"היכרות שטחית ממוצעת" עם יוני בלוך
אתמול, בפעם הראשונה שלי פגשתי בפניו האמיתיים והמוחשיים של יוני בלוך. לא יודעת אם לא ציפיתי ולכן הופתעתי לטובה, או שפשוט הוא היה הרבה מעל לציפיות של אדם רדוד וממוצע כמוני... מאוד נהניתי, ואני אפילו שוקלת לחזור בהזדמנות לראות עוד הופעה שלו! ערב, ירושלים, הכל שקט, אין איש ברחובות. אם מחפשים טוב אפשר למצוא איזה דוס עושה את דרכו הביתה בהליכה רגלית שקטה ובמבט מהורהר. פה ושם עוברת מכונית במהירות גבוה מהמותר, כי היא לבד על הכביש. ואי שם בין סמטאות העיר, במעמקי הצוללת הצהובה, יש הופעה של יוני בלוך. בחצי שעה איחור מתחילים לבקוע משם צלילי גיטרה ותופים, והמקום מלא. להפתעתי, על אף שחשבתי שרונה קינן מחממת את ההופעה, יוני בלוך החל את הופעתו ללא חימום. אולי אם היה חימום להופעה הקהל היה נכנס לעניינים קצת יותר, כי בתחילת ההופעה הייתה תחושה שהקהל עדיין קצת שרוי באוירה הירושלמית השקטה. אבל זה השתנה לחלוטין במהלך הערב! לצערי בעקבות התנפלות גורפת של הקהל, על כל מה שיוני נגע בו בערך, עד שהצלחתי לפלש דרכי אל הבמה בסוף ההופעה, כבר לא נשארו דפי ה"פלי ליסט" של ההופעה.. אז לכתוב לכם את השירים ואת הסדר שלהם, אני לא יכולה... תסלחו לי... אני כן יכולה לומר שהחל מהשיר "מכיר אותו" עד לסוף ההופעה, חוץ מאיזה אדם אחד או שניים, כל הקהל עמד על הרגלים. כבוד. יוני בלוך הצליח להקים את קהל הצוללת על הרגלים, זה כבר מורה על כך שהוא פרופורמר עם עתיד. הבדיחות שלו בין שיר לשיר הצחיקו את כולם, השירים שלו עם המון אנרגיה טובה, ואפשר לחוש שמצב רוח טוב זורם בדם של המופיעים. ההופעה נגמרה עם חיוך גדול על פניהם של כולם, יוני בלוך טען כי היינו הקהל הכי טוב שהיה להם עד כה. וחזר מספר פעמים על כך שהם נורא נהנו להופיע לפנינו ושהיינו קהל כייפי. ורואים על פני כולם את ההנאה, גם הקהל וגם הנגנים. יוני בלוך ירד מהבמה והייתה עליו התנפלות, שלרגע חשבתי שעוד מעט ההופעה הכי כייפית שלו תהיה גם ההופעה האחרונה... לאחר שכל המעריצים קיבלו פוסטר של יוני עם חתימה ממנו (ואולי גם מהנגנים, למי שטרח להשקיע), ראיתי שלמרות ה"אמבוש" שעשו עליו, הוא נשאר בחיים. הוא צריך להתרגל לזה...
