סיכום שבועי

queen helen

New member
אקס טריטוריה

זה לא נחשב!
 

queen helen

New member
אחחחחח... איזה שיר...


איך שאני אוהבת את הדיסק הזה...

ואיך שאהבתי את הלהקה הזאת (עד להופעה
)
 

ברומבית

New member
כן, 'שמעתי' שהרבה התאכזבו מההופעה


(ממישהו שממש התלהב וסיפר על האחרים
)

מה השתבש?
 

orald

New member
את יודעת לפחות מה היו הנקודות החלשות לשיפור?

 
לא.

כבר קיבלתי את כל הטריקים האפשריים. מה גם, שלהפתעתי הרבה, לא הצלחתי דווקא בחלק שבו הייתי די טובה בתירגולים.
זה לא עניין של נקודות חלשות. הנקודה החלשה שלי היא, בעיקר, מחסור בזמן. אם נותנים לך טקסט ארוך ומסובך ועליו יש כ- 15 שאלות שאת צריכה לענות בזמן של 45 דקות. לי זה לא מספיק. וזה נכון גם לשאר החלקים. רק שבהם, להפתעתי, דווקא קיבלתי את המינימום הנידרש.

לצערי, מעורב פה גם עניין של מזל. ובמקרה הזה, זה מה שקבע...
 

niwo

New member
אויש, כמה שאני מכיר את התחושה הזו.

ואני שונא שהזמן לא מספיק! לא היה אף מבחן באוניברסיטה שסיימתי, ויש לי הארכת זמן מקסימלית!.
במקום להלחיץ ולא לאפשר זמן בכדי להראות עד כמה אנחנו כן יכולים להצליח, תמיד מקצצים ומתקמצנים בזמן. וכי למה?
אגב, אם זה מעודד, יש קורסים באוניברסיטה שאני לוקח בפעם השלישית!
 


מזכיר לי שהיה איזה קורס אחד באוניברסיטה שבו קיבלתי 60, אז חשבתי לתומי שאם אעשה אותו שוב, אצליח לקבל ציון יותר טוב. מכיוון ש"עכשיו, החומר כבר מוכר לי אז לא אבהל משאלות לא ברורות ויהיה לי יותר ביטחון עצמי".
הצלחתי לגרד את ה-70...


זה לא היה שווה את הטירחה והכסף. ומאז, לא חזרתי יותר על קורסים.
 


אז את מתכוונת לגשת שוב?
דברת עם המורה שלך? מה היא חושבת?

אם זה עניין של מזל, נראה לי שווה לגשת ולנסות.
 
כן. ברור שאני אגש שוב.

היתה לי הרגשה כבר מהרגע שהקדמתי את המבחן המחורבן שזו היתה טעות והייתי צריכה לגשת רק בנובמבר. אבל שיהיה...
המדריכה מאוד התבאסה, אבל אין מה לעשות. היא ידעה שזה היה מבחן לא קל.
והתקשתי לסוכנת שלי, שאלתי אותה אם שינו את התנאים בנוגע לשיכלול של הציונים, היא אמרה שלא שינו ואני עדיין צריכה מינימום 7 בכל חלק. אז כן, אני אגש שוב, אין ברירה.


אחרי חופשת הקיץ שוב אמצא את עצמי בת"א אצל המדריכה. אני כבר לא יודעת מה לעשות. עשיתי את המקסימום שיכולתי. זה ממש מרגיז...
 

queen helen

New member
שלי

דברים טובים:
בעבודה נחמד למדי. נראה שהצלחתי להתגבר על הררי עבודה שחיכו בסבלנות בתחתית השולחן לאחרי שכל כיבויי השריפות יסתיימו. עוד כמה שעות עבודה ואני אסיים פרוייקט שהייתי אמורה לסיים בסוף 2011. ייאאאיייייי!
שלא יובן לא נכון - אני עדיין טוחנת שעות כרגיל, אבל יוצאת קצת פחות מתוסכלת בסוף יום העבודה.

הלחץ כל כך ירד, עד שביום שני העזתי ולקחתי יום חופש, ולא קרה אסון.
נסעתי עם חבר מראשון בלילה עד לשני לנצרת. פעם ראשונה שלי שם.
אוכל מצויין, עיר חביבה (אבל זוועה לנהוג שם), אנשים נחמדים, הוסטל מדהים שהיינו הישראלים היחידים בו.
ממש אוירת חו"ל שעתיים מהבית.

תקפו אותי געגועים לסינית, אז חזרתי ללמוד טיפה השבוע.

היד כמעט בסדר.

דברים רעים:
קיץ. בעעעעעעעע...


שיר של קיץ
 
נצרת ושות הן ערים איומות

לנהיגה מכיוון שהאוכלוסיה לא שמה ז*** על חוקי תנועה.

שמחה לשמוע שהיד מתחילה להיות בסדר. את מוכנה להקפיד להפסיק ליפול????
 

queen helen

New member
הבעיה למרבה ההפתעה לא היתה האכלוסיה

אלא ארכיטקטורה שלא השתנתה מאז ימי ישו.
 
שבוע ראשון בעבודה חדשה


היום הראשון שלי היה למעשה יום חמישי שבוע שעבר, אבל זה לא ממש נחשב...

ממש כיך פה. אני נהנת מהתפקיד ומהחבר'ה.

רק ההיא שלא אהבה אותי בראיון עבודה עדיין שמה לי רגליים....



השבוע התחלתי חיים חדשים!


אה, ואימצנו גור חתולים קטן ומתוק.
 
למעלה