האמת, שעכשיו שאתה הולך לטירונות,
יש סיכוי שתרגיש ששינה היא משאת נפשך הגדולה ביותר. יום אחד חזרתי ממבחן גדול וחשוב במיוחד, ובעודי צועדת אל הדירה, עברו במוחי המחשבות הבאות: "הו, נטע, עבדת קשה מאוד. זה מצדיק הליכה לבית קפה... לקניון... לקולנוע... למועדון... לשתות עד אור הבוקר ולרקוד על שולחנות! הגעתי הביתה! הו, הנה מיטה. שלום, מיטה.
" אבל מצד שני, בנוסף לחוסר יכולת להתעורר בבוקר, יש לי חוסר יכולת להירדם בלילה. אז אולי בעצם עברתי רגרסיה לגיל שנה?