השבוע ושבוע שעבר...
בשבוע הקודם, לפני זה שמסתיים עתה, ביקרתי את אמא שלי בפעם הראשונה מזה 3 שנים(מה שהכריחו אותי לבוא כמה פעמים לשבעה של אבא שלי לא נחשב, וגם אז לא ישבתי שבעה מלאה). באתי רק לסגור מעגל ולצאת מהארון בפניה, לא להסדרת היחסים. באותה הזדמנות גם ראיתי את אחותי הקטנה שגם עימה אני בנתק.
הלכתי עם זוגתי לשם תמיכה וציפיתי לחוויה נוראית. אמא שלי ניסתה להיות נחמדה, חלקית כי הבאתי אורחת(והיא חייבת לעשות רושם טוב של אישה צדקת מול אנשים מבחוץ), וחלקית כי היא מנסה להתחנף כל הזמן שאשוב להיות בקשר איתה, בלי להבין מה היא עשתה לי אישית ולמה לא אני ולא אחותי הגדולה רוצים חלק בחייה.
הסברתי להן בקצרה לגבי, ולמרות שאמא שלי לא לגמרי קולטת היא גם לא צעקה, קיללה או התמוטטה(באסה על החלק האחרון
). אחותי הקטנה הייתה נבוכה וקצת גיחכה אבל קיבלה, למיטב הבנתי.
אמא שלי די הלהיבה את זוגתי עם תמונות שלי כילד קטן, אישית אני מעדיפה ככל הנראה שלא לראות תמונות שלי מהעבר.
היא מלמלה לזוגתי משהו בסגנון "תעצרי אותו", ואחרי זה הבהרתי לה שאיבר המין שלי "יעוף" בעתיד.
שאלתי את אחותי הקטנה, באנגלית, כדי שאימי לא תבין, אם היא לסבית, כי תמיד חשדתי לאור...ראיות מסויימות, אך היא הכחישה.
מנגד היא טענה דווקא שהיא אוהבת yaoi, לא שאני מבינה את הקשר בין ההכחשה למידע הנ"ל.
סיימתי בכך שלקחתי שני סירים נחוצים מבין שלל כלי המטבח שהוריי צברו(או ליתר דיוק, "זרקו כסף על...") במשך השנים, כי אם כבר אני מבקרת, למה לא לקחת מה שאני צריכה?
בית ההורים נראה טוב ומסודר יותר, עם מעט שיפוצים, גם אם עדיין מצחין, מה שיקל מעט על מכירתו כשארש את הדירה בבוא היום.
למרות שהיו לי פרפרים בבטן לחזור לשכונה הישנה בסופו של דבר אני מרגישה שלא עשיתי או הרווחתי הרבה בכך, ואין תחושה של שינוי ממשי.
עד כאן הביקור והשבוע הקודם.
ביום שני הזה יצאתי עם זוגתי לת"א. היא לדירתה ואילו אני לאיכילוב, לפגישת מעקב נוספת עם האנדוקרינולוגית שלי, ובה קיבלתי העלאה במינון האסטרוגן , כפי שרציתי, והפסקה מוחלטת לבינתיים של חוסמי הטסטוסטרון לאחר שלא לקחתי במשך תקופה מסויימת אך עדיין ניכר דיכוי טסט' גבוה(רמת הטסט' עדיין נמוכה משל אישה רגילה), ובשל סיבות אישיות.
ביליתי עם זוגתי את הלילה בדירתה עם השותפות שלה(הפעם בלי שידיד טראנספוב שיכור ומסומם ינסה לאנוס את אחת מהן או להרוג אותי, חחח) ולמחרת חזרתי לצפון.
חוץ מזה אין מה לספר, עובדת, מתגעגעת לחברה(אחרי שבועיים רצופים שלה אצלי הבית נראה ריק
) וממשיכה לצפות מחדש בכל פרקי Stargate SG1.
Jaffa, kree!!!
אגב סדרות, אני מתאכזבת יותר ויותר מ-Game of Thrones ככל שהם סוטים יותר ויותר מהאירועים בספרים. זו כבר ממש לא הסדרה שקיוויתי שיעשו, ואני בקושי מצליחה לראות פרקים, ואף פעם לא בישיבה אחת, כי זה יותר מדי מתסכל.