דטרויט- מינסוטה: קבוצות צעירות כמו דטרויט משלמות שכר לימוד על הדקות שהן נותנות לרוקיז שלהן. אז הפעם קנינגהאם לא שיחק וזה אולי קצת הקשה עלינו. המשחק דוקא נפתח טוב עם אסיסטים של טאונס מההיי פוסט ונקודות קלות מחטיפות. אלא שהגנה חלשה שלנו בפרט בשמירה על השלשות מהפינה אפשרה לפיסטונס יותר מדי מבטים קלים, במחצית 67-65 לטובתם כאשר הרבה מהנקודות שלנו היו בכניסות של אדוארדס לטבעת- מאוד קשה להרחיק אותו משם.
ברבע השלישי דטרויט התחילה טיפה לברוח ואז עלו המחליפים שלה ובפרט ליילס ואוליניק בקו הקדמי, זה בישר את הריצה המשמעותית במשחק 20-6 שעברה דרך KAT ושלשות של ביזלי ופרינס. הצלחנו לשמור על היתרון עד הסיום- 128-117 לוולבס. זה לא הלך קל, דטרויט קצת chippyויחד עם כמה שריקות ביתיות חטפנו 3 עבירות טכניות. שבעה שחקנים שלנו בדאבל פיגרס.
בצד השני סאדיק ביי במשחק טוב ופרנק ג'קסון תפר אותנו מהספסל עם 25 נקודות, אייזיאה סטיוארט היה טוב בהגנה מעבר למה שרואים בסטט'.
המשחק הבא שלנו יהיה גומלין מולם ואני שמח שהוא יעבור אלינו הביתה, לא קל לנצח את אותה הקבוצה פעמיים.
טורונטו- שיקאגו: משחק מצוין. ראיתי את המחצית השנייה ואני ממליץ. קצב גבוה והרבה wild sequences, מלחמות על ריבאונד מתחת לסל, ריבוי חסימות ואיבודים. ווצ'ביץ' כיכב מחצית הראשונה (לפי הסטט') אבל לא היה דומיננטי במיוחד בשנייה, דרוזן לקח עליו את המשחק ופגש את מגוון שומרי הפרימטר שיש לטורונטו להציע. הראפטורס כהרגלם לחצו על הכדור וכפו על שיקאגו 17 איבודים, ניסו לצאת קדימה מהר בכל הזדמנות וזה לא פשוט בכלל עם רוטציה יחסית קצרה וכשמשחק 3 ההארכות מול מיאמי עדיין נמצא במראה האחורית.
טורונטו כבר הייתה ביתרון 4 סמוך לסיום אבל מצאה את עצמה בפיגור 2 עם כדור אחרון ביד, ואן פליט החטיא פלואטר וסקוטי בארנס נתן את הטיפ אין בבאזר לכפות הארכה.
דמאר פתח את ההארכה חזק עם שני סלים אבל מאותה נקודה התחיל להחטיא, מנגד אנונובי קלע 2 שלשות שכולל אחת בסטפ באק קשה. את הדאגר קלע טרנט ג'וניור 16שניות לסיום.
בסיום 127-120 לראפטורס. ניצחון רביעי ברציפות שלהם- כולם מול קבוצות טובות, כולם הוכרעו ממש בסיום. כל שחקני החמישייה (+בושר מהספסל) קלעו בין 16 ל-25 נקודות. יש הרבה קבוצות מאומנות היטב וניק נרס לא יזכה במאמן העונה אבל אין מה לומר- יש לו טביעת אצבע ברורה.
בשיקאגו ווצ'ביץ' סיים עם מספרים גדולים 30-18 אבל כאמור היה שקט במחצית השנייה והארכה, דרוזן קלע 28. צמרת המזרח ממשיכה להיות up for grabs עם 4 קבוצות במרחק משחק אחד מהפסגה.
אטלנטה- פיניקס: ראיתי את הרבע האחרון אליו נכנסו הקבוצות כשאטלנטה ביתרון 9. בצד של פיניקס- גם פול וגם בוקר על המגרש. הזדמנות פז לצמצם את הפיגור. אלא שיש משחקים שדברים פשוט לא הולכים לך, פיניקס החטיאה מבטים לא רעים, איבדה כדורים בצורה לא אופיינית ולא הצליחה לנצל את הדקות הללו. יאנג חזר ביתרון 12, די והותר כדי לסגור את המשחק. פיניקס התחילה לייצר ריצה קטנה וחתכה ל7 אלא שיאנג ענה במהלך אנד1 גדול שממש שינה את המומנטום. פיניקס לא ידעה איך לשמור עליו, ראינו דאבל טימים אגרסיביים שהוא הצליח למשוך עד לקו החצי ושחרר משם מסירות בדרך ללייאפים של קולינס. ראינו חילופים בהגנה עליהם יאנג קלע, או החטיא והשאיר לקולינס את הפוטבאק. שווה לציין בהקשר הזה שאטלנטה סגרה עם קולינס בעמדה 5 וגלינארי ב4 בשביל מקסימום ריווח.
בדקה-שתיים האחרונות פיניקס לחצה ועשתה את זה טיפה יותר מעניין בזכות גישה של קבוצה שלא מוכנה להפסיד אבל הם לא באמת התקרבו. בסיום 124-115 להוקס.
אטלנטה מצליחה לעצור את רצף הניצחונות של פיניקס ב-11, הישג יפה בפני עצמו. מה שיותר מעניין אותם הוא ניצחון 8 ברציפות כשיאנג משחק, הם חוזרים לתמונת הפלייאוף באיחור אופנתי אבל עוד לא מאוחר מדי, בפרט כשהם משחקים כדורסל מנצח.
ברבע השלישי דטרויט התחילה טיפה לברוח ואז עלו המחליפים שלה ובפרט ליילס ואוליניק בקו הקדמי, זה בישר את הריצה המשמעותית במשחק 20-6 שעברה דרך KAT ושלשות של ביזלי ופרינס. הצלחנו לשמור על היתרון עד הסיום- 128-117 לוולבס. זה לא הלך קל, דטרויט קצת chippyויחד עם כמה שריקות ביתיות חטפנו 3 עבירות טכניות. שבעה שחקנים שלנו בדאבל פיגרס.
בצד השני סאדיק ביי במשחק טוב ופרנק ג'קסון תפר אותנו מהספסל עם 25 נקודות, אייזיאה סטיוארט היה טוב בהגנה מעבר למה שרואים בסטט'.
המשחק הבא שלנו יהיה גומלין מולם ואני שמח שהוא יעבור אלינו הביתה, לא קל לנצח את אותה הקבוצה פעמיים.
טורונטו- שיקאגו: משחק מצוין. ראיתי את המחצית השנייה ואני ממליץ. קצב גבוה והרבה wild sequences, מלחמות על ריבאונד מתחת לסל, ריבוי חסימות ואיבודים. ווצ'ביץ' כיכב מחצית הראשונה (לפי הסטט') אבל לא היה דומיננטי במיוחד בשנייה, דרוזן לקח עליו את המשחק ופגש את מגוון שומרי הפרימטר שיש לטורונטו להציע. הראפטורס כהרגלם לחצו על הכדור וכפו על שיקאגו 17 איבודים, ניסו לצאת קדימה מהר בכל הזדמנות וזה לא פשוט בכלל עם רוטציה יחסית קצרה וכשמשחק 3 ההארכות מול מיאמי עדיין נמצא במראה האחורית.
טורונטו כבר הייתה ביתרון 4 סמוך לסיום אבל מצאה את עצמה בפיגור 2 עם כדור אחרון ביד, ואן פליט החטיא פלואטר וסקוטי בארנס נתן את הטיפ אין בבאזר לכפות הארכה.
דמאר פתח את ההארכה חזק עם שני סלים אבל מאותה נקודה התחיל להחטיא, מנגד אנונובי קלע 2 שלשות שכולל אחת בסטפ באק קשה. את הדאגר קלע טרנט ג'וניור 16שניות לסיום.
בסיום 127-120 לראפטורס. ניצחון רביעי ברציפות שלהם- כולם מול קבוצות טובות, כולם הוכרעו ממש בסיום. כל שחקני החמישייה (+בושר מהספסל) קלעו בין 16 ל-25 נקודות. יש הרבה קבוצות מאומנות היטב וניק נרס לא יזכה במאמן העונה אבל אין מה לומר- יש לו טביעת אצבע ברורה.
בשיקאגו ווצ'ביץ' סיים עם מספרים גדולים 30-18 אבל כאמור היה שקט במחצית השנייה והארכה, דרוזן קלע 28. צמרת המזרח ממשיכה להיות up for grabs עם 4 קבוצות במרחק משחק אחד מהפסגה.
אטלנטה- פיניקס: ראיתי את הרבע האחרון אליו נכנסו הקבוצות כשאטלנטה ביתרון 9. בצד של פיניקס- גם פול וגם בוקר על המגרש. הזדמנות פז לצמצם את הפיגור. אלא שיש משחקים שדברים פשוט לא הולכים לך, פיניקס החטיאה מבטים לא רעים, איבדה כדורים בצורה לא אופיינית ולא הצליחה לנצל את הדקות הללו. יאנג חזר ביתרון 12, די והותר כדי לסגור את המשחק. פיניקס התחילה לייצר ריצה קטנה וחתכה ל7 אלא שיאנג ענה במהלך אנד1 גדול שממש שינה את המומנטום. פיניקס לא ידעה איך לשמור עליו, ראינו דאבל טימים אגרסיביים שהוא הצליח למשוך עד לקו החצי ושחרר משם מסירות בדרך ללייאפים של קולינס. ראינו חילופים בהגנה עליהם יאנג קלע, או החטיא והשאיר לקולינס את הפוטבאק. שווה לציין בהקשר הזה שאטלנטה סגרה עם קולינס בעמדה 5 וגלינארי ב4 בשביל מקסימום ריווח.
בדקה-שתיים האחרונות פיניקס לחצה ועשתה את זה טיפה יותר מעניין בזכות גישה של קבוצה שלא מוכנה להפסיד אבל הם לא באמת התקרבו. בסיום 124-115 להוקס.
אטלנטה מצליחה לעצור את רצף הניצחונות של פיניקס ב-11, הישג יפה בפני עצמו. מה שיותר מעניין אותם הוא ניצחון 8 ברציפות כשיאנג משחק, הם חוזרים לתמונת הפלייאוף באיחור אופנתי אבל עוד לא מאוחר מדי, בפרט כשהם משחקים כדורסל מנצח.