סיכום שבועי



אגב, רציתי לכתוב לך באחת ההודעות שאני לא מבינה למה את לא רוצה.
זה יאפשר לך לצייר כמה שאת רוצה!
הנה, הגעת לזה לבד
 

avi1283

New member


גם בעיני יש בעייתיות, הייתי חבר טוב פעם של מישהו שההורים שלו מיליונרים (ובעצם גם הוא) וזה מקשה על חברות שיוויונית,
אז בזוגיות בכלל. בדרך כלל בקשר שני האנשים חיים באותה רמת חיים, אז זה שיש לו פחות חי ברמה של השני, ואם יש פערים גדולים אז תהיה תלות במידה מסוימת.

לא אומר שזה לא יכול להצליח, אבל זה כן בעיני נקודת פתיחה לא אידאלית ולא שיוויונית.
ההשוואה לכח פיזי לא קשורה לדעתי, כי אלא אם הבן אדם אלים זה לא יכול לבוא לידי ביטוי, פערים בכסף לעומת זאת יבואו לידי ביטוי בכל מקרה. השוואה אולי יותר טובה זה פערים בחוזק המנטלי (נגיד מישהו הרבה יותר דומיננטי, יותר מבוגר וכו')
וגם כאן זה נקודת פתיחה לא שיוויונית שעלולה ליצור בעיות.
 
איך פערים בכסף יבואו לידי ביטוי בכל מקרה?

תן דוגמא.

וחברים זה דווקא ספור אחר.
שם באמת זה קשה לשמור על חברות שיווניות כי לו תמיד יהיה יותר.
בזוגיות הופכים לנהל משק בית אחד, אתה יודע...
אז זה לא שיש לו יותר ולי אין.
יש לשיננו. אין יותר פער.
 

avi1283

New member
בגלל זה יש יותר

בעייתיות, הולכים לרמת חיים יותר גבוהה ואין יותר פער, אבל זה מה שיוצר את התלות כי זה "בזכות" צד אחד.
דוגמא - מישהו מבוסס מתחתן עם מישהי מארץ ממש ענייה, היא והמשפחה שלה חסרי כל.
אז גם אם הוא הבן אדם הכי טוב שיש ורוצה זוגיות הכי שיוויונית, עדיין יש לו כח עליה והיא תלויה בו.
היא יודעת שאם הם יריבו ויפרדו היא תחזור להיות חסרת כל, והוא כבר לא יעזור למשפחה שלה כמו שאולי הוא עושה עכשיו.

בדוגמא שנתת עם מי שהפכה למיליונרית, אני מניח שהבן זוג שלה ממן לה את פתיחת העסק והיא היתה תלויה בו, העסק יכול לדשדש או להיכשל והיא תצטרך עוד ממון בשבילו.
וכשיש תלות במצבים של ריבים ומחלוקות קשות בין בני זוג שתמיד קורים, זה מצב בעייתי.
ואם אצלך הוא ממנה אותך למנהלת בחברה שלו אז בעקיפין הוא הבוס שלך, אז ודאי שיש כאן נקודת פתיחה לא שיוויונית.
 
וואו! אתם כ"כ לא מבינים בנישואים...

אוף, אני כבר מותשת מהדיון ההזוי הזה.
לא מבינה איך רק ברומבית מבינה את זה.

כשמתגרשים ממישהו עשיר במיוחד, לא נשארים בלי כלום.
להיפך, יוצאים עם בוחטות.
שווה להתגרש מעשירים. גם אם אין ילדים!!!
למה אתם חושבים שכל המליונרים התחילו לעשות הסכמי ממון??
וגם אז, יש סכום מסויים שהם יצטרכו לשלם בכל מקרה.

קיצר, אתם כ"כ לא בכיוון.
דווקא פערים קטנים מבחינה כספית יכולים להיות הרבה יותר משמעותיים.
אבל ברגע שבן/בת הזוג מיליונרים, דווקא אז אין בכלל משמעות כובלת לכסף. רק שיחרור!!
אישה כזו יכולה באמת לעשות מה שהיא רוצה!
היא לא צריכה להיות קבורה בבית בזמן שהבעל עובד, כי אפשר תמיד להחזיק צי עוזרים ועוזרות שיעשו הכל כולל לגדל את הילדים (אם זה נכון לילדים או לא, זו כבר שאלה אחרת...)
במקרה של גירושים, זה שהיה בלי כלום רק יוצא מורווח, כי עכשיו למרות שהם כבר לא ביחד, הוא עדיין מרוויח מהעסק. (וגם אם מדובר באישה. ראו מקרה גלזר-וההיא שברח לי שמה מבנק הפועלים)

הרבה נשים נכנסו לעסקים שהיו של בני הזוג שלהם.
כשלמישה יש עסק שהוא שייך לו, זה שאני עובדת שם לא הופך אותו ממש לבוס שלי.
ובכל מקרה, מה הוא יעשה לי? יפטר אותי??
אם כבר, הבעייתיות כאן היא שאותם גברים מציבים את הנשים שלהם בעמדות כוח למרות שהן בכלל לא מתאימות לתפקיד. (כנ"ל לגבי שאר המשפחה שלהם)
אז שוב, בת הזוג והמשפחה רק מרוויחים מזה.


אני עדיין מחכה לדוגמא איך בן זוג מיליונר יפגע בעצמאות שלי ואיך הזוגיות שלנו לא תהיה שיוויונית. מה יהיה בה לא שיוויוני? מה הוא יכול לעשות שאני לא?
 


אז אני הבעל העשיר? XD

המדינה הזו מאוד מעודדת נשים לא להיות עצמאיות בכך שמגיל אפס מכניסים להן לראש שהן לא מסוגלות ללא גבר.
לכן התופעה הזו מאוד נפוצה כאן. בושה.
 
אם זה אני מסכימה

אבל זה לא אומר שאי אפשר אחרת או שזוגיות עם מיליונר אוטומטית הופכת אותך לעקרת בית / שפחה / אישה קטנה וחסרת עצמאות שתלויה בבן זוגה.
 

queen helen

New member
אייייייייייייף - מערכות יחסים אינטרנטיות...

היו לי שתי מע' יחסים עם אנשים מחו"ל.
מקווה לעולם לא לחזור על הטעות הזאת שוב.
בכל מקרה, השנקל שלי הוא שאל תפסלי אותו, אבל תמשיכי לחפש בארץ. סביר להניח שהוא עושה את אותו הדבר מהצד שלו.
 
אז זהו שאני מתלבטת לגבי זה

כשהקשר רק התחיל, היה לי יום אחרי יום דייט איתו ואח"כ עם הבחור מהאתר, הרגיש לי מוזר,אבל החלטתי שבשביל דייט ראשון זה בסדר.
במקביל המשכתי לקבל פניות באתר, אז החלטתי לפחות את זה להפסיק.

הבחור מהאתר לא חזר יותר, אז נשארתי עם הבחור מחו"ל..
קשה לי ליצור קשרים במקביל. זה מרגיש מוזר.
לא יודעת אם הוא עושה אותו הדבר.
לא ברור לי איך בכלל הוא יכול לפתח מערכת יחסים כשהוא בנסיעות כל הזמן..
והוא כבר אמר בשיחה האחרונה בטלפון משהו על זה שאני אגיע אליו.
הסברתי לו שזה לא יקרה. לפחות לא בזמן הקרוב.

וזה אפילו לא מערכות יחסים באינטרנט.
זה חו"ל קצת כמו פעם.
קשר טלפוני בלבד.
 

k500

Active member
מנהל
סליחה, את לא מחפשת בן זוג א-מיני במקרה?

בכל זאת, מנהלת פורום א-מיניים..
 
אני מחפשת

או נכון יותר חיפשתי.
די הרמתי ידיים מהפורום הזה.
אני כאן כבר כמה שנים, מאוד פעילה וניסיתי את כוחי יותר מפעם בפניות לגברים כאן בפורום.
כולם שלחו אותי לכל הרוחות רק כי יש לי ילדים.
פרט לקשר אחד לא רע שצערי לא צלח עד הסוף, נראה שאין כאן אף גבר ראוי.


אז מנהלת או לא, נמאס לי להיות לבד.
למזלי אני לא א-מינית לחלוטין אלה בתחום האפור ואני מקווה למצוא מישהו עם מיניות מספיק נמוכה כדי להצליח בכל זאת לבנות איתו זוגיות.
משימה קשה.
מייאשת משהו.
אבל יש לי עדיין תקווה.
 
סחטיין על הפולניות


מה זה שלחו אותך "לכל הרוחות"? "אין כאן אף גבר ראוי"???

דבר ראשון, אף אחד לא שלח אותך לכל הרוחות, אחרת כל גבר מיני "שולח אותך לכל הרוחות" בגלל הנטייה שלך.

שנית, לבוא בטענות לגברים שאינם מעונינים בקשר עם בנות זוג שיש להן כבר ילדים זה ממש לא הוגן.
כבר אמרתי לך, תחשבי על הצד השני, מה עובר לו בראש כשהוא יודע שהוא מגיע לקשר זוגי כשהוא כבר בעמדת נחיתות מול הילדים שלך.
(כי הוא יודע שגם אם תרצי אותו, מספיק שהבנות שלך לא ירצו אותו, והוא עף מהקשר. שלא לדבר שתמיד הבנות שלך יהיו קודמות עליו, נכון?).

תסכימי איתי ש"גבר ראוי" זה לא אחד שחייב להסכים לקשר זוגי לא משנה עם איזה מטען וחבילה בת הזוג מביאה איתה, אלא גבר שהוא בן אדם.
וכמו שלך יש דרישות לזוגיות, גם להם יש. בין אם זה מיניות, בין אם זה "אין ילדים" וכו'. הרי, את בעצמך מטיפה לא-מיניים שזה לא הוגן שלא מספרים מראש על הנטייה שלנו כי זה חוסר התחשבות מצידנו. וצריך להבין את הצד השני אם הוא מסרב, כי מה לעשות, זכותם.
אז, אם את אותם גברים מיניים לא הפכת לגברים "לא ראויים" אלא לגברים עם דרישות לגיטימיות שצריך להתחשב בהן, מדוע במקרה שלך זה שונה? למה אצלך הם הופכים ל"לא ראויים" כשהם באים עם אותן דרישות לגיטימיות בקשר הזוגי שלהם?...

אני שומעת פה מסרים כפולים, מיי-דיר...
 

queen helen

New member
לגמרי

ואני לגמרי מבינה את מי שלא רוצה בן זוג עם ילדים מקשר קודם.
אמא שלי עד היום צריכה להתמודד עם הקריזות של החצי אח מנישואין קודמים של אבא שלי.
ברור שאבא שלי תמיד מגן עליו, למרות שממש לא מגיע לו, ומה שלא יהיה אמא שלי תמיד תצא אשמה.

אני לא אומרת שזה המצב גם איתך, אבל אני לגמרי אבין את מי שירתע מזה.
זה לא הופך אותו ללא ראוי, אלא ליותר זהיר.
 
זה הופך אותם לשני דברים:

1. פחדנים.
2. רווקים זקנים.

אני מצטערת, אבל מי שלא רוצה ילדים בכלל זה משהו אחד.
ומי שרוצה משפחה וילדים, עבר מזמן את גיל 30 והוא בנוסף לכל גם א-מיני, אבל פוסל אותי בגלל הבנות, הוא פשוט אידיוט.
מצטערת, אין לי מילה אחרת.
 
רגע, ואם הוא רוצה משפחה וילדים שהם

גם ממך וגם ממנו? זה גם לא בסדר?
הרי כולם אומרים שהם רוצים ילדים אבל לא מעוניינים לאמץ וחלקם נשארים חסרי ילדים עד גיל מאוד מאוחר עד שהם מוצאים את הבת/בן זוג שאיתם יביאו ילד משותף (במקום לאמץ). ואת לא באה אליהם בטענות. אז, מדוע עכשיו כן? רק בגלל שאותם ילדים "מאומצים" הם שלך, אז פתאום הם כן חייבים לקבל אותם כשלהם?

תחשבי שאם את באה אליהם בקטע של "עשיתי כבר ילדים, לא רוצה יותר. קבלו את מה שיש", סיכוי מאוד נמוך שירצו זוגיות איתך. כי הם רוצים גם ילד משלהם - זה משמעות המשפחה וילדים בשבילם. בעצם, בשביל רובם (במיוחד שהם לא אלו שצריכים להכנס להריון ולטפל בילדים, אז זה בהחלט רצון שמגיע בקלות).

ועדיין את מתעלמת מהעובדה שהם נכנסים לקשר כבר בעמדת נחיתות (ולא יעזור כמה תנסי לשכנע אותם, כי שתינו יודעות שאת העתיד אף אחד לא יכול להבטיח). וכבר הסברתי את הבעייתיות בזה ונראה לי שזה ה-דבר שגורם להם לסגת מקשר מסוג זה.

דבר אחרון,
מי את שתחליטי למישהו שרוצה משפחה וילדים והוא כבר הרבה אחרי גיל 30 ועדיין לא יישם זאת שהוא פחדן? אולי יש לו שאיפה אבל הוא יודע שזה לא הזמן המתאים והוא קודם רוצה לטפח קשר מתאים עם בת הזוג? עם בת זוג לפי התנאים שלו (בדיוק כמו מיניות).
עכשיו הזכרת לי את אמא שלי. היא טענה שברגע שעברתי את גיל 30, אני צריכה לצאת מהבית. כאילו, יש איזו חוק דמיוני לא ברור שטוען שבהגיעך לגיל מסויים, אתה חייב לעשות X,Y,Z. לא משנה איך אתה מרגיש עם זה. אז כן, היתה לי שאיפה שאצא מהבית, אבל בקצב שלי, ותסכימי איתי שאין שום דבר בעייתי עם זה, לא משנה לאיזה גיל הגעתי שבו בחרתי לעזוב את הבית (וכל עוד אני לא פראזיטית), נכון?

אז למה כשזה מתנגש עם האינטרסים שלך, פתאום זה כן בעייתי?
מה את שונה מכל המיניים שברגע שהם שומעים שאנחנו א-מיניים, פתאום אין סובלנות והפכנו להיות פחדנים, רווקים זקנים ועוד כל מיני השמצות למינהן שרק מעידות כמה פגענו להם באינטרסים ובאגו... אגו... אגו..גו..גו..גו...
 
איפה כתבתי שזה לא בסדר?

ואני ממש לא באה אליהם כמו שאת מציגה את זה.
כל מה שהם יודעים זה את הגיל שלי, שאני גרושה + 2.

ולא אמרתי שמי שלא מיישם זוגיות אחרי גיל 30 הוא פחדן.
אמרתי שמי שלא מוכן לקחת סיכוי כזה לקשר ופוסל אותו מראש בלי בכלל לנסות רק בגלל זה, הוא פחדן.

זה שונה לגמרי ממה שאת מתארת.

יש הבדל גדול בין לא להיות מוכן למשהו, לבין להיות מוכן למשהו, לרצות אותו, אבל כשנקראת לפניך הזדמנות שנראת קצת אחת ממה שחשבת ישר להתקפל בלי לבדוק אותה.
 
לא מסכימה ואת ממשיכה לשדר פה שני מסרים

אף אחד לא חייב לנסות שום דבר אם זה לא נראה לו. ואף אחד לא חייב לבדוק שום דבר אם זה לא מתאים לו. לא משנה כמה לדעתך זה כן מתאים. הוא חושב אחרת ממך כי הוא מרגיש אחרת ממך.
ועל זה את מטיפה הרבה.

אז למה עכשיו זה פתאום שונה ואנשים צריכים לנסות אחרת הם פחדנים?
 
אף אחד לא חייב כלום אף פעם

וזה לא סותר את העובדה שהבחירות שלנו יכולות לנבוע מפחד.
זכותו גם לא להתמודד עם הפחד הזה.
אבל שוב, זה לא משנה את המניע..
 
למעלה