סיכום שבועי

[queen helen]

את קשורה לפלאפל

לא בטוחה שזה יתרון גדול...

 

[ורוד עם נצנצים]

אני נוראית יותר

 

[queen helen]

אין על זה ויכוח.

 

[ברומבית]

המדריכה בחוג החימר שלי

עברה לאגוזים ופירות בלבד, והיא מרגישה מצוין. אולי זה יכול להתאים בִמקום

 

[המבורגר76]

לאכול אגוזים כל היום?

אני לא מסוגלת (לא חובבת גדולה של אגוזים). אני יכולה קצת, אבל מהר מאוד זה נמאס ואני לא מסוגלת להכניס לפה יותר.
ופירות? זה גם סבבה, אבל זה כמו לאכול אוויר - אחרי שאני אוכלת כמה אני מרגישה שלא אכלתי שום דבר. וזה בהחלט לא ימנע את הרעב אחרי חצי שעה P:

 

[queen helen]

שלי

שבוע שהיה אמור להיות רגוע (כל העולם בחופש חג המולד), ובאמת שלושה ימים עברו כמו שצריך, ואז יום רביעי, העולם השתגע...
וזה כלל את המחשב שהשתגע והחליט שהוא לא מעביר יותר מיילים לפולדרים שלי.
שיחה קצרה עם הIT הניבה צעקה ואחריה הסברים שאני משוגעת ולא נורמאלית והפרסונל פולדר שלי מכיל 20 ג'יגה (18 יותר ממה שמומלץ).
הקיצר - אז בנוסף לכל הבלאגן העבודתי, התקשקשתי גם עם מחשב מקרטע (שסה"כ מכיל 37 ג'יגה), גיבוי איטי אבל שלא עובד (הIT גיבו את המחשב לשרת אחר, אבל שכחו לגבות את המייל) ומיליון טלפונים של אנשים עצבניים על למה אני לא מספיקה לעשות מיליון דברים בחצי שעה.
תודה לאל - עבר!
יום חמישי היה כבר טוב בהרבה, ואמנם נשארתי כמה שעות נוספות, אבל לפחות סיימתי לשכתב (שוב) נוהל. הללויה!!!

שיעור צילום האחרון היה טוב בהרבה.
גם השיעור המעשי אתמול היה נחמד, עדיין לא נפלתי מהטכניקה, אבל יצאו לי כמה תמונות חביבות.

מצאתי קרבן שיסכים לקחת את המחשב הישן שלי (כולל המסך והשולחן). אחרי מאמצים רבים נמצאה חניה מתחת לבית שלי. התחלתי בהעברות לאוטו, ניקיתי את השולחן/מסך/מחשב, ואז כשבאתי לפרק את השולחן (שולחן "עשה זאת בעצמך" כזה), גיליתי שלמרות שתמיד הוא הרגיש לי מאד רעוע, הוא בלתי פריק לחלוטין. להוריד אותו בחתיכה אחת שלוש קומות בלי מעלית גרם לי להצטער קשות שאני לא בזוגיות (או שאין לי מעלית).

בסוף נשברתי, והשולחן מתחבא בסלון לבינתיים.
עכשיו זה זמן מצויין לסדר שוב את הבית, אבל זה מעלה המווווון דילמות. (צרות של עשירים, אני יודעת)

שיר יבוא אח"כ

 

[המבורגר76]

זה לא העולם השתגע, זה חוק מרפי

ראה שהכל בסדר,אז היה חייב לחרבן - שלא תחשבי אפילו לרגע שהחיים קלים XD

 

[נווד 77]

שבועה של חוסר עשייה.....

ככה זה כשמתפרנסים מעבודה עונתית....

קיבלתי מכתב אהבה ממחלקת ארנונה דרך משרד עו"ד שהודיע לי שאני צריך לשלם ארנונה מדירה שגרתי בא לפני שנתיים פלוס.....
כשהגעתי למשרדי הארנונה הודיעו לי שהכנס גדל ושהתחילו הליכי עיקול....
אחרי צעקות על פקידי עיריים ובעיקר על העורך דין ששלח התראה ראשונה ושניה לכתובה שאני לא גר בא שנתיים
ביטלו את העיקול ושילמתי את הקנס הראשוני בלבד....

 

[queen helen]

אז יש לך מלא זמן לתכנן את השנה החדשה

סתם...


נמאס לי לגמרי מבירוקרטיות, אני עכשיו מחפשת איך להפטר מהטלוויזיה שלי (שאני גם ככה לא צפיתי בה בשנים האחרונות), כדי להפסיק לשלם אגרה.
שמחה שעניין הארנונה נגמר (יחסית) בשלום.

 

[ורוד עם נצנצים]

העומס בעבודה ממשיך...

תכננתי לקחת ביום חמישי הפוגה קלה ולצאת "מוקדם" מהעבודה

בסביבות 8, 8 וחצי, להפגש עם המכשפה לקשקש ואולי לראות סרט.
קצת לנקות את הראש...

אז אחרי שביום שלישי כשמישהו אחר מהצוות שלי הודיע שהוא יוצא מוקדם היום (6...) כי הוא הבטיח לבן שלו לראות איתו סרט, הסמנכ"ל צחק עליו.
אחרי כמה שעות התרחש 'משבר' נוסף וכמובן שהוא לא יצא הביתה ובילינו כולנו עד 12:30 בעבודה.
המשבר נמשך וקיוויתי שאני אוכל להתחמק ממנו, אבל ביום חמישי הוא נפל גם עלי ובמקום לצאת מצאתי את עצמי יחד עם אותו בחור עד 2:30 בלילה בעבודה.

שני אנשים. אני והוא. בסוף אנחנו תמיד נשארים לבד וכל העומס עלינו.
עבדנו וקיטרנו.
קטרנו על זה שהכל נופל עלינו וקיטרנו עוד יותר על זה שזה לא מזיז לאף אחד ויותר מזה - אין גם טיפת הערכה לעניין.

אני באמת מקווה שזה ישתנה, כי אין מצב שאני ממשיכה ככה.
כל הרעיון היה במעבר העבודה שיהיה לי יותר זמן לעצמי, כי העבודה ליד הבית ואני חוסכת שעות נסיעה.
בסוף אני מוצאת את עצמי עובדת הרבה יותר שעות ובכלל בלי זמן פנוי.


ביצוע מעולה של נינט ועברי לשיר ישן של עפרה:
הכאב הזה....

 

[queen helen]

דיכאון...

ממתי העבודה הפכה להיות דבר כל כך מדכא?
עבודה אמורה להכניס כסף כדי להתקיים בכבוד, לא השתעבדות כדי שאפשר יהיה בקושי לקנות עגבניות בסופר.
מה החיים שווים אם כולם מוקדשים לעבודה?

*נכתב ברגע של שביזות יום א'*

 

[ברומבית]

חוץ מלהסכים אני לא ממש יודעת מה להגיד כרגע...

 

[ורוד עם נצנצים]

לגמרי!

אין לך מושג איך לא התחשק לי להגיע היום לעבודה...

 

[queen helen]

יש לי...

גם היום קמתי על סף דמעות.

 

[ורוד עם נצנצים]

איכשהו אף פעם צרת רבים לא ניחמה אותי..

 

[ברומבית]

אם במילא אי אפשר להתפרנס מהעבודה

אפשר לעבור לחצי משרה, ולקנות לפחות עגבניה אחת בשבוע...
ואני מתכוונת לחצי ממשרה הגיונית, לא מהמשרה שלך / של נצנץ / של המבורגר (חוץ ממני יש בפורום מישהו שלא מת מעבודה?

)

 

[המבורגר76]

והנה, חזרתי היום ב- 23:00 מהעבודה... זה אומר שאני כל כך נהנית שאני פשוט לא רוצה לחזור הביתה P:

 

[המבורגר76]

נו, אמרתי לך להזמין פיצה!

אל תשכחי שאת עדיין "חדשה" שם. תמיד השנה הראשונה בעבודה היא הכי עמוסה וקשה - כי אדם צריך להוכיח את עצמו.

 

[ורוד עם נצנצים]

זו הנחמה היחידה שלי

התקווה שזה ישתנה.
אבל אני לפעמים תוהה אם זה באמת יקרה..

והפעם הזמנו אוכל בריא וטעים יותר.
אכלתי מרק מונסטרוני (איך שלא אומרים את זה..) טוב וחצי כריך עם אבוקדו.

 

[המבורגר76]

אין כמו פיצה האט - הכי טעים!

את לא מבינה באוכל