סיכום המפגש הגדול
הבטחתי הבטחתי ובגלל שאני כזה עצלן רק עכשיו זה מגיע. יום ראשון בצהריים (? לא זוכר םא זה היה ראשון כבר), אני קרוע מעיפות צועד לי לכיוון האוטובוס ופוגש שם ידידה ממש טובהומעביר יאתה את הנסיעה רק שקיבלנו אוטובוס כזה מעוך עם כיסאות פשוטים והצוואר שלי הלך ואני הייתי נדרם שם אם היא לא הייתה איתי. השעה 15:50 ואינ מתפוצץ לשרותים. ירדתי מהאוטובוס ועברתי תגשר והיה תור של יזה 20 אנשים בכניסה שעברו בדיקה ביטחונית. באותו רגע חשבתי שחרב עלי עולמי אבל זה עבר מהר ויתר ממה שציפיתי. 15:57 אחרי השרותים אני מגיע בפעם הראושנה למפגש פורום ואין לי מושג איך זה הולך להיות ואני לא מכיר אף אחד אישית מהפורום אז איך אי מזהה. עמדתי ליד הקולנוע וראיתי מישהי נמרחת על הריצפה שם כאילו זה הביית שלה. בראש עבר לי 'זאת בטח מישהי מהפורם כי היא נראת חסרת חיים כזאת' כ(אבל התביישתי ללכת לשאול אותה וכל המזן החלפנו מבטים (אוו). בסופו של דבר ניגשתי אליה ושאלתי אותה אם היא מהפורם והיא אמרה לי כן אז שאלתי מיהי והיא התפלאה שלא זיהיתי. מאיפה אני אמור לזהות אותה אם היא לא אמרה תשם או ראיתי תמונה שלה או משהו ? (מפגרת). הקיצר היה קצת מביך אבל נורא מהר עבר כי התחילו להגיע לאט לאט אחלה אנשים וכלל שעבר הזמן זה נהיה יותר ויותר הזוי. פוררה (הכינוי שלי מעכשיו לפורר) הביא 'הפתעה'. איך שראיתי את זה ידעתי שזה פוסטרים חתומים של אסף אבל מה לעשות שהמנהלת האלימה שלנו מצאה להם שימוש אחר והחליטה לתת איתם מכות לכולם. אחר כך הוצאתי את דנה( מצלמת הוידאו החדשה שלי, על שם דנה שטרן אלילתי) והתחלנו לצלם. 'בנצי מודו' התחיל להטריד את העובריםושוים עם כרזה שך אסף ואף אחד לא ממש רצה להתייחס אלינו אז עלינו לגג. אחרי שפוררה התיישב על המדרגות כאילו הם ביית קפה הגענו לגג שהיה עמוס באנשים והתהלכנו לנו עם הכרזות ואנשים הסתכלו עלינו וצחקו. פתחנו את הפעילות עם מערכונים של 'בנצי מודו' (השם האמיתי ידוע רק לאנשים שהיו במפגש) ואחר כך התחלנו להטריד כל מנינ אנשים בטענה שאנחנו מההפקה של התוכנית. אז הטרדתי עובדת ניקיון שלא יודעת בכלל עברית ועוד 2 בנות אחת אינדיאנית שאיימו לתבוע אותנו אז אמרתי שתצטרף למועדון של אלה שתובעים את התוכנית, נטפלנו לקבוצת בנות שחגגו יום הולדת לטל שזאת אחת מפגרת שהכרתי פעם בכנס של תפוז,כמעט נדרסתי ע"י 2 מופרעים שהחליטו לנסות לעושת תרגיל מסוכן באמצע הרחבה (וזה תועד!!) ואפילו ניסינו לכתוב שיר לרוחמה אברהם יקירתינו (כמובן שלא הצלחנו כי כל שניה שהחלטנו לעשות משהו אחר רגע התייאשנו). בסופו של דבר הוצאתי 10 שקל והחלטנו לעשות תחרות 'המרוץ למטבע'. אספנו איזה 1- -15 איש והזנקנו אותם למרוץ אחרי עשרה שקלים חדשיים ! היה נורא מצחיק אבל זה לקח שעה ויצאתי עם גרון מזה כואב ולחברי הקבוצה היה שקט ממני בשעה שנותרה אחרי זה. ובכלל הזוכה במרוץ נשדדה אז היה בייתי זונות לגמרי. את הערב קינחנו באיזה מסעדה שם מנשנים פיצות ו'מיפסים. אני יצאתי מהערב הזה עם מסקנה שהעולם הרבה יותר קטן ממה שאני יכלתי אי פעם לדמיין לנוח הדברים שגיליתי. מסתבר שכמעט לכל האנשים שם היה קשר אלי. שני- היא חברה ממש טובה של ידידות שלי ולומדת איתם קולנו. בדיוק בערב שללפני ובאולו יום לפני הקבוצה הן היו אצלי והעתקתי להם את הסרטי גמר שהתברר ששני הייתה חלק מההפקה שלו וערכה. בנצי מודו - הוא גר בחדרה, זאת אומרת לא ממש חדרה אלה גבעת אולגה. יא. ! איזה קטע גם חצי משפחה שלי גרה שם. 'מה השם משפחה שלך' ? הוא שואל ואני עונה 'מרקוביץ'. 'מישה מרקבויץ זה המפשחה שלך ?' אני עושה לו 'ייייא' מאיפה אתה מכיר זה סבא שלי והוא מכיר גם את סבתא שלי כי ההורים שלו חבירם טובים שלהם שם והוא מכיר את אבא שלי ואחותי (לא משמ יאישת) אז זה היה ממש קטעים. וגם טל שהייתה במפגש לא ממש נקיחה. היא חברה טובה של החברה הכי טובה שלי. ביית זוונת כבר אמרתי ? אז החלטי ללכת לצילומים בערב אבל היה לנו בעיה למצוא את הטלפון של המתאמת קהל. אחרי שחישפנו וחפרנו בארכיוני הפלאפונים של חברי הקבוצה וכבר התקשרתי לעורכת שלי בתפוז שתעזור לי להשיג כבר התחלנו להיפרד ופתאום אני סתאם פותח את הפוסטר ומוצא את המספר עליו !! (אכן גילוי מרעיש. התרגשות בבקשה!! טה טה טה) הרמתי לה טלפון והזמנתילי ול'בנצי מודו' (איזה ניק מפגר אלוהים!) מקום ואורי כבר היה מתוכנן גם ככה ללכת הערב עם אמא שלו. ביקשתי פגישה םע המפיקה אמתרי שאנחנו מהפורום וכו.. והיא אמרה שתסדר לי משהו ואז פגשתי שם את התסריטאי הראשי שלקח אותי מאחורי הקלעים ושמע קצת על מה שעשינו והוא אמר הרבה דברים שנעדכן אותכם שיהיה משהו כדי שלא תפתחו ציפיות. אז היה אמור להיות לנו פגישה עם אנשים בהפקה אתמול אבל הם ביטלו כי הערוך חולה. אז זה נדחה לשבוע הבא. ייאלה ביי. נ.ב מצטער על כל השגיאות. אפילו אין לי כוח לעבור על הכול מרוב שזה ארוך גיא YES זה בדם !!
הבטחתי הבטחתי ובגלל שאני כזה עצלן רק עכשיו זה מגיע. יום ראשון בצהריים (? לא זוכר םא זה היה ראשון כבר), אני קרוע מעיפות צועד לי לכיוון האוטובוס ופוגש שם ידידה ממש טובהומעביר יאתה את הנסיעה רק שקיבלנו אוטובוס כזה מעוך עם כיסאות פשוטים והצוואר שלי הלך ואני הייתי נדרם שם אם היא לא הייתה איתי. השעה 15:50 ואינ מתפוצץ לשרותים. ירדתי מהאוטובוס ועברתי תגשר והיה תור של יזה 20 אנשים בכניסה שעברו בדיקה ביטחונית. באותו רגע חשבתי שחרב עלי עולמי אבל זה עבר מהר ויתר ממה שציפיתי. 15:57 אחרי השרותים אני מגיע בפעם הראושנה למפגש פורום ואין לי מושג איך זה הולך להיות ואני לא מכיר אף אחד אישית מהפורום אז איך אי מזהה. עמדתי ליד הקולנוע וראיתי מישהי נמרחת על הריצפה שם כאילו זה הביית שלה. בראש עבר לי 'זאת בטח מישהי מהפורם כי היא נראת חסרת חיים כזאת' כ(אבל התביישתי ללכת לשאול אותה וכל המזן החלפנו מבטים (אוו). בסופו של דבר ניגשתי אליה ושאלתי אותה אם היא מהפורם והיא אמרה לי כן אז שאלתי מיהי והיא התפלאה שלא זיהיתי. מאיפה אני אמור לזהות אותה אם היא לא אמרה תשם או ראיתי תמונה שלה או משהו ? (מפגרת). הקיצר היה קצת מביך אבל נורא מהר עבר כי התחילו להגיע לאט לאט אחלה אנשים וכלל שעבר הזמן זה נהיה יותר ויותר הזוי. פוררה (הכינוי שלי מעכשיו לפורר) הביא 'הפתעה'. איך שראיתי את זה ידעתי שזה פוסטרים חתומים של אסף אבל מה לעשות שהמנהלת האלימה שלנו מצאה להם שימוש אחר והחליטה לתת איתם מכות לכולם. אחר כך הוצאתי את דנה( מצלמת הוידאו החדשה שלי, על שם דנה שטרן אלילתי) והתחלנו לצלם. 'בנצי מודו' התחיל להטריד את העובריםושוים עם כרזה שך אסף ואף אחד לא ממש רצה להתייחס אלינו אז עלינו לגג. אחרי שפוררה התיישב על המדרגות כאילו הם ביית קפה הגענו לגג שהיה עמוס באנשים והתהלכנו לנו עם הכרזות ואנשים הסתכלו עלינו וצחקו. פתחנו את הפעילות עם מערכונים של 'בנצי מודו' (השם האמיתי ידוע רק לאנשים שהיו במפגש) ואחר כך התחלנו להטריד כל מנינ אנשים בטענה שאנחנו מההפקה של התוכנית. אז הטרדתי עובדת ניקיון שלא יודעת בכלל עברית ועוד 2 בנות אחת אינדיאנית שאיימו לתבוע אותנו אז אמרתי שתצטרף למועדון של אלה שתובעים את התוכנית, נטפלנו לקבוצת בנות שחגגו יום הולדת לטל שזאת אחת מפגרת שהכרתי פעם בכנס של תפוז,כמעט נדרסתי ע"י 2 מופרעים שהחליטו לנסות לעושת תרגיל מסוכן באמצע הרחבה (וזה תועד!!) ואפילו ניסינו לכתוב שיר לרוחמה אברהם יקירתינו (כמובן שלא הצלחנו כי כל שניה שהחלטנו לעשות משהו אחר רגע התייאשנו). בסופו של דבר הוצאתי 10 שקל והחלטנו לעשות תחרות 'המרוץ למטבע'. אספנו איזה 1- -15 איש והזנקנו אותם למרוץ אחרי עשרה שקלים חדשיים ! היה נורא מצחיק אבל זה לקח שעה ויצאתי עם גרון מזה כואב ולחברי הקבוצה היה שקט ממני בשעה שנותרה אחרי זה. ובכלל הזוכה במרוץ נשדדה אז היה בייתי זונות לגמרי. את הערב קינחנו באיזה מסעדה שם מנשנים פיצות ו'מיפסים. אני יצאתי מהערב הזה עם מסקנה שהעולם הרבה יותר קטן ממה שאני יכלתי אי פעם לדמיין לנוח הדברים שגיליתי. מסתבר שכמעט לכל האנשים שם היה קשר אלי. שני- היא חברה ממש טובה של ידידות שלי ולומדת איתם קולנו. בדיוק בערב שללפני ובאולו יום לפני הקבוצה הן היו אצלי והעתקתי להם את הסרטי גמר שהתברר ששני הייתה חלק מההפקה שלו וערכה. בנצי מודו - הוא גר בחדרה, זאת אומרת לא ממש חדרה אלה גבעת אולגה. יא. ! איזה קטע גם חצי משפחה שלי גרה שם. 'מה השם משפחה שלך' ? הוא שואל ואני עונה 'מרקוביץ'. 'מישה מרקבויץ זה המפשחה שלך ?' אני עושה לו 'ייייא' מאיפה אתה מכיר זה סבא שלי והוא מכיר גם את סבתא שלי כי ההורים שלו חבירם טובים שלהם שם והוא מכיר את אבא שלי ואחותי (לא משמ יאישת) אז זה היה ממש קטעים. וגם טל שהייתה במפגש לא ממש נקיחה. היא חברה טובה של החברה הכי טובה שלי. ביית זוונת כבר אמרתי ? אז החלטי ללכת לצילומים בערב אבל היה לנו בעיה למצוא את הטלפון של המתאמת קהל. אחרי שחישפנו וחפרנו בארכיוני הפלאפונים של חברי הקבוצה וכבר התקשרתי לעורכת שלי בתפוז שתעזור לי להשיג כבר התחלנו להיפרד ופתאום אני סתאם פותח את הפוסטר ומוצא את המספר עליו !! (אכן גילוי מרעיש. התרגשות בבקשה!! טה טה טה) הרמתי לה טלפון והזמנתילי ול'בנצי מודו' (איזה ניק מפגר אלוהים!) מקום ואורי כבר היה מתוכנן גם ככה ללכת הערב עם אמא שלו. ביקשתי פגישה םע המפיקה אמתרי שאנחנו מהפורום וכו.. והיא אמרה שתסדר לי משהו ואז פגשתי שם את התסריטאי הראשי שלקח אותי מאחורי הקלעים ושמע קצת על מה שעשינו והוא אמר הרבה דברים שנעדכן אותכם שיהיה משהו כדי שלא תפתחו ציפיות. אז היה אמור להיות לנו פגישה עם אנשים בהפקה אתמול אבל הם ביטלו כי הערוך חולה. אז זה נדחה לשבוע הבא. ייאלה ביי. נ.ב מצטער על כל השגיאות. אפילו אין לי כוח לעבור על הכול מרוב שזה ארוך גיא YES זה בדם !!
