סיכום המערב
עכשיו כשיש לנו אלופת מערב, הגיע הזמן לסכם את הצד הזה של הליגה.
כבר מודיע, לא כל הקבוצות יקבלו תקציר שווה, אתם מוזמנים להוסיף כאוות נפשכם.
1) הדורבנים מסן אנטוניו - מה עוד אפשר להגיד? טימי חוזר לימיו הגדולים, טוני מעולם לא עזב אותם, ומאנו מזכיר אחת לכמה משחקים למה הוא השחקן שהוא. תתבלו את זה בתוספת של התבגרות בשנה של הצוות המסייע, בעיקר של קוואי וגרין, ונקבל את האלופה של הצד הזה. אין ספק שהם הקבוצה הכי יציבה והכי טובה במערב כבר שנים, למרות פה ושם הבלחות של הת'אנדר והמאבס. מקום שני בעונה הסדירה, אלופי המערב. ציון: 10. אין מה שיכלו לעשות יותר טוב. שחקן מצטיין: טימי דאנקן. ברומטר: טוני פארקר.
2) דובי הגריזלי מממפיס - טרייד ששולח את הקלע המוביל שלך באמצע העונה, תמורת שחקן הגנה ושחקן שולי ברוטציה (וחסכון פיננסי). שחרור של שחקנים תמורת עוד קצת חסכון פיננסי. ובכל זאת, הצליחו לשרוד שתי סדרות בלי יתרון ביתיות (בשתיהן ניצחו 4 רצופים אחרי הפסדים), לפני שהכוח נגמר להם בגמר. קבוצת ההגנה של השנה ששולחת שלושה שחקנים לשתי החמישיות ועוד את שחקן ההגנה (שבחמישייה השנייה, אלוהים יעזור לי). מקום חמישי בעונה הסדירה, הפסד בגמר המערב. ציון: 10. גם הם לא יכלו לעשות משהו יותר טוב. שחקן מצטיין: מארק גאסול. ברומטר: מייק קונלי.
3) הרעם מאוקלהומה סיטי - בתחילת העונה כולם דיברו על שלושת הגדולים, ואז בא הארדן והחליט שהוא גם גדול, ורוצה יותר כסף. אז הוא ארז מזוודות ונסע לטקסס, תמורת קווין מרטין ובחירות דראפט שלא משחקים ממש. הורדת הפוקוס הזה מהשחקן השלישי בביג-ט'רי של הת'אנדר נתן אות לעונות שיא בקריירה של ווסטבורק ואיבאקה, שהראשון נהיה סופרסטאר לכל דבר, והשני הפך לאולסטאר (וכנראה הולך להיות הPF הפותח ביורו הקרוב אצל הפייבוריטים הספרדים). אה, וקווין דוראנט הפסיד את מלכות הסלים לכרמלו במחזורי הסיום, פשוט כי לא היה לו אכפת (כנראה ש3 פעמים רצוף הספיקו לו). ואז הגיע הפלייאוף, עם כל הפיקנטריה מול הרוקטס. ואז הגיעה הפציעה, וככה נגנזו החלומות לשחזור של אליפות המערב, ולגרף ההתקדמות של פרסטי. מקום ראשון בעונה הסדירה, הפסד בחצי גמר. ציון: 9. כי גם בריאות נכנסת למשוואה, ומזל. ושני אלה היו חסרים. שחקן מצטיין: דוראנטולה. ברומטר: ראסל ווסטבורק.
4) הלוחמים מגולדן סטייט - את העונה הזאת של הלוחמים אפשר לסכם באדם אחד- מארק ג'קסון. איכשהו הוא גרם לקבוצה שכל כך התקפית במיינד-סטינג שלה להתחיל לעבוד אחד בשביל השני בהגנה. השילוב המוצלח של בוגוט באמצע העונה (חזרה מפציעה זה אף פעם לא קל לקבוצה שרצה טוב), ההתבססות על צמד הפיור-שוטרס הטובים ביותר שנראו בליגה, דיוויד לי הבלתי נגמר שנתן לחבר'ה מהמפרץ אולסטאר ראשון מאז ימי ספריוול העליזים. ושיא אחד- מספר השלשות לשחקן בעונה. באחוזים מדהימים. אם יש משהו ששווה לקחת מהעונה הזאת של גולדן סטייט הוא ההפיכה של סטפן קארי לסופרסטאר לכל דבר. הקלע הכי טוב מאז קובי. וכל זה בגוף שעומד על קרסול אחד. מקום שישי בעונה הסדירה, הפסד בחצי הגמר. ציון: 9. כי כאמור, גם בריאות זה חלק מהעניין, ואולי הם היו מגיעים רחוק יותר עם בוגוט בריא בעונה הסדירה ועם לי בריא מול הספרס. שחקן מצטיין: סטף קארי. ברומטר: קליי ת'ומפסון.
5) הנאגטס מדנבר- מאזן הבית הכי טוב בליגה. מאמן העונה. קבוצה שהפסידה רק 3 פעמים בבית כל העונה הסדירה, אבל החזיקה במאזן שלילי במשחקי החוץ. קבוצה ללא סופרסטאר, אבל עם רביעיית שחקנים שכל אחד מהם יכול להיות אולסטאר ביום נתון (ואחד גם היה אולסטאר ביום נתון). קבוצה, לא אוסף כוכבים. ואז הגיע הפסד הבית לקארי וחבריו בסיבוב הראשון, ומאז התחילה הדרך למטה. מקום שלישי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 7. היו יכולים הרבה יותר, מצד שני, היו יכולים גם הרבה פחות. אף אחד לא היה מאוכזב אם היו מודחים לקליפרס או לגריזליס בסיבוב הראשון. שחקן מצטיין: דנילו גלינארי. ברומטר: טיי לאוסון.
6) המקצצים מלוס אנג'לס (אני יודע, תרגום גרוע)- אוסף של אולסטארים, לא קבוצה. הרכז (כנראה) הכי טוב בליגה, מפלצת הדאנקים המפחידה ביותר בליגה, הספסל הכי מפחיד בליגה. אבל כשאין מאמן, זה קצת קשה. עונה מצוינת לקרופורד, שהוכיח שהוא מתאים לקונטנדרית, עוד עונה אדירה לפול, שהוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה- פשוט לא גבוה. הפסד לגריזליס הרבה בגלל פציעה בלתי נראית של בלייק גריפין. מקום חמישי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 7. לא מיצו את הפוטנציאל, אבל לא נפלו חזק. שחקן מצטיין: כריס פול. ברומטר: בלייק גריפין.
7) האגמים מלוס אנג'לס- אוסף של סופרסטארים, אבל שוב, לא קבוצה. שלושה פרסי MVP, חמישה פרסי שחקן ההגנה. פיטורי מאמן אחרי 5 משחקים. מאזן שלילי עד המשחק ה60 בערך. הסנטר הכי טוב בליגה, הSG הכי טוב בליגה, רכז וPF שמאז ומעולם היו בטופ10. שחקנים משלימים שעשו קריירה מעולה. והתרסקות. אני אישית אזכור מהעונה הזאת (בטח אם זו תהיה היחידה של האוורד בלייקרס) את הפציעה של קובי. בקושי עומד, אבל קולע עוד שתי קליעות עונשין לפני שיורד מהמגרש (אולי לתמיד?). מקום שביעי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 3. שמישהו יגיד שבתחילת העונה הוא חשב שהלייקרס יבטיחו עליה רק במחזור האחרון. שחקן מצטיין: קובי בריאנט. ברומטר: פאו גאסול (מה לעשות, כשהוא היה עצמו, הלייקרס ניצחו).
8) הטילים מיוסטון- הצד השני של הטרייד עם הת'אנדר. פנים חדשות, עונה ראשונה גם לזקן, גם ללין וגם לאשיק. סך הכל, עונה טובה, בהחלט חבורה של אובר-אצ'יברס. העבודה שמקהייל עשה בקבוצה הזאת, ושדריל מורי עשה, הייתה פשוט מצוינת. חבל שכמעט הפסידו את הפלייאוף במחזור האחרון (קונספירציה- הארדן רצה לפגוש את יוסטון).מקום שמיני בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 8, די מיצו את מה שהם יכולים. שחקן מצטיין: ג'יימס הארדן. ברומטר: צ'נדלר פארסונס.
9) הג'אז מיוטה- אלה שהפסידו את הפלייאוף במחזור האחרון. קצת לוזרי, קצת פרווה, בקיצור- יוטה. אל ג'פרסון היה ענק, אבל היה לבד. מקום תשיעי בעונה הסדירה. ציון: 6. שחקן מצטיין: אל ג'פרסון. ברומטר: פול מילסאפ.
10) יוצאי הדופן מדאלאס- עונת נפל. פעם ראשונה מזה עשור שדירק נוביצקי מפספס את הפלייאוף, כנראה שהוא סיים להוכיח. התחיל את העונה פצוע, ההתאמה שלו עם הרכש החדש לא הייתה טובה, וזה גרם להתדרדרות הזאת. מקום עשירי בעונה הסדירה. ציון: 3. שחקן מצטיין: דירק נוביצקי. ברומטר: או ג'יי מאיו.
11) פורצי הדרך מפורטלנד- עונה בינונית בסטנדרטים שלהם. לא בתחתית, לא בצמרת. דבר חיובי לקחת מהעונה הזאת- ניקולא באטום עושה 5X5 (השחקן החמישי בהיסטוריה כמדומני שעושה את זה). אה, ואיזה רוקי אחד. מקום אחד-עשרה בעונה הסדירה, ציון: 4. שחקן מצטיין: למרכוס אולדריג'. ברומטר: דמיאן לילארד.
12) זאבי הערבות ממינסוטה- ת'כלס, אני מאוכזב. ציפיתי להרבה יותר. אבל רוביו חזר רק באמצע העונה, ולאב נפצע, ורוי לא היה רוי, וקירילנקו לא היה אותו שחקן שהיה הMVP של היורוליג שנה שעברה. עוד עונה כזאת ולאב לא שם. מקום שניים-עשר בעונה הסדירה, ציון: 3. שחקן מצטיין: לא יכול לחשוב על אחד, אולי ניקולא פקוביץ'. ברומטר: ריקי רוביו.
13) המלכים מסקרמנטו- הכי מעניין העונה שם: האם הם נשארים בקליפורניה, או עוברים לסיאטל (מזג אוויר טוב או מריחואנה חוקית). הכל קם ונופל על הראש של הילד הרע החדש בNBA. מקום שלושה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 4. לא ציפינו ליותר. שחקן מצטיין: דמרכוס קאזינס. ברומטר: איזאה תומאס.
14) הצרעות (השקנאים) מניו אורלינס- בחירה ראשונה בדראפט. לא מצליח להישאר בריא. שחקן אלמוני שהולך להוביל את טבלת האסיסטים במשך חלק מהעונה. רוקי נוסף שנבחר עשירי ולא ממש מופיע. שחקן בחוזה מקסימום שלא מצליח להשאר בריא. מקום ארבעה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 5. היה יכול להיות יותר גרוע (באחד). שחקן מצטיין: ג'רוויס ואסקז. ברומטר: אריק גורדון.
15) השמשות מפיניקס- גוראן דרגיץ', לואיס סקולה, מייקל ביזלי, מרצין גורטאט. סגל שעל פניו לא רע. אבל לא טוב. מאוד לא טוב. מספיק בשביל לסיים אחרונים. מקום חמישה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 2. שחקן מצטיין: אין. ברומטר: אולי דרגיץ'?
דעתכם?
עכשיו כשיש לנו אלופת מערב, הגיע הזמן לסכם את הצד הזה של הליגה.
כבר מודיע, לא כל הקבוצות יקבלו תקציר שווה, אתם מוזמנים להוסיף כאוות נפשכם.
1) הדורבנים מסן אנטוניו - מה עוד אפשר להגיד? טימי חוזר לימיו הגדולים, טוני מעולם לא עזב אותם, ומאנו מזכיר אחת לכמה משחקים למה הוא השחקן שהוא. תתבלו את זה בתוספת של התבגרות בשנה של הצוות המסייע, בעיקר של קוואי וגרין, ונקבל את האלופה של הצד הזה. אין ספק שהם הקבוצה הכי יציבה והכי טובה במערב כבר שנים, למרות פה ושם הבלחות של הת'אנדר והמאבס. מקום שני בעונה הסדירה, אלופי המערב. ציון: 10. אין מה שיכלו לעשות יותר טוב. שחקן מצטיין: טימי דאנקן. ברומטר: טוני פארקר.
2) דובי הגריזלי מממפיס - טרייד ששולח את הקלע המוביל שלך באמצע העונה, תמורת שחקן הגנה ושחקן שולי ברוטציה (וחסכון פיננסי). שחרור של שחקנים תמורת עוד קצת חסכון פיננסי. ובכל זאת, הצליחו לשרוד שתי סדרות בלי יתרון ביתיות (בשתיהן ניצחו 4 רצופים אחרי הפסדים), לפני שהכוח נגמר להם בגמר. קבוצת ההגנה של השנה ששולחת שלושה שחקנים לשתי החמישיות ועוד את שחקן ההגנה (שבחמישייה השנייה, אלוהים יעזור לי). מקום חמישי בעונה הסדירה, הפסד בגמר המערב. ציון: 10. גם הם לא יכלו לעשות משהו יותר טוב. שחקן מצטיין: מארק גאסול. ברומטר: מייק קונלי.
3) הרעם מאוקלהומה סיטי - בתחילת העונה כולם דיברו על שלושת הגדולים, ואז בא הארדן והחליט שהוא גם גדול, ורוצה יותר כסף. אז הוא ארז מזוודות ונסע לטקסס, תמורת קווין מרטין ובחירות דראפט שלא משחקים ממש. הורדת הפוקוס הזה מהשחקן השלישי בביג-ט'רי של הת'אנדר נתן אות לעונות שיא בקריירה של ווסטבורק ואיבאקה, שהראשון נהיה סופרסטאר לכל דבר, והשני הפך לאולסטאר (וכנראה הולך להיות הPF הפותח ביורו הקרוב אצל הפייבוריטים הספרדים). אה, וקווין דוראנט הפסיד את מלכות הסלים לכרמלו במחזורי הסיום, פשוט כי לא היה לו אכפת (כנראה ש3 פעמים רצוף הספיקו לו). ואז הגיע הפלייאוף, עם כל הפיקנטריה מול הרוקטס. ואז הגיעה הפציעה, וככה נגנזו החלומות לשחזור של אליפות המערב, ולגרף ההתקדמות של פרסטי. מקום ראשון בעונה הסדירה, הפסד בחצי גמר. ציון: 9. כי גם בריאות נכנסת למשוואה, ומזל. ושני אלה היו חסרים. שחקן מצטיין: דוראנטולה. ברומטר: ראסל ווסטבורק.
4) הלוחמים מגולדן סטייט - את העונה הזאת של הלוחמים אפשר לסכם באדם אחד- מארק ג'קסון. איכשהו הוא גרם לקבוצה שכל כך התקפית במיינד-סטינג שלה להתחיל לעבוד אחד בשביל השני בהגנה. השילוב המוצלח של בוגוט באמצע העונה (חזרה מפציעה זה אף פעם לא קל לקבוצה שרצה טוב), ההתבססות על צמד הפיור-שוטרס הטובים ביותר שנראו בליגה, דיוויד לי הבלתי נגמר שנתן לחבר'ה מהמפרץ אולסטאר ראשון מאז ימי ספריוול העליזים. ושיא אחד- מספר השלשות לשחקן בעונה. באחוזים מדהימים. אם יש משהו ששווה לקחת מהעונה הזאת של גולדן סטייט הוא ההפיכה של סטפן קארי לסופרסטאר לכל דבר. הקלע הכי טוב מאז קובי. וכל זה בגוף שעומד על קרסול אחד. מקום שישי בעונה הסדירה, הפסד בחצי הגמר. ציון: 9. כי כאמור, גם בריאות זה חלק מהעניין, ואולי הם היו מגיעים רחוק יותר עם בוגוט בריא בעונה הסדירה ועם לי בריא מול הספרס. שחקן מצטיין: סטף קארי. ברומטר: קליי ת'ומפסון.
5) הנאגטס מדנבר- מאזן הבית הכי טוב בליגה. מאמן העונה. קבוצה שהפסידה רק 3 פעמים בבית כל העונה הסדירה, אבל החזיקה במאזן שלילי במשחקי החוץ. קבוצה ללא סופרסטאר, אבל עם רביעיית שחקנים שכל אחד מהם יכול להיות אולסטאר ביום נתון (ואחד גם היה אולסטאר ביום נתון). קבוצה, לא אוסף כוכבים. ואז הגיע הפסד הבית לקארי וחבריו בסיבוב הראשון, ומאז התחילה הדרך למטה. מקום שלישי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 7. היו יכולים הרבה יותר, מצד שני, היו יכולים גם הרבה פחות. אף אחד לא היה מאוכזב אם היו מודחים לקליפרס או לגריזליס בסיבוב הראשון. שחקן מצטיין: דנילו גלינארי. ברומטר: טיי לאוסון.
6) המקצצים מלוס אנג'לס (אני יודע, תרגום גרוע)- אוסף של אולסטארים, לא קבוצה. הרכז (כנראה) הכי טוב בליגה, מפלצת הדאנקים המפחידה ביותר בליגה, הספסל הכי מפחיד בליגה. אבל כשאין מאמן, זה קצת קשה. עונה מצוינת לקרופורד, שהוכיח שהוא מתאים לקונטנדרית, עוד עונה אדירה לפול, שהוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה- פשוט לא גבוה. הפסד לגריזליס הרבה בגלל פציעה בלתי נראית של בלייק גריפין. מקום חמישי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 7. לא מיצו את הפוטנציאל, אבל לא נפלו חזק. שחקן מצטיין: כריס פול. ברומטר: בלייק גריפין.
7) האגמים מלוס אנג'לס- אוסף של סופרסטארים, אבל שוב, לא קבוצה. שלושה פרסי MVP, חמישה פרסי שחקן ההגנה. פיטורי מאמן אחרי 5 משחקים. מאזן שלילי עד המשחק ה60 בערך. הסנטר הכי טוב בליגה, הSG הכי טוב בליגה, רכז וPF שמאז ומעולם היו בטופ10. שחקנים משלימים שעשו קריירה מעולה. והתרסקות. אני אישית אזכור מהעונה הזאת (בטח אם זו תהיה היחידה של האוורד בלייקרס) את הפציעה של קובי. בקושי עומד, אבל קולע עוד שתי קליעות עונשין לפני שיורד מהמגרש (אולי לתמיד?). מקום שביעי בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 3. שמישהו יגיד שבתחילת העונה הוא חשב שהלייקרס יבטיחו עליה רק במחזור האחרון. שחקן מצטיין: קובי בריאנט. ברומטר: פאו גאסול (מה לעשות, כשהוא היה עצמו, הלייקרס ניצחו).
8) הטילים מיוסטון- הצד השני של הטרייד עם הת'אנדר. פנים חדשות, עונה ראשונה גם לזקן, גם ללין וגם לאשיק. סך הכל, עונה טובה, בהחלט חבורה של אובר-אצ'יברס. העבודה שמקהייל עשה בקבוצה הזאת, ושדריל מורי עשה, הייתה פשוט מצוינת. חבל שכמעט הפסידו את הפלייאוף במחזור האחרון (קונספירציה- הארדן רצה לפגוש את יוסטון).מקום שמיני בעונה הסדירה, הפסד בסיבוב הראשון. ציון: 8, די מיצו את מה שהם יכולים. שחקן מצטיין: ג'יימס הארדן. ברומטר: צ'נדלר פארסונס.
9) הג'אז מיוטה- אלה שהפסידו את הפלייאוף במחזור האחרון. קצת לוזרי, קצת פרווה, בקיצור- יוטה. אל ג'פרסון היה ענק, אבל היה לבד. מקום תשיעי בעונה הסדירה. ציון: 6. שחקן מצטיין: אל ג'פרסון. ברומטר: פול מילסאפ.
10) יוצאי הדופן מדאלאס- עונת נפל. פעם ראשונה מזה עשור שדירק נוביצקי מפספס את הפלייאוף, כנראה שהוא סיים להוכיח. התחיל את העונה פצוע, ההתאמה שלו עם הרכש החדש לא הייתה טובה, וזה גרם להתדרדרות הזאת. מקום עשירי בעונה הסדירה. ציון: 3. שחקן מצטיין: דירק נוביצקי. ברומטר: או ג'יי מאיו.
11) פורצי הדרך מפורטלנד- עונה בינונית בסטנדרטים שלהם. לא בתחתית, לא בצמרת. דבר חיובי לקחת מהעונה הזאת- ניקולא באטום עושה 5X5 (השחקן החמישי בהיסטוריה כמדומני שעושה את זה). אה, ואיזה רוקי אחד. מקום אחד-עשרה בעונה הסדירה, ציון: 4. שחקן מצטיין: למרכוס אולדריג'. ברומטר: דמיאן לילארד.
12) זאבי הערבות ממינסוטה- ת'כלס, אני מאוכזב. ציפיתי להרבה יותר. אבל רוביו חזר רק באמצע העונה, ולאב נפצע, ורוי לא היה רוי, וקירילנקו לא היה אותו שחקן שהיה הMVP של היורוליג שנה שעברה. עוד עונה כזאת ולאב לא שם. מקום שניים-עשר בעונה הסדירה, ציון: 3. שחקן מצטיין: לא יכול לחשוב על אחד, אולי ניקולא פקוביץ'. ברומטר: ריקי רוביו.
13) המלכים מסקרמנטו- הכי מעניין העונה שם: האם הם נשארים בקליפורניה, או עוברים לסיאטל (מזג אוויר טוב או מריחואנה חוקית). הכל קם ונופל על הראש של הילד הרע החדש בNBA. מקום שלושה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 4. לא ציפינו ליותר. שחקן מצטיין: דמרכוס קאזינס. ברומטר: איזאה תומאס.
14) הצרעות (השקנאים) מניו אורלינס- בחירה ראשונה בדראפט. לא מצליח להישאר בריא. שחקן אלמוני שהולך להוביל את טבלת האסיסטים במשך חלק מהעונה. רוקי נוסף שנבחר עשירי ולא ממש מופיע. שחקן בחוזה מקסימום שלא מצליח להשאר בריא. מקום ארבעה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 5. היה יכול להיות יותר גרוע (באחד). שחקן מצטיין: ג'רוויס ואסקז. ברומטר: אריק גורדון.
15) השמשות מפיניקס- גוראן דרגיץ', לואיס סקולה, מייקל ביזלי, מרצין גורטאט. סגל שעל פניו לא רע. אבל לא טוב. מאוד לא טוב. מספיק בשביל לסיים אחרונים. מקום חמישה-עשר בעונה הסדירה, ציון: 2. שחקן מצטיין: אין. ברומטר: אולי דרגיץ'?
דעתכם?