צ'יפס
סתם כי זו מילה חמודה.
ראשון-שני אני לא זוכרת, כי אח"כ היה דרמטי מדי
בשלישי הלכתי לעבודה חדשה. היא משעממת כמו העבודה הקודמת (לעשות את אותו דבר 900 פעמים), רק עם הבדל משמעותי- בעמידה. היה מתיש. ואח"כ עוד הייתי צריכה ללכת לילד שלי.
עם הילד לא הלך טוב, כי באתי מאוחר וזה יצא על סדרה שהוא רצה לראות, והוא לא התכונן. לא ממש ידעתי מה לעשות. אמא שלו ניסתה להכריח אותו לקרוא למשל, אבל זה לא באמת עזר כי הוא קרא סתם בלי לנסות להבין בכלל. וכל הזמן היה עצבני.
סיכמנו שאני אבוא בשבוע הבא באותה שעה בעייתית, אלא אם יסתדר לי מוקדם יותר. ואז כבר לא יהיו תרוצים
קניתי את הפלאפל הקבוע ונסעתי הביתה.
כשסוף סוף הגעתי, התחיל לכאוב לי הראש
זה היה עצוב. הרגשתי שנעלם לי כל היום. לא היה לי כוח לעשות את הדברים שכיף לי, אז פשוט הלכתי לישון.
למחרת בעבודה היה קשה באותה מידה. אבל מיד אח"כ הלכתי הביתה, אז לא כאב הראש. הספקתי לחיות קצת
חשבתי שהיה כדאי שהייתי מביא מוזיקה, והחלטתי לבוא עוד יום ולו כדי לראות איך זה יהיה עם שירים.
עם השירים היה קצת יותר טוב, אבל נשארתי בהחלטה שזה יותר מדי בשבילי.
בדרך חזרה ישבתי עם מישהי שעבדה אתי, שכל הדרך ניסתה לשכנע אותי שכדאי לי להישאר. כדי להרוויח כסף, כדי לצאת מהבית, הדברים הרגילים P: אבל אני הייתי נחושה לעזוב, העבודה הזאת גרמה לי יותר מדי סבל, וטפו טפו אני כרגע יכולה להרשות לעצמי לעזוב עבודה אם אני סובלת בה. אמרתי לעצמי שאין לי בעיה להיות בעבודה משעממת ומעצבנת, כמו העבודה הקודמת (לא כולל זאת שהייתי בה יום אחד
), אבל לא עבודה שממש מתישה ומדכאת אותי.
אז בחמישי בערב חזרתי לבדוק את השירים החמודים שלי
בשישי בבוקר היינו בסופר. היה תור ע-נ-ק-י לקופות
אף פעם לא היה ככה. שש עגלות חיכו לכל אחת מ-29 הקופות. הקופאית שלנו איכשהו לא נראתה לחוצה
/עייפה
/עצובה.
כתבתי בפורום חרדה חברתית מה בערך הבעיה הייחודית(?) החברתית שיש לי, ומישהו הציע לי "טיפול פסיכולוגי דינמי". הוא אמר שזה דורש יוזמה מצד המטופל, שזה מלחיץ אותי, אבל זה אומר שזה טוב בשבילי
קראתי על זה קצת וראיתי שזה מהטיפולים שלוקחים המון זמן, אז אני כבר פחות מתלהבת :/
הגיעו בדואר כדורי הפרצופים שהזמנתי
הלכתי עם אחותי, ועשו לה בעיות עם הדברים שהיא הזמינה, כי הסניף הרגיל נסגר זמנית והדברים שהגיעו עברו לסניף אחר. אבל אולי לא כולם הגיעו
העובדת שם בהתחלה קימטה וזרקה את ההודעות-על-דבר-דואר של אחותי בלי לחשוב בכלל
אח"כ אמא שלי באה שוב, והחזירו לזה אותם. חבילה נוספת, שלא קימטו את ההודעה שלה, תגיע ביום ראשון, ואולי החבילות-של-ההודעות-המקומטות תגענה* ביחד איתה.
בלי קשר, דיסק שהזמנתי לפני יותר מדי זמן לא הגיע. בקרוב אני אשאל את המוכר אם יש איזו בעיה.
שיר מהחדשים שבדקתי ואהבתי
http://www.youtube.com/watch?v=rKlgjdfWh7k&feature=relmfu
חשבתי לעצמי שאם שמעתי / הייתי שומעת אותו בכיתה ח' נגיד, הייתי שונאת אותו
-------
*שונאת עברית, ואת אבא שלי שנתן לי לדעת את זה
