סיכום מסע
זהו חזרנו.... אז מה אפשר להגיד על השבועיים האחרונים:
הטיול עצמו היה מדהים!!!!!! למי שעוד לא היה בניו זילנד אני ממליצה בחום פשוט אחת הארצות היפות שיש עם טבע מדהים ומודעות תירותית מצויינת.
וכן זה היה אינטנסיבי, להיות ככה ביחד כל הזמן זה לא פשוט גם עם יש אנשים שמסתדרים איתם ממש ממש טוב.
אני חושבת שהקטעים הכי מתסכלים שהיו לי זה הויכוח שהיה לי עם חמי (שתיארתי די בהתחלה) שלא אהבתי לקבל תשובה לא ברורה.
והקטע השני הוא שהם לא עזבו אותנו רגע לבד!!!!! באמת היו ערבים שיצאנו רק בשביל לקבל קצת רגע לבד ביחד, ככה שיצא שיצאנו כמעט כל ערב למרות לפעמים ממש התחשק לי ערב שקט "בבית". זה הגיע למצב כזה שאכלנו ארוחת ערב במסעדה באחד הימים, ובגלל שעון קיץ היה אור מלא עד 21:30 אז כבר היה מאוחר שיצאנו מהמסעדה (20:00) ואני רציתי ללכת להשכיב את הילדון, ולא היינו עם הרכב, הוא חנה כבר באתר וכולנו באנו ברגל למסעדה ככה שלא היתה כל תלות בו. חמותי ראתה איזו גלידריה שהיו בה המון אנשים ואמרה שממש בא לה גלידה וגם לחמי התחשק, ולי ולבן זוגי דווקא לא התחשק, וכמו שאמרתי היה כבר מאוחר וגם לא רציתי שילדוני (שקיבל כבר גלידה במסעדה) יתחיל לעשות משחקים. אז אמרתי שאנחנו (שלושתינו) נלך לקמפרוואן להשכיב את הילדון ושחמי וחמתי ילכו ויקנו להם גלידה, אולי יסתובבו בעיר. אבל לא, ברגע שאמרתי את זה חמתי אמרה שהם יבואו איתנו ושהיא לא רוצה גלידה והם רוצים לחזור איתנו. וזה מזה הרגיז אותי! גם כי באמת די תנו להיות לבד קצת וגם כי היא באמת רצתה גלידה ועכשיו את מוותרת כדי לבוא ולעזור לי להרדים את הבן שלי ולא נעים לי שהיא מוותרת בגללינו.
חטפתי עטרף וקצת התעצבנתי עליהם יותר מידי ואפילו הרמתי קצת את הקול ואמרתי "השעה שמונה בערב ואנחנו רוצים ללכת להרדים את הבן שלנו וזה לגיטימי! אבל אתם יכולים ללכת לאכול גלידה! אתם לא חייבים להיות איתנו כל הזמן!".
אבל אני חייבת להגיד שחוץ מהקטעים הללו לא היו לחיכוכים גלויים אחרים, רק התחושה הכללית שאין להם את היכולת לחשוב לעשות משהו לבד כי "אנחנו כאן ביחד".
אז מה היו היתרונות ומה היו החסרונות בטיול הזה:
יתרונות:
1. היה חיבור מדהים בינהם ובין קטנציק, הם ישבו מאחורה איתו ושיחקו איתו ושיעשעו אותו כל הזמן והוא ממש נקשר אילהם ויכולות השפה והקורדינציה שלו השתפרו מאוד מאוד!!!
2. היכרות יותר מעמיקה ביני לבינהם וגם בן זוגי ראה אותם והכיר אותם מחדש בטיול הזה.
3. בייבי סיטר בערבים כשאנחנו יצאנו וביום שהלכו לעשות קיניונינג
4. מימון הטיול
חסרונות:
1. הגישה ה"פולנית" שלהם שהם כל הזמן צריכים לעזור לנו גם שאנחנו לא רוצים ולכן כל הזמן להיות ביחד ולבטל את כל הרצונות הפרטיים שלהם.
2. תחושת ה"חנק" הזאת התעצמה בגלל שהיינו היחד בקמפרוואן ולכן גם הרבה מהערבים לא כל כך יצאנו אלא ברחנו כדי שיהיה לנו זמן לבד (אבל נהננו
)
3. תאום ציפיות לא נכון, לפני הטיול אמרנו להם שאנחנו חושבים להצטרף כי אנחנו גם רוצים לעשות איזה טרק אחד או שניים (רק אני ובן זוגי) ולהשאיר איתם את הקטנציק. היתה הסכמה לעניין הזה וזה מבחינתי היה היתרון הכי גדול של הטיול הזה כי מזמן לא יצא לנו לעשות טרק כמו שצריך והם הסכימו לזה. אבל ככל שהתקרב הטיול (ואחרי שכבר היו הזמנות וכרטיסי טיסה) הבנתי שזה לא הולך לקרות ואולי נצליח לקבל זמן לטרק אחד וגם רק של יומיים ובטיול עצמו הבנו שגפ זה לא יקרה כי הם פשוט לא מסוגלים להיות עם הילדון יותר מכמה שעות. זה לא שהם לא היו איתו יום שלם בערב והוא אפילו ישן אצליהם לבד שהיינו בארץ בספטמבר, אבל הם לא הצליחו להתרגל להיות איתו וליצור איתו שיגרה בסיטואציה של הקמפרוואן. עכשיו אני יודעת שזאת זכותם להחליט האם לשמור עליו או לא ומה שהם נותנים אני לוקחת בכייף אבל אני יכולה להגיד שאם הייתי יודעת מראש (ולפני שקנינו את כרטיסי הטיסה) שזה מה שיהיה אז יש סיכוי טוב שלא היינו יוצאים לטיול איתם. כי בסופו של דבר זה לא היה הסגנון טיול שאחנו אוהבים וכל הדבר הזה יצר מתח מיותר.
לסיכום:
מאוד נהננו ואני לא מתחרטת שיצאנו איתם לטיול כי היו חוויות מדהימות וחיבור סבאי וסבתאי מדהים והיכרות יותר מעמיקה שלהם איתנו ושלנו איתם, אבל כן היה צפוף פיסית ונפשית ולפי דעתי היתה התפשרות רבה מידי מבחינתי בסגנון הטיול.
זהו שבן זוגי יפנה את המחשב שלו אני העלה כמה תמונות
זהו חזרנו.... אז מה אפשר להגיד על השבועיים האחרונים:
הטיול עצמו היה מדהים!!!!!! למי שעוד לא היה בניו זילנד אני ממליצה בחום פשוט אחת הארצות היפות שיש עם טבע מדהים ומודעות תירותית מצויינת.
וכן זה היה אינטנסיבי, להיות ככה ביחד כל הזמן זה לא פשוט גם עם יש אנשים שמסתדרים איתם ממש ממש טוב.
אני חושבת שהקטעים הכי מתסכלים שהיו לי זה הויכוח שהיה לי עם חמי (שתיארתי די בהתחלה) שלא אהבתי לקבל תשובה לא ברורה.
והקטע השני הוא שהם לא עזבו אותנו רגע לבד!!!!! באמת היו ערבים שיצאנו רק בשביל לקבל קצת רגע לבד ביחד, ככה שיצא שיצאנו כמעט כל ערב למרות לפעמים ממש התחשק לי ערב שקט "בבית". זה הגיע למצב כזה שאכלנו ארוחת ערב במסעדה באחד הימים, ובגלל שעון קיץ היה אור מלא עד 21:30 אז כבר היה מאוחר שיצאנו מהמסעדה (20:00) ואני רציתי ללכת להשכיב את הילדון, ולא היינו עם הרכב, הוא חנה כבר באתר וכולנו באנו ברגל למסעדה ככה שלא היתה כל תלות בו. חמותי ראתה איזו גלידריה שהיו בה המון אנשים ואמרה שממש בא לה גלידה וגם לחמי התחשק, ולי ולבן זוגי דווקא לא התחשק, וכמו שאמרתי היה כבר מאוחר וגם לא רציתי שילדוני (שקיבל כבר גלידה במסעדה) יתחיל לעשות משחקים. אז אמרתי שאנחנו (שלושתינו) נלך לקמפרוואן להשכיב את הילדון ושחמי וחמתי ילכו ויקנו להם גלידה, אולי יסתובבו בעיר. אבל לא, ברגע שאמרתי את זה חמתי אמרה שהם יבואו איתנו ושהיא לא רוצה גלידה והם רוצים לחזור איתנו. וזה מזה הרגיז אותי! גם כי באמת די תנו להיות לבד קצת וגם כי היא באמת רצתה גלידה ועכשיו את מוותרת כדי לבוא ולעזור לי להרדים את הבן שלי ולא נעים לי שהיא מוותרת בגללינו.
חטפתי עטרף וקצת התעצבנתי עליהם יותר מידי ואפילו הרמתי קצת את הקול ואמרתי "השעה שמונה בערב ואנחנו רוצים ללכת להרדים את הבן שלנו וזה לגיטימי! אבל אתם יכולים ללכת לאכול גלידה! אתם לא חייבים להיות איתנו כל הזמן!".
אבל אני חייבת להגיד שחוץ מהקטעים הללו לא היו לחיכוכים גלויים אחרים, רק התחושה הכללית שאין להם את היכולת לחשוב לעשות משהו לבד כי "אנחנו כאן ביחד".
אז מה היו היתרונות ומה היו החסרונות בטיול הזה:
יתרונות:
1. היה חיבור מדהים בינהם ובין קטנציק, הם ישבו מאחורה איתו ושיחקו איתו ושיעשעו אותו כל הזמן והוא ממש נקשר אילהם ויכולות השפה והקורדינציה שלו השתפרו מאוד מאוד!!!
2. היכרות יותר מעמיקה ביני לבינהם וגם בן זוגי ראה אותם והכיר אותם מחדש בטיול הזה.
3. בייבי סיטר בערבים כשאנחנו יצאנו וביום שהלכו לעשות קיניונינג
4. מימון הטיול
חסרונות:
1. הגישה ה"פולנית" שלהם שהם כל הזמן צריכים לעזור לנו גם שאנחנו לא רוצים ולכן כל הזמן להיות ביחד ולבטל את כל הרצונות הפרטיים שלהם.
2. תחושת ה"חנק" הזאת התעצמה בגלל שהיינו היחד בקמפרוואן ולכן גם הרבה מהערבים לא כל כך יצאנו אלא ברחנו כדי שיהיה לנו זמן לבד (אבל נהננו
3. תאום ציפיות לא נכון, לפני הטיול אמרנו להם שאנחנו חושבים להצטרף כי אנחנו גם רוצים לעשות איזה טרק אחד או שניים (רק אני ובן זוגי) ולהשאיר איתם את הקטנציק. היתה הסכמה לעניין הזה וזה מבחינתי היה היתרון הכי גדול של הטיול הזה כי מזמן לא יצא לנו לעשות טרק כמו שצריך והם הסכימו לזה. אבל ככל שהתקרב הטיול (ואחרי שכבר היו הזמנות וכרטיסי טיסה) הבנתי שזה לא הולך לקרות ואולי נצליח לקבל זמן לטרק אחד וגם רק של יומיים ובטיול עצמו הבנו שגפ זה לא יקרה כי הם פשוט לא מסוגלים להיות עם הילדון יותר מכמה שעות. זה לא שהם לא היו איתו יום שלם בערב והוא אפילו ישן אצליהם לבד שהיינו בארץ בספטמבר, אבל הם לא הצליחו להתרגל להיות איתו וליצור איתו שיגרה בסיטואציה של הקמפרוואן. עכשיו אני יודעת שזאת זכותם להחליט האם לשמור עליו או לא ומה שהם נותנים אני לוקחת בכייף אבל אני יכולה להגיד שאם הייתי יודעת מראש (ולפני שקנינו את כרטיסי הטיסה) שזה מה שיהיה אז יש סיכוי טוב שלא היינו יוצאים לטיול איתם. כי בסופו של דבר זה לא היה הסגנון טיול שאחנו אוהבים וכל הדבר הזה יצר מתח מיותר.
לסיכום:
מאוד נהננו ואני לא מתחרטת שיצאנו איתם לטיול כי היו חוויות מדהימות וחיבור סבאי וסבתאי מדהים והיכרות יותר מעמיקה שלהם איתנו ושלנו איתם, אבל כן היה צפוף פיסית ונפשית ולפי דעתי היתה התפשרות רבה מידי מבחינתי בסגנון הטיול.
זהו שבן זוגי יפנה את המחשב שלו אני העלה כמה תמונות
