סיכום שבועי

[מתחבטת7]

ההבדל הוא

שבשום מקום לא ירימו גבה אם לא נפלת מהכסא בגלל סרט זה או אחר ועל כל מאכל שאת לא תאהבי ומישהו אחר כן יאהב תמיד יגידו שזה עניין של טעם כמו גם לגבי מוסיקה וכו'. אבל כשאת מצהירה שאת לא נמשכת מינית לאף אחד ושאת לא חושבת שסקס זה כזה ביג דיל אז אף אחד לא אומר טוב נו זה עניין של טעם,... כולם יגידו לך מייד שאת מפסידה ואיך זה יכול להיות וזה הדבר הכי נפלא בלה בלה בלה.... ותמיד תמיד תמיד הכל סובב סביב סקס. אז מעוררת קנאה בנושא הזה. אני רוצה להבין! אני רוצה גם! אני רוצה להיות מסוגלת לקיים יחסי מין כל יום בכל רגע נתון בלי להרגיש דחייה, כעס, חוסר רצון, תחושת חובה ואי נעימות, שאני עושה מה שאני עושה בשביל משהו אחר חוץ מאשר הסיבה האמיתית שאמורה להיות והיא שאני רוצה! נמשכת! שהגוף שלי בוער מתשוקה! שיעבור לידי גבר והגוף שלי יגיב אליו!!!!

 

[orald]

אני מקווה גם שתצליחי לפתור את...

המצב בבית. ניכר שזה לא עושה לך טוב ופוגע בך כל פעם מחדש.

 

[orald]

ודבר נוסף.

מישהי שאני מכירה ושבהחלט עונה להגדרת הא-מינית א-רומנטית מאד מקנאה ורוצה לדעת לפחות מה זה אהבה. היא שאלה אותי והצלחתי רק לענות לה, שלפחות בשבילי, אהבה היא כמו סם ממכר. כשאת מקבלת אותה את בשמיים, כשלא את רוצה(ומנסה) למות. זוהי חרב פיפיות, ואישית הייתי מעדיפה לא להתעסק עם כל זה ופשוט לא להרגיש מאשר להיחתך. אומרים ש- It's better to have loved and lost than to have never loved at all , אבל אני עדיין לא משוכנעת שזה נכון.

 

[מתחבטת7]

אהבה כואבת ומכאיבה

כמעט תמיד. כמעט תמיד צד אחד אוהב יותר ונפגע יותר. ככל שהאהבה עצומה יותר כך הפגיעה קשה יותר. ועדיין אני בוחרת להתאהב שוב...... למרות הכאב שיבוא לבטח בשלב זה או אחר....... אני חושבת שלהיות מאוהב זה הדבר הכי נפלא עלי אדמות - דבר שגורם לך לראות את העולם בוורוד עם נצנצים וליהנות כמעט מהכל! זה מין ריחוף והליכה על עננים... הלב משתולל והעיניים מזוגגות, המחשבות נודדות והחיים יפים

ואז הכל נהרס. ואת מרגישה שמישהו בעט לך חזק כלכך בבטן והנשמה נעתקת ממך והראש שלך כבד כלכך ואת מרגישה טיפשה כלכך וכשלון כלכך גדול ושאין בכלל טעם לחיות...

ולמרות זאת אני מאחלת לי להתאהב שוב!!!! אני משתוקקת לזה

זה היי טבעי ואין דרך אחרת לשחזר אותו אלא עם סמים..... לגבי הנפילה - אני לצערי חוויתי אותה ובאופן מוזר ביותר חוויתי את אותה נפילה גם ללא כל קשר להיותי מאוהבת או נפגעת... ואז הבנתי שאת הדכאונות אני יכולה לפתור באמצעות תרופות וטיפולים. שמאוד עזרו לי!!!! זה היה די טיפשי מצידי לחכות כלכך הרבה שנים עד שהסכמתי לקחת תרופות, יכולתי לחסוך לעצמי שנים של דיכאונות... אני חושבת גם שהתרופות הפכו את חושי לקהים יותר ועל כן את סבלי ומצוקותי לנסבלים יותר....

(ואת א-מיניותי ל "א-מיניותיתית" יותר...

)

 

[ורוד עם נצנצים]

"מי למעלה החליט שטוב לאהוב?"

והצחקת אותי בסוף!

 

[orald]

כשאני מאוהבת...

אני אפילו לא טורחת לתקן שגיאות כתיב, וזה אומר המון עלי.

כשאני חווה אהבה נכזבת והלב נשבר...ובכן, חושבת שישאר לי סימן מהפעם האחרונה, ובטוחה שהבאה באופק, ואז כבר לא אשאר כדי שיהיה סימן שישאר לי.

ובקשר לכדורים...אני מעדיפה כמה שפחות סמים, עד כמה שזה עוזר לי.

 

[ברומבית]

אוהב≠מאוהב

כשיש "אהבה אמיתית" (לצורך הנוחות היא דו צדדית

) היא נשארת, כי יש לה בסיס חזק של הכרות. גם אז תמיד יכולים להיפגע מאלף ואחד דברים, אבל אף אחד מהצדדים לא מפסיק לאהוב.אם מפסיקים את הקשר מסיבה כזו או אחרת, זה כואב, אבל לא מכה כל כך בחוזקה. כשמאוהבים, לדעתי זו בעצם התלהבות אחד מהשני, וזה יכול להיות גם בלי להכיר באמת, על סמך התרשמות כללית ראשונית למדי. וככה זה גם יכול להתפרק, ומי שזה מתפרק אצלו קודם בפועל פוגע בשני. אז יש שני פתרונות: א. להתמודד בצורה פסיכולוגית (לבד/ עם מטפל/חברים/משהו) עם התחושות כשהרומן נגמר. לבדוק למה את מרגישה טיפשה/כשלון, או שאין טעם לחיות. ב. לא להיכנס לקשר רומנטי אם אין *אהבה*. רק כשמכירים טוב. כשאת יודעת שזה באמת בן אדם טוב, ושיהיה לך טוב אתו, גם בזמנים קשים. שהוא לא יפגע בך, לפחות לא חזק

גם אם את מתאהבת לפני שאת בטוחה, כדאי להרגיע את עצמך. לפעמים טוב להיסחף, אבל הרבה פעמים זה מסוכן. לזרום עם הרגש, אבל לא לאבד שליטה לגמרי. ג. תשובות א+ב "ואז הכל נהרס"- זה לא חייב לקרות, ואם זה קורה זה לא חייב לכאוב כל כך. ----- העצות נכתבו ממרומי הבנתי הפסיכולוגית, למרות שאין באמתחתי כל נסיון רומנטי שאינו חד צדדי

תמיד התאהבתי ולא חשבתי או לא הצלחתי לקדם את זה מעבר ל"איך היה סוף השבוע", אז זה מהתחלה ועד הסוף כאב

אבל אני לא מצטערת על ההתאהבות. רק על זה שלא התאמצתי מספיק. כי להסתכל עליו ואז להסיט את המבט כשהוא מסתכל עלי, ולחכות שהוא פתאום ידבר אתי, זה לא נחשב. האם הוא יתאהב בי גם? עוד לא הגעתי לשאלה הזו

אבל אני בכל מקרה מעדיפה קודם ליצור חברות "רגילה". יותר בטוח ויותר "נכון".

 

[ורוד עם נצנצים]

אהבה אכן אינה התאהבות, אבל!

א. מסכימה. ב. לא מסכימה. קודם כל התאהבות כמו משיכה מינית היא משהו 'שקורה לך'. זה לא משהו שאת מתכננת. אז זה קצת בעייתי לומר: אל תתאהבתי לפני שאת בטוחה או 'תרגעי את עצמך'. לא שזו לא עיתה נכונה ביסודה, אבל היא לא קלה. והלרגיע את עצמך, זה לרוב משהו שצריך בשבילו את סעיף א' אלה אם כן את במקום סופר טוב מבחינה נפשית ויש לך שליטה מלאה ברגשות. זה מצשהו אפשרי, אבל אז את סוג של מתקדשת.. קיצר, הרעיון של סעיף ב' אולי נכון, אבל לא כמו שכתבת אותו. בנוסף, לקשר נכנסים לפני שאוהבים בדר"כ ואהבה לרוב היא דבר שנבנה עם הזמן (בניגוד להתאהבות שדווקא נעלמת עם הזמן...) אז אין ממש הגיון בלהגיד לא להכנס לקשר עד שאין אהבה. אם כבר, יש הגיון בלומר, גם אם לא התאהבת, אבל הצד השני נראה לך, יש סיבה להכנס לקשר ולנסות לראות איך הוא ילך.

 

[ברומבית]

פה ושם

לא אמרתי להתאהב רק כשבטוחים, אלא להיכנס לזוגיות. אפשר להתחיל ליצור קשר, שקודם כל יהיה חברות "רגילה", ולראות אם זה הולך לכיוון 'גדול'. ואת זה אפשר להתחיל גם כשמתאהבים, וגם כשחושבים שהאדם השני מתאים לנו. והעיקר לא למהר. ו/או לחזור לסעיף א- להביא את עצמך למצב שקשר חדש הוא בעיקר חויה ואתגר, ולא סכנה. וכן, כל העניין בכל מקרה קשה, אין לי באמת עצות מעשיות, בטח לא מנסיון

 

[ורוד עם נצנצים]

אין לי כ"כ מה לכתוב חוץ מזה שמה שאת מתארת

עצוב. אני שמחה שלמרות שכמוך, גם אני תמיד ניסיתי להיות חלק מהחברה ולכן הרגלתי את עצמי לכל מיני דפוסים חברתיים, תמיד היה לי גבול. ואף פעם לא עניין אותי מה אחרים מרגישים ולא רציתי להיות כמוהם. (אולי זכות זה היה לי גבולות) אני חושבת שזה נורא לחיות את החיים שלך כל הזמן דרך אחרים. אני חייתי ככה לא מעט שנים ולכן אני יכולה להבין הרבה דברים שאת מספרת, אבל הבנתי בשלב כלשהו שהגיע הזמן לחיות את חיי שלי. כמו שאני אוהבת ורוצה אותם. ומה בכלל המשמעות של ההנאה של אחרים? אני בטוחה שיש דברים שאת נהנת מהם.