סיכום חצי עונה

[ces1]

סיכום חצי עונה

חצי עונה עברה לה, ואפשר כבר לנסות לסכם את מה שראינו, ולחזות את ההמשך לעונה ולעונות הבאות. במערב: התחזית היא המשך דעיכתן של הטקסניות (יוסטון, דאלאס וסאן אנטוניו), ועליתן של פורטלנד וניו אורלינס (נכון שהיא אכזבה עד כה אבל הפוטנציאל וכריס פול לא יוכלו להשאיר זאת כך עוד הרבה זמן). במזרח: קבוצות עם מאזן שלילי שוב נכנסות לפליאןף - ז"א שהכל כרגיל. אז מה נישתנה? הליגה התחלקה לשלוש: ראש חץ של 4 קבוצות (ליקרס בוסטון קליבלנד ואורלנדו), באמצע הרבה קבוצות שיכנסו לפליאוף או שינסו להכנס (אבל אין להם כמעט מה למכור שם), ובזנב של הליגה קבוצות שרק מחכות שהיא תגמר. אז מה נישתנה בעצם? הרי זה כך תמיד! מה ששונה השנה זה קודם כל היחס בין שלוש החלקים. יש מעט מאד קבוצות טובות (ארבע), והמון קבוצות בזנב. בשנים עברו גם קבוצות שהיו חלשות, היה להם איזה שהוא רצון להוכיח את עצמן, והיה ניסיון להוציא מעצמן את המכסימום כל משחק (מישהו יכול להגיד שכך זה היום?). אחת הסיבות לכך היא החוסר בסופרסטארים. נכון יש הרבה שחקנים טובים, אבל מעט מאד סופרסטארים אמיתיים - מה שגורם למצב ששחקנים בינוניים במקום להוות עזרה לכוכב בקבוצה קונטנדרית, הופכים לפרנצייז פלייר בקבוצות אחרות. גם גובה המשכורות אל מול תקרת השכר גורמת למצב בו קבוצה יכולה להחזיק רק כוכב גדול אחד (אם הבעלים לא רוצה לשלם מס מותרות). אבל השאלה של העונה הזו היא הרבה יותר מעניינת. איך יתכן שרק לפני חצי שנה הסתימה אחת העונות הגדולות בהיסטוריה של הליגה, רוב הסגלים נותרו כמו שהיו בשנה שעברה ובכל זאת ההבדלים הם של שמים וארץ. מה קרה למערב הנפלא של תשע קבוצות מעל חמישים נצחונות? למה כל האולסטרים של שנה שעברה לא פוגעים השנה? אם נבחן כל קבוצה בפני עצמה נראה שלמעט קליבלנד ואורלנדו, כל הקבוצות נחלשו השנה, ומשחקות פחות טוב. גם המאזן הטוב של בוסטון יותר משהו מעיד על כוחה של בוסטון הוא מעיד על חולשת הליגה! חברים יקרים, אין לי תשובות. אולי זה משהו שקשור לאסטרולוגיה נומרולוגיה או משהוא כזה..

 

[dumby the wizard]

לא מסכים אם הכל

ס"א משחקים לא רע בכלל ובכלל תופסים מהם המועמדים המובילים להגיע נגד הלייקרס לגמר המערב אני לא מאמין שניו אורלינ תצליח להגיע למיקום טוב לקראת הפלייאוף, בנתיים היא רק ממשיכה להדרדר ועכשיו היא כבר מקום שביעי, דווקא יוטה מסוגלת להגיע לייתרון ביתיות בפלייאוף אם תמשיך ביכולת שלה, 7 נצחונות מ8 האחרונים ודרון וויליאמס פשוט בתקופה מצויינת, קולע טוב מאוד (למרות משחק אחד פחות טוב השבוע) ומחלק המון אסיסטים ובכלל מבסס את מעמדו כרכז השני בטיבו אחרי כריס פול (לדעתי) לאורלנדו אני לא נותן סיכוי להמשיך בקצב של בוסטון/קליבלנד/לייקרס ואלא אם אלסטון ישחק כמו ג'אמיר העונה הם יסיימו מחוץ לדבוקה הזאת...

 

[dumby the wizard]

עם**

 

[ces1]

סאן אנטוניו מועמדת לגמר רק בגלל חולשת המערב.

הכוונה שלי לגבי ניו אורלינס היא בהקשר לשנה/ שנים הבאות, אותו כנ"ל לגבי פורטלנד. חוץ מזה לגבי השנה: כבר שנים שלא היה כל כך משעמם במערב. אתה דיברת על יוטה/ סאו אנטוניו וזה בכלל לא משנה כי אף אחת מהן לא באמת מאיימת על הלייקרס (לדעתי).

 

[סלים וארזה]

חולשת המערב???

 

[The D O double G]

כן,הוא אמר חולשת המערב.

במערב יש 9 קבוצות עם מעל ל30 נצחונות ו6 הקבוצות הנותרות עם מתחת ל20 ניצחונות. סן אנטוניו היא אולי בבית הכי תחרותי בכל הNBA עם 3 קבוצות מעל ה30 ניצחונות אבל כולן פצועות:ניו אורלינס הייתה פצועה,על יוסטון אני לא צריך להרחיב,ודאלאס פשוט לא שווה יותר מדי,אה וגם ממפיס איתה בבית. בבית של הלייקרס יש את הקליפרס,גולדן וסקרמנטו,שכולן לוטרי ופיניקס שקרטעה בגלל פורטר וההיחלשות\טיפשות של אמרה. בבית של דנבר יש את יוטה,שפצועה כל השנה,את פורטלנד,אוקלהומה ומינסוטה. במזרח בדקתי ויש רק קבוצה אחת(אחת!) עם מתחת ל20 ניצחונות וזאת וושינגטון. ואם כבר בדקתי: קליבלנד ובוסטון עם הבתים הכי כיפיים: ,לקליבלנד יש את שיקגו,אינדיאנה,מילווקי ודטרויט בבית. ולבוסטון יש את פילי,ניו יורק,ג'רזי וטרנטה ועוד נתונים מעניינים: מו ולברון הפסידו רק 3 פעמים למערב,ו8 למזרח

הלייקרס הפסידו 4 פעמים למערב ו6 למזרח בוסטון הפסידה 8 פעמים למערב(כנראה בגלל המשבר שהיה) ו4 למזרח

 

[ces1]

חולשת המערב יחסית למובילה - הלייקרס

 

[Or Amit]

הניתוח שלי

דבר ראשון אני חילקתי את זה לקצת יותר קבוצות - 7 ליתר דיוק - לפי האפיון הבא. בקטגוריה הראשונה נמצאות הקונטנדריות העיקריות, כרגע נמצאות בה רק שלוש קבוצות - הלייקרס, הסלטיקס וקליבלנד. הקצב של שלוש הקבוצות האלו הוא 65+ נצחונות. בקטגוריה השניה נמצאות הקבוצות שהן באיום מתמיד על הצמרת. אורלנדו, סן אנטוניו, דנבר וגם ניו אורלינס. בשלישית נמצאות אלו שיגיעו לפלייאוף ואף קבוצה גדולה לא תרצה לפגוש. פורטלנד, יוסטון, יוטה, אטלנטה ופיניקס. ברביעית יש את הקבוצות שיגיעו לפלייאוף, אבל גם הן יודעות שאין להן מה לחפש מעבר לסיבוב ראשון - דאלאס, מיאמי, דטרויט ופילי. בחמישית יש את הקבוצות המזרחיות שמתחרות על המקום השמיני. מדובר על קבוצות לא יציבות שיכולות לנצח את בוסטון באותה קלות שהן יפסידו לקליפרס - מילווקי, שיקאגו, ניו ג'רזי וניו יורק. בשישית יש את הקבוצות שאתה עדיין חייב להערך אליהן. אינדיאנה, שארלוט, טורונטו וגולדן סטייט. מאז תחילת השנה הצטרפו למועדון הזה גם אוקלהומה ומינסוטה. אולי עקב הפציעה של אל ג'ף מיני יצאה משם, אבל נפרגן לה. באחרונה יש את נמושות הליגה. את אלה שאף אחד לא יזהה בסוף השבוע של האולסטאר - קליפרס (שיש להן כרטיס חבר לקבוצה הזו), ממפיס, וושינגטון וסקרמנטו בקשר למיעוט הסופרסטארים - אני לא מסכים. אפילו בשנות ה-90 העליזות לא יכולת לדבר על יותר מ5-6 סופרסטארים אמיתיים. היום יש לך את לברון-פול-קובי-דווייט מהדור החדש ואת דאנקן וגארנט מהאסכולה הותיקה יותר. התקופה הנוכחית - בגלל שהיא תקופת ביניים - עוד מציבה כל מיני שחקנים עם חוזים מגוחכים (לדוגמא להפרנץ של השנה, סטפון מארבורי וכו'). עכשיו עם תקרת השכר לשחקנים תהיה לקבוצות גמישות כלכלית גבוהה יותר - החתמה של שניים-שלושה סופרסטארים ולצידם שחקנים משלימים או בניית קבוצה מסביב לשחקן בודד. המשכורת הממוצעת בליגה תרד בשנים הקרובות. השנה, דרך אגב, עדיין יש במערב 9 קבוצות שצפויות לסיים עם 46 נצחונות או יותר (לפי הקצב הנוכחי)

 

[סלים וארזה]

שכחת את וייד בכוכבים

 

[Or Amit]

לאו דווקא

אני לא חושב שהוא עומד ברמה של החבר'ה שהזכרתי. ללא ספק יש לו את הפוטנציאל, אבל הוא עוד לא שם

 

[The D O double G]

מה הוא צריך לעשות לדעתך?

לא מספיק שהוא לוקח קבוצה של 15 ניצ' לקבוצה שתעבור את ה40 ניצ' עם 3 רוקיז שעליהם נבנית ההתקפה?(המאמן,הביסלי והמריו) לקובי יש את פאו,אודום וביינום ללברון יש את Z שסותם את הצבע עם ה2.20 שלו ואוסף של קלעים כמו מו(אה סליחה הוא "רכז"),דלונטה,שריביאק(ופבלוביץ'?!איפה הוא?).וגבוהים רצחניים דוגמת ביג בן וורז'או. ולדוויט יש מליון קלעים ואת אלסטון שרק מחכה למסור להם. "הטעות" היחידה של וייד היא שהוא מסתמך יותר מדי על השחקנים שאיתו,הוא מוסר להם ברגע שהוא רואה שהם פנויים,ולרוב זה לא נכנס.

 

[Or Amit]

להראות יותר עקביות

קל להגיד שהצוות המסייע של וייד חלש והצוות המסייע של לברון חזק, רק ששנה שעברה אמרו את אותו הדבר על הסגל של לברון (אותן ההשמצות על בן וואלאס ה"רצחני" לשיטתך). לקובי שנה שעברה היה את אודום וחצי ביינום - לפחות עד הפגרה של האולסטאר. גם אני יכול לטעון שוייד מסתובב עם סנטרים אמינים כמו מאגלור וזה יהיה אותו הדבר כמו לטעון שביג בן הוא "רצחני". בשורה התחתונה וייד שחקן מצוין, אבל עדיין לא יכול להכלל עם הרשימה ההיא למעלה. סביר להניח שתוך שנה-שנתיים הוא יעשה. לדעתי - אגב - לברון רק השנה עשה את המעבר לרשימה של הגדולים באמת.

 

[Orenseg]

לברון רק השנה נכנס לשם?

הווארד כבר שם? מה וייד עשה שהופך אותו לפחות מצוין מהווארד? לדעתי, וייד כבר נכנס לליגה של הגדולים באמת ב2006. היתה לו הזדמנות לקחת אליפות עם צוות מסייע סביר, והוא לקח אותה בשתי הידיים. אני לא רואה מצב שאפשר להגיד את זה היום על הווארד (למרות שהוא צעיר יותר, והקריירה שלו קצרה בשנה).

 

[Or Amit]

צוות מסייע סביר?

שאק, פוזי, ווקר, פייטון, האסלם, מורנינג... שכחתי מישהו? אה, גם קאפונו וג'יי-וויל היו שם. זה צוות מסייע סביר? הווארד כרגע הפך להיות הכי דומיננטי בעמדה שלו (ויסלח לי יאו מינג) ולא נראה שזה הולך להשתנות. הצוות המסיע של הווארד (לואיס, טורקוגלו, נלסון) הפך להיות כ"כ נחשב בעיקר בגלל הדומיננטיות שלו. אני לא חושב שבלי הווארד לידו הידו היה הMIP שנה שעברה ונלסון היה נבחר לאולסטאר השנה. אז תגיד שזה לא פייר להגיד שהווארד כוכב יותר גדול מוייד בגלל שהצוות המסייע שלו תפור עליו? נכון, אבל מצד שני גם נאש לא זכה בשני MVP לפני שהגיע לשחק תחת ד'אנתוני ובשיטה שלו.

 

[Orenseg]

שמות גדולים, פחות תפוקה בפועל

היו לידו 3 הול-אוף-פיימרים עתידיים, אבל אף אחד לא התקרב לשיאו בשלב ההוא. פייטון היה בן 37, שיחק רכז מחליף לג'ייסון וויליאמס ותרם בגמר 2.7 נקודות, 2.3 עבירות, 2 אסיסטים ו2 ריבאונדים למשחק ב22 דקות. מורנינג בן ה35 עלה מהספסל ל4.3 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו1.5 חסימות למשחק ב11 דקות. פוזי ענק, אבל רול פלייר. 7.3 נקודות, 6 ריבאונדים ו40% ל3 ב29.5 דקות. גם האסלם ענק בתור רול פלייר. 6.5 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 1.2 חטיפות, 50% מהשדה, 30% מה3. ג'ייסון וויליאמס? פויה. 8.8 נקודות, 4.7 אסיסטים, 36% מהשדה ו34.5% ל3. קאפונו שיחק 2 דקות ולא נרשם באף קטגוריה סטטיסטית. זו היתה העונה שקדמה לעונת החוזה שלו. כל אלה היו רול-פליירים, והתפוקה שלהם היתה בהתאם. שני השחקנים היחידים שרשמו בגמר ממוצע נקודות בדאבל פיגרס, מלבד וייד, היו: אנטואן ווקר - 13.8 נקודות, 39.1% מהשדה, 27% (27 החטאות) ל3, 55.6% מהקו ו5.5 ריבאונדים. לא ממש יעיל. שאקיל בן ה33 - 13.7 נקודות (60.7% מהשדה, 29.2% מהקו!), 10.2 ריבאונדים. אף אחד מהם לא היה סיידקיק יעיל במיוחד. וייד - 34.7 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 2.7 חטיפות, חסימה, 46.8% מהשדה. די ברור שזו היתה הסדרה של וייד, לא? זה אפילו בולט יותר אם לוקחים בחשבון שוייד התעלה על עצמו ב4 המשחקים האחרונים והוביל את הקבוצה שלו לקאמבק ולאליפות. הנה הסטטיסטיקות של גמר 2006. וייד נמצא על כל הלוח. ___ הווארד הסנטר הכי דומיננטי בליגה, אבל יש לו יותר מדי חולשות. אני אוהב לראות אותו אבל הוא לא עשה מספיק עד היום כדי להחשב לאחד השחקנים הגדולים בליגה. עד היום הוא עבר סיבוב אחד בפלייאוף (כשהמצ'אפ שלו היה אנדראה ברניאני), והודח פעמיים מול יריבות שחשפו את החולשות שלו (פעמיים הפיסטונס). אתה באמת חושב שהווארד הגורם מספר 1 לMIP של הידו ולאולסטאר שנלסון היה אמור להיות בו? אני מוצא קשר קודם כל לסטן ואן גאנדי, שאחראי בין השאר על ההתקדמות של הווארד עצמו ועל ההתקדמות של הידו ונלסון. הטורקי והג'אמיר שיחקו ליד הווארד ב3 העונות הראשונות שלו בליגה. רק בעונה הראשונה עם SVG הווארד והידו פרצו, ורק בעונה השניה ג'אמיר פרץ. ___ נאש לא זכה בשני MVP לפני שהגיע לשחק תחת ד'אנטוני, ועד גיל 30 הוא היה סיידקיק של הג'רמנייטור ופינלי. במקרה יש לי חבר אוהד מאבס שכשגר שם היה season ticket holder לתקופה מסוימת, והוא סיפר שהיה ברור לו שנאש יפרוץ בקרוב, ושכבר אז הוא ידע שקיובן ייצא מטומטם בגלל שנתן לו ללכת (ובטח בגלל שאריק דמפיר הגיע במקומו).

 

[ces1]

ועדיין אף אחד לא הסביר את העובדה שמעונה כל כך

טובה ומותחת, נוצרה עונה של שממה (אפילו אם תהיה סדרת גמר מדהימה זה לא יהפוך את העונה הזו ליותר ממה שהיא באמת - עונת מעבר).

 

[Orenseg]

על סמך מה קבעת שזו עונת מעבר?

מישהו כותב את התסריט מראש? __ ברגע השחקנים פצועים יחזרו לשחק תראה שהקבוצות הופכות להיות חזקות הרבה יותר, ופתאום העונה תהפוך להיות פחות משעממת. אין מה לעשות, ככה זה כשכל כך הרבה כוכבים יושבים בחוץ זמן רב. כרגע ברשימת הפצועים מופיעים בין השאר: אמארה סטודמאייר, קווין גארנט, מאנו ג'ינובילי, קרלוס בוזר, ג'אמיר נלסון, אנדרו ביינום, טרייסי מקגריידי, אל ג'פרסון, אלטון בראנד, מייקל רד, אנדרו בוגוט, ג'ייסון טרי, כריס קיימן, ננה, גילברט ארינאס, דני גריינג'ר ומייק דאנליבי.

 

[rapgamer4ever]

חלוקה מצוינת ל-7 הרמות של הקבוצות

 

[Orenseg]

לא ברור מה אתה מנסה להגיד

אתה מתכוון לנסות לחזות את העונות הבאות אחרי חצי עונה? כמה הערות: 1. "ועליתן של פורטלנד וניו אורלינס (נכון שהיא אכזבה עד כה אבל הפוטנציאל וכריס פול לא יוכלו להשאיר זאת כך עוד הרבה זמן)." אם היא מאכזבת, איך היא צפויה להמשיך לעלות? על איזה פוטנציאל אתה מדבר? הקבוצה בקשיים כלכליים, מפסידה כסף והבעלים שלה (שהקבוצה היא הנכס העיקרי שלו) מכר בשבוע שעבר את הסנטר הפותח והעוגן להגנה שלו רק בגללם. היא לא ממריאה העונה, בניגוד לציפיות, וכרגע ממוקמת במקום 6-7-8 (בשוויון עם הג'אז והמאבס), בהפרש של 12 משחקים וחצי מהמקום הראשון. היא לא נראית כמו קונטנדרית או משהו שמתקרב לזה. 2. "אחת הסיבות לכך היא החוסר בסופרסטארים. נכון יש הרבה שחקנים טובים, אבל מעט מאד סופרסטארים אמיתיים - מה שגורם למצב ששחקנים בינוניים במקום להוות עזרה לכוכב בקבוצה קונטנדרית, הופכים לפרנצייז פלייר בקבוצות אחרות." - זה תמיד היה ככה, לא מבין מה הבעיה. אי אפשר לרכז את כל השחקנים הטובים בקבוצות הטובות ואת כל הרעים בקבוצות הרעות. כל קבוצה מנסה לבנות תלכיד שיוביל אותה רחוק. מצד שני, דווקא העונה אתה יכול לראות את פאו גאסול הופך לסיידקיק בלייקרס ואת מו וויליאמס הופך לסיידקיק בקאבס... 3. "גם גובה המשכורות אל מול תקרת השכר גורמת למצב בו קבוצה יכולה להחזיק רק כוכב גדול אחד (אם הבעלים לא רוצה לשלם מס מותרות)." - אם הבעלים לא רוצה לשלם מס מותרות, הוא לא יכול להחזיק יותר מסופרסטאר אחד. הNBA זה עסק, ושחקן עם פוטנציאל להיות כוכב (כמעט) תמיד יחפש את הכסף הגדול וקבוצה שתציע לו את זה. לג'ו ג'ונסון לא היה נוח להיות סיידקיק בסאנס והוא הפך לפרנצ'ייז פלייר בהוקס, על חוזה מקס. 4. "מה קרה למערב הנפלא של תשע קבוצות מעל חמישים נצחונות?" פציעות, טרי פורטר ושוב פציעות. 5. "למה כל האולסטרים של שנה שעברה לא פוגעים השנה?" לא נראה לי שזה נכון. בדקת את זה בכלל? זה אמור להעיד על איזושהי מגמה? 6. "אם נבחן כל קבוצה בפני עצמה נראה שלמעט קליבלנד ואורלנדו, כל הקבוצות נחלשו השנה, ומשחקות פחות טוב." להיט, להוקס, לבלייזרס, לנטס, לניקס, לבאקס, למיני, לקאטס, ללייקרס ולנאגטס יש מה להגיד בעניין. יכול להיות שזה נכון לגבי קבוצות נוספות, לא בדקתי את זה לעומק. 7. "גם המאזן הטוב של בוסטון יותר משהוא מעיד על כוחה של בוסטון הוא מעיד על חולשת הליגה!" ואולי הוא כזה "סתם" בגלל שזו קבוצה חזקה? הסלטיקס קבוצה מדהימה, אני מאוד אוהב לראות אותם. 8. "אולי זה משהו שקשור לאסטרולוגיה נומרולוגיה או משהוא כזה.." כמובן.

 

[Or Amit]

חשבתי על זה שוב

ואני חושב ששנה שעברה סיפקה לנו יותר "סיפורים" מאשר השנה. בהתחלה היה הסיפור של הטריו מבוסטון, אח"כ מירוץ החימוש של המערב (שאק, קיד, גאסול), הרצף המדהים של יוסטון (מישהו זוכר?) ובהמשך המאבק של הסלטיקס לטבעת כששיחקו רע בחוץ וכמובן הגמר של הלייקרס נגד הסלטיקס. השנה גם כן התחילה מאד מעניין כשהסלטיקס ניתצו כל שיא אפשרי, ועם הניקס שהפכו תחת ד'אנתוני קבוצה של שחקנים חיים, התחיה של שאק ולקראת האולסטאר גם הלייקרס עם הטריו שלהם, אבל עקב מגיפת פציעות והירידה בדרייב המטורף של הסלטיקס יש תחושה של אנטי קליימקס. גם עצם העובדה שעקב המשבר הכלכלי שהשפיע על בעלי הקבוצות לא ראינו את מירוץ החימוש של העונה שעברה (ויותר חיפשו איך יורדים מתחת למס המותרות) לא ממש סייעה. אני מאמין ששנה הבאה אנחנו נראה את הליגה מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים - אלו שרוצים אליפות כאן ועכשיו (צפה למהלכים רציניים בדאלאס ופיניקס בפגרה), אלו שבונים את עצמם לקראת 2010 (ניו יורק תמכור את קארי תמורת שלוש נמלים בערך) והקבוצות שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי וינסו למכור את השחקנים המובילים שלהם לאלה או לאלה. על הדרך הקבוצות הקטנות מOKC ומינסוטה, יחד עם פורטלנד, ידברו חזק יותר במערב.