שלי
בעבודה נגמרה לי פתאום העבודה.
זה היה מצב כל כך מגוחך, שבאתי לבוסית, אמרתי לה שאני מאד אצטער על מה שאני הולכת להגיד אבל שתמצא לי עבודה.
עד שחזרתי למשרד (עם עבודה שמישהי אחרת אמורה לעשות) המייל שלי הופגז בדברים שצריך לעשות.
דפקתי את האוטו. בהתחלה חשבתי שזב רק שפשןף של צבע, אבל כל פעם שאני מתקרבת אליו אני רואה נזקים נוספים.
אווווווווווווווווווף!!!
כל השבוע הסתובבתי בעבודה מחורפנת לגמרי מרב הצורך בחופש, פשוט הרגשתי שאני משתגעת בין קירות המשרד.
אי אפשר לתאר כמה אני שמחה שאני לא חוזרת לשם עד יום רביעי.
ראיתי ארבעה פרקים רצופים של עונת החתונות (או משהו דומה), והרצון לברוח מהארץ לצמיתות הוכפל פי מיליון בערך.
היום ביקרתי חברת ילדות בעיר המשעממת ביותר בעולם. היה נחמד.
שיר מתוך אלבום שחברה נתנה לי לפני שבוע במתנה. היא חשבה שאני לא אוהב אותו, אבל התמכרתי לאלבום ואני לא מצליחה להפסיק להקשיב לו.