שלי
חייבת לציין משהו שהסיכום שבועי הזה ממש מרענן מכל התופת השבועית שחלה עלינו(או על חלקנו לפחות) וזה מאוד עוזר לפרוק, זה בעיקר עוזר בקטע של "לדעת שיש אנשים שקוראים/רואים" ובכללי לדעתי זה רעיון מבורך השרשור סיכום שבועי
רע
הרבה דברים טובים ורעים בו זמנית קרו לי, הראשון היה משהו שנדפק עם הבן זוג............ נדפק תרתי משמע, גיליתי....... דברים או בעצם דבר אחד. שפשוט לא חשבתי שזה יקרה אי פעם. לפחות לא בצורה הזו. לא יודעת אם לספר פה או לא עדיין זה מוזר/קשה לי אני רק יכולה להגיד ש........זה משהו שגרם לי לחשוב פעמים אם להמשיך איתו או פשוט לגמור את זה וזהו,
טוב ....... בזמן שאני כותבת שורות אלו אני חושבת הרבה אם לספר מה קרה עם הבן זוג או לא.. והחלטתי בסוף לספר.. שיהיה מה שיהיה לא יודעת אולי זה יועיל אולי יזיק אבל... אני חברת פורום ומרגישה מספיק(כמעט..) בטוח לחשוף דברים מחיי בפניכם, מה שקרה הוא.. הייתי אמורה לעבוד לילה והוא ידע את זה. ביטלו לי קורה בשעה 7 קיבלתי שיחה שזה בוטל וזה יוחלף ליום חמישי(אתמול) בסדר אמרתי שבסדר גמור מבחינתי. עוד מנוחה. אבל לא אמרתי לבן זוג שביטלו לי אז הוא היה בידיעה שאני מ10 בלילה עד 5-4 לפנות בוקר לא אהיה בבית. ניסיתי ללכת לישון זה לא עבד. הלכתי למטבח ישבתי שם נישנשתי(בעיקר מתוקים
) ופתאום ב11 ככה אני שומעת את הדלת נפתחת... לא הבנתי בהתחלה אבל הלב שלי אמר לי "תתכופפי ותעקבי אחריהם" ממש הקשבתי ללב שלי וזה מה שעשיתי.. התכופפתי ולא השמעתי שום רעש.. ניסיתי להציץ מהפינה של המטבח לכיוון הסלון מה קורה שם.. ראיתי אותו עם החבר שלו........חבר טוב שלו שאני מכירה היטב. הם התחילו......... להתנשק ולהתחבק ולהצמד אחד לשני .....ואני כזה WTF ברמה של עוד רגע אני צורחת את נשמתי. אבל לא, התאפקתי לא דיברתי ולא אמרתי כלום. שתקתי. עקבתי המשכתי לעקוב. הם נכנסו לחדר שינה....... הלכתי בשקט ומשם .........הקולות עשו את שלהם וכבר הבנתי שקרה מה שקרה הייתי בהלם אבל לא ..משהו בתוכי לא זעק.. נשמתי כבתה הלב שלי הפך לאבן. לא ממש יכלתי להביע רגשות או זעם וכד' אז החלטתי לצאת מהבית לתת להם לגמור את שלהם ושימות העולם מצידי. הלכתי לים ישבתי שם עד לפנות בוקר...... חשבתי הרבה חשבתי, בסוף הבנתי שכנראה שהוא או דו בסתר. הסתיר מימני. או שהוא פשוט נמשך אליו רק בזמן האחרון וזה פשוט קרה. אז החלטתי לכתוב לו מכתב ולהסביר לו מה ראיתי/שמעתי/הבנתי, לא ממש מכתב ארוך. זה די מוזר אבל המכתב היה די קצר וטוטאלי, למחרת הוא לא בא כל היום ובא בשעה 6 וחצי בערך לקח בגדים שאלתי אותו מה קורה הוא ענה שהוא הולך לטיול לצפון עם חברים ואין לו זמן לדבר או משהו וכבר נדבר בהמשך. טוב אוקיי אמרתי כשהוא יבוא מתי שיבוא אתן לו את המכתב ומשם נראה, וכו' וכו'. הוא הגיע בלילה ב4 לפנות בוקר התקרב אליי ובלה בלה אתם כבר יודעים. לא יכלתי לסבול אותו מעליי יותר ופשוט קמתי ונתתי לו את המכתב, הוא קרה ובלה בלה. התחיל להסביר לי שזה נכון. הוא קצת היה המום איך ראיתי את זה אבל לא אמר. הוא אמר שזה נובע מכך שהוא אוהב ונהנה מהמין הזה וכשהוא ניסה לבצע את זה איתי ישר דחיתי אותו על הסף ולא הסכמתי לנסות ולראות. ומשם זה נובע הבגידה/בגידות. לא מזה שהוא לא אוהב אותי או מזה שהוא לא מסופק מימני. פשוט יש לו תאוות יצרים יותר מימני וכנראה מלעוד אנשים נורמלים אחרים. אני לא מוכנה לדברים כאלה ושאין לי בעיה שזה יעלה לי במחיר של לאבד אותו. יש לי גבולות והם ברורים מאוד, אני לא מוכנה לחצות XYZ זהו. סגור נעול גמור, הוא אמר שהוא מבין אותי והוא לא מאשים אותי הוא רק הסביר מדוע כי הרי הוא אמור לספק הסברים על התגלית שנודעה, אז בקיצור זה נשאר ככה. לי לא היה זמן לדבר ממש איתו. לא יודעת מה לעשות בנתיים אני משאירה את זה ככה כמו שזה. עד שאמצא פיתרון. הוא בוכה ולא מפסיק להתחנן ולבוא ולהתקשר ולבוא ולבוא(כן, אנחנו גרים ביחד יש לו מפתחות) והאמת אין לי ראש לראות בנאדם בוכה כל כך הרבה, אני חושבת שהוא מבין שהוא עשה טעות שפגעה דבר ראשון בכבודי דבר שני באמוני, הוא אמר שאם זה מפריע לי כל כך ופוגע בי הוא יפסיק, הוא מסוגל. הוא השתנה כל כך הרבה למעני בדברים בהרבה יותר קשים שזה כן נתון לפיתרון, אז בנתיים אני שותקת ונראה, וסליחה מראש על החפירה
עבדתי פעמים השבוע לילה. יש לי שותף שעובד איתי בזמנים שאני עובדת לילה. הבעיה שמצאתי בו שהוא ....... תמיד מנסה לפתח איתי דו שיח מעבר לתחום שבו אנחנו עובדים. לאו דווקא מיני או משהו אלא שהוא מנסה להיות נחמד ואכפתי וכד', ואנחנו עובדים במקום.... בוא נאמר שרק אני והוא ואולי עוד שניים שלושה אנשים נמצאים באותו ביניין והמרחק בינהם די רחוק(מספר קומות) אז..... אפשר לומר שאני נמצאת עם גבר. זר. באגף שלם. לבד. בלילה. רק אני והוא. לפעמים זה קצת מרתיע אותי אבל בחרתי לעבוד בעבודה כזו שידעתי שיהיו לי מקרים שאצטרך לעבוד עם גברים לרוב ולבד. על סיטואציה לילית לא חשבתי אבל לא הרתיע אותי בכל אופן, אבל עדיין עכשיו אני מתחילה לחוש את זה יותר וזה לא רע כלומר אני לא מרגישה מאויימת על ידו או משהו כזה, פשוט קצת מוזר לי ואני מניחה שאתרגל כמו לכל דבר. סך הכל הוא בנאדם שדי התחבב עליי אבל אני לא רוצה להגיע ל"מעבר" זה עבודה ואני לוקחת אותה באופן מאוד טוטאלי ומקצועי,
אמא סיפרה לי שלשום שמעבירים אותה לשנתיים לעבוד באזור המרכז והיא לא תוכל לגור יותר בדרום. כי הנסיעות נורא יקשו עליה והיא משכירה בית ........ במקום הכי שנוא עליי(נו טוב לא בדיוק אבל ניחא) וזה "רמת גן". טוב אמרתי לה שלא נורא ואין מה לעשות זה עבודה וחייב. ושיהיה לה בהצלחה וזה...... היא די מכירה את רמת גן גרה שם בעברה הרחוק וניהלה משרד כלשהו בתחום הנדל"ן, אז יש לה רקע וידע. אבל עדיין אותי זה מדכא. אני מעדיפה לנסוע 40 דק' לשדרות מאשר לנסוע כמעט שעה לרמת גן(תלוי בפקקים) אבל מה לעשות זה החלטה שלה ושיהיה לה רק טוב.
אחד הדברים המעצבנים בצבע שחור בבגדים זה שהוא רגיש לכתמים, השבוע גיליתי שלושה בגדי יציאה(חדשים, נרכשו לפני חודשיים) עם כתם מוזר כמו של אקנומיקה כזה אבל לא בדיוק, עכשיו אין מצב או דרך להסיר אותם אז הבגדים עוברים לפח. בצער רב מאוד
טוב
בעבודה המצב ממש טוב. התחלתי להוריד הילוך ולהכנס לתפקיד יותר ברור ויציב. בלי כל התהפוכות שהיו בהתחלה, אני יודעת בדיוק איזה ימים ושעות אני עובדת וזה מאוד מקל עליי במשימות היום יום וסדר יום כללי שלי, כמו שהזכרתי התחלתי לעבוד עם שותף לעבודה וזה אומנם לא הכי קל להתחיל להתרגל לבנאדם זר שאתה שוהה עימו כמעט 8 שעות(בעיקר לילות) אבל עדיין זה נחמד מאוד ואני אוהבת את העובדה שאני לא "לבד" לגמרי באגף. ושיש איתי עוד מישהו לא משנה מה, הוא גם די וותיק והוא מאוד עוזר לי להבין דברים בצורה מהירה ומקצועית. וזה דבר טוב.
הרבה אנשים החמיאו לי השבוע על איך שאני נראית(WTF) למרות שהרגשתי זוועה וכאילו עברו עליי דברים ממש לא קלים, אבל עדיין כלפיי חוץ נראיתי לאנשים קורנת וחיה וכד'. נו טוב לפחות חצי נחמה בגהנום.
שיר
טוב בעקבות התגלות חדשה בתחום המוזיקה לכיוון הטראנס, אז הצלחתי למצוא שיר ש"באמת" אהבתי אצל סקאזי, ואני מאוד שמחה על זה כי לא חשבתי לעולם שאוהב איזה טראנס כלשהו
http://www.youtube.com/watch?v=PIL2ttBqTsM ובבקשה אל תשפטו אותי אבל סקאזי מדהים!
