא שלי. מזל שאני לא איתה יותר..חצי נחמה,

בכל מקרה אני חושבת שאת צריכה לפתח עור של פיל ולהתעלם מימה שהיא אומרת/עושה, תזכרי שיש מצב שזה קשור לגיל מעבר....בגילאים האלה סביר להניח שזה הגורם לכל הבעיות. רוב הסיכויים שהיא לא עושה את זה בכוונה אלא בלא מודע,

גם אני שקלתי לגור עם שותף..ואז גיליתי שאני לא מסוגלת להסתדר עם בני אדם לאורך זמן. קיצור תתעלמי ותנסי להבין אותה וזה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות בשביל לשרוד כמה שעוד נשאר

 

[memee2]

אוי זה נשמע נורא

לשרוד כמה שעוד אפשר...
זה לא ככה.

 

[Elle992]

לא אפשר, נשאר...וזה הבדל גדול!

זה לא נורא, תשמעי אין לך גם הרבה ברירות....את תמיד יכולה לקחת את עצמך ולעשות משהו אבל האפשרויות מאוד מצומצמות,

אז אני אומרת להשלים עם המציאות המרה...מה עוד את יכולה לעשות..לא הרבה,

 

[queen helen]

אם ממש קשה לך, אז תעזבי

ז"א - קודם תתארגני בהתאם מבחינת כסף, התוכיה (לא אומרים תוכית?), ןK700.
את תמיד יכולה לגור ליד ולהפגש כל יום או פעם בכמה ימים, כדי לא להצטער אח"כ. מצד שני - אם תגורו ביחד כל החיים גם על זה תצטערי...
זה אחד מהחסרונות של להתבגר - להבין שאין החלטה מושלמת או נכונה.