סיכום הבקיעה

אני לעומת זאת חושב....

....שהשאיפה צריכה להיות רק לטרף חי . נראה לי (ללא שום ביסוס מחקרי,סתם הרגשה) שהנחש צריך לטרוף כמו בטבע . יש לי הרגשה שנחש יהפוך לאפטי ומנוון בהתנהגותו אם רוב חייו הוא יאכל פגרים זרוקים . וגם לא נראה לי שהוא יהיה אגרסיבי ותוקפני כלפי בני אדם משום שהוא "טורף" את המזון שלו . אולי אני טועה ,אשמח לשמוע דעה מלומדת בנושא.
 

BabaGee

New member
ניתקלתי גם בדעה שלך לא פעם

יצא לי לקרא שנחשים בשבי שבדר"כ רובצים בטרריום ללא כל פעילות גופנית רק מרוויחים מהאכלה בטרף חי בזה שהם זוכים לפעילות גופנית קשה (לא סתם זחילה אלא אימוץ שרירים רציני יותר) ולכן יש השפעה על המצב הבריאותי שלהם לטובה (שוב לא זכור לי איפה, כמה , למה ומתי. לכן אני מציע להתייחס למה שכתבתי פה בערבון מוגבל, אם למישהו יש מידע מוסמך בנושא אני אשמך לעיין בו)
 

רן333

New member
ככל שאני זוכר, Bill Love כותב על זה

ב-The Corn Snake Manual שלו. מדובר שם, למיטב זכרוני, בהפחתה בשכיחותם של מקרי Dystocia (התקעות של ביצים בגוף הנקבה, ללא יכולת להטיל אותן) אצל כרכני תירס שמואכלים בטרף חי (לעומת כאלה שמואכלים בטרף מת).
 

רן333

New member
למרות התגובה שלי להודעה

של Baba, שבה הפניתי לדבריו של Bill Love בנושא, אני לא חושב שאתה צודק. גידלתי לא מעט נחשים, במשך לא מעט זמן, על טרף מת בלבד. לא זכור לי שמישהו מהם הפך ל"אפטי ומנוון". מעבר לזה, כמו שכבר ציינתי, הפיתונים המתכדרים שלי חונקים ביסודיות את הטרף המת שהם אוכלים. לא ברור לי איזו תועלת אמורה לצמוח מכך שהטרף הנחנק יהיה חי. נזקים, לעומת זאת, יכולים לצמוח מהאכלה בטרף חי. בשבי, שלא כמו בטבע, חולדה רעבה יכולה למצוא את עצמה (עקב חוסר תשומת לב של המגדל) בקרבת נחש טעים, ללא אלטרנטיבות כרסום אחרות ומבלי שלנחש יהיה לאן לברוח. ולפעמים יש לזה תוצאות מאוד לא נעימות.
 

normande17

New member
אני מסכים איתך...

יש לי שני פיתונים בני 3+ ובחיים לא נתתי להם טרף מת מאז שהם אצלי רק עכברים חיים קרה בערך פעמיים שהם הרגו ולא אכלו וגם זה היה בגלל שהם יתייאשו בחיפוש אחרי הראש של פגר העכבר...
 

רן333

New member
לא זכורה לי חניקת טרף מת על-ידי

מינים אחרים שגידלתי. פיתונים בורמזיים, בואה קונסטריקטור, קינגסנייקים ומילקסנייקים שגידלתי במשך תקופה ארוכה לא חנקו טרף מת גם כשהוא טולטל מולם. נדמה לי שגם הכרכנים שהיו לי לא חנקו טרף מת, אבל זה באמת היה מזמן, ואני כבר לא זוכר כל כך טוב. ניתן אולי לטעון שחימום הטרף בתהליך ההפשרה שלו אצלי מעודד את התנהגות החניקה; כנראה שפיתונים מתכדרים רגישים מאוד לחום הגוף של הטרף. בכל מקרה, כנראה שזה לא כל הסיפור. נתקלתי בהתנהגות חניקה של פיתונים מתכדרים גם כשהטרף לא היה חמים. התנהגות כזו אפשר לראות גם בסרט ההדרכה של הברקרים (All About Ball Pythons), למרות שהם מאכילים בטרף בטמפרטורת החדר.
 

etay983

New member
רן, ניסיתי לנהוג כמוך ונתקלתי

בבעיה, מה אתה עושה כאשר הפיתון לא מוכן לאכול באותו היום? הרי לא תמיד אתה יודע מתי הפיתון יאכל ומתי לא, מה אתה עושה עם החולדה המופשרת? אני נאלצתי לזרוק אותם, כי הרבה פעמים הפיתון לא רצה לאכול..לכן חזרתי להאכלה באוכל חי. איך אתה נמנע מהבעיה הזאת?
 

רן333

New member
הבעיה מוכרת לי. הפתרון שלי הוא כזה:

במהלך הקיץ, אני מפשיר חולדה אחת פעם בשבוע. אני מציע אותה קודם לנחשים שהסבירות שיאכלו היא הנמוכה ביותר (נחשים שאכלו לאחרונה, ושאינם מראים סימני רעב). אני עובר מנחש לנחש, לפי סדר עולה של הסבירות שיאכלו. בצורה הזו, החולדה נאכלת מתישהו (יש לי בסה"כ שישה פיתונים בוגרים). ואם היא נאכלת לפני שהגעתי לסוף התהליך (כלומר: עדיין לא הוצע מזון לנחשים שנראים רעבים יותר מכולם) - אני מפשיר חולדה נוספת למחרת. במהלך החורף נהגתי שלא להאכיל את הנחשים. השנה התחלתי להאכיל אותם גם בחורף, עקב שינוי בשיטת הגידול (כתבתי על כך כאן בפורום). בכל מקרה, תדירות ההאכלות בחורף נמוכה מאוד - חולדה מופשרת מוצעת בתדירות נמוכה בהרבה מאחת לשבוע. מאז שעברתי לשיטה הזו, כמעט שלא יוצא לי לזרוק חולדות.
 

yg28

New member
חי או מת

הדעה בדבר ניווניות של הנחש אם מאכילים בטרף מת הניעה אותנו מלכתחילה להאכיל את הפיתונים שלנו בטרף חי. אנו תמיד מבצעים "נוהל שב"כ" לטרף לפני (דהיינו - טלטול בתוך הקופסה) על מנת להמם את הטרף. לאחר נסיון מר עם חולדה או גרביל (אינני זוכר בדיוק מה זה היה) שנתנו למתכדר הגדול - השתהה עם האכילה וחטף ביס שהשאיר צלקת לבנה - אנו מקפידים להיות נוכחים בשעת האכילה על מנת לפקח - גם שהנחשים אכן אוכלים, וגם שהטרף לא יהפוך לטורף. מהדיון לעיל עולה, שלמעשה למעט הסכנה שנשקפת לנחש מביס מהטרף, אין משמעות לחי או מת, אלא שאפילו הכף נוטה לחי - טרי יותר. האמת - קצת אגוסיאטיות מצידנו - אנחנו גם נהנים לצפות בתהליך: האיתור, הכניסה למצב, התקיפה, החניקה והבליעה. זה מרתק אותנו כל פעם מחדש, במיוחד אם מדובר בטרף בינוני עד גדול. עם טרף מת, הכיף (שלנו. לא יודע מה עם הנחש) מתפספס...
 

EladSmit1

New member
מזל טוב !

תמיד נחמד לראות בקיעה של זוחלים בארצנו. מה הייתה טמפ' ההדגרה ? ידוע לך אם בפיתונים מתכדרים טמפ' ההדגרה משפיעה על מין העובר ?
 

רן333

New member
תודה.

טמפ' ההדגרה הייתה בסביבות ה-31.7 צלזיוס. לא ידוע לי על תלות של מין העובר בטמפרטורה אצל פיתונים מתכדרים או אצל מינים אחרים של פיתונים.
 

gaichuk

New member
מברוק אחד גדול!

אתה בטח אבא גאה! הם דומים לך...
חשבת על אינקובטור יותר מאורך שיאפשר משחק יותר טוב עם הלחות? אולי הפרשי גבהים בין הביצים? ועוד שאלה אחרונה,יש לך מושג אם יש חוקיות בקטע של לחות/טמפרטורה? ז"א,אם צריך 30 מעלות ו-50 אחוזי לחות להדגרה של X,ובמקום זה הטמפרטורה נמצאת על 32,מה עדיף,לחות גבוהה יותר או נמוכה יותר כ"פיצוי" או "מניעה". נראה לי שיש קשר בין ההבדלים בלחות והטמפרטורה הזהה. ולא בקטע של מין העובר אלא בהתפתחותו התקינה.
 

רן333

New member
תודה. הדמיון הוא בעיני המתבונן.

לגבי הנקודות שהעלית: 1. לא כל כך ברור לי למה אתה מתכוון ב"משחק יותר טוב עם הלחות". מדוע צריך לשחק עם הלחות? אני מעדיף לקבוע את הלחות ברמה שידועה לי כמתאימה להדגרה, ולא לשנות אותה בכלל לאורך תקופת ההדגרה. את רמת הלחות אני קובע איך שאני רוצה, על-ידי קביעת כמות המים שמשמשת אותי בהכנת תערובת ההדגרה (פירוט בהמשך). חוץ מזה, מדוע אינקובטור ארוך יותר אמור לאפשר משחק עם הלחות? 2. אין לי מושג לגבי החוקיות שעליה שאלת. מה שכן ידוע לי זה שניתן להדגיר ביצי פיתונים מתכדרים בטמפ' שבין 31 ל-33 מעלות צלזיוס. את אחוזי הלחות המדוייקים שדרושים להדגרה אני לא יודע, ואני לא בטוח שמישהו אי פעם מדד אותם בצורה אמינה (צריך לזכור שרוב מדי הלחות שנמכרים לציבור הרחב לא שווים הרבה). קראתי שדייב ברקר מעריך את הלחות היחסית שבה מקובל להדגיר ביצי פיתונים מתכדרים ב-70%-90%. את הלחות הדרושה אפשר להשיג בצורה הבאה. אם אתה משתמש בורמיקוליט כבמצע הדגרה, הלחות צריכה להיות כזו שגורמת לגרגרי הורמיקוליט בקושי להידבק זה לזה כשאתה לוחץ אותם יחד ביד. אני מכין את תערובת ההדגרה (ורמיקוליט ומים) לפי המלצות הברקרים: 600-800 מ"ל מים לכל 1 ק"ג של ורמיקוליט "יבש מהחנות" (כתבתי במרכאות, כי הורמיקוליט שנקנה בחנויות הוא לא לגמרי יבש). אם משתמשים בתערובת הדגרה במשקל של פי 2-3 ממשקל התטולה המודגרת, ובמיכל הדגרה שהורמיקוליט (לפני הערבוב במים) ממלא שני שלישים ממנו, מצע ההדגרה שמוכן כמו שתיארתי מספיק לכל ההדגרה, ואין צורך להוסיף לחות או לשחק איתה בכל צורה שהיא. (הלחות לא אובדת, מכיוון שמיכל ההגדרה סגור לחלוטין בעזרת מכסה זכוכית. הוא נפתח במהלך ההדגרה רק לצורך בדיקה תקופתית של הביצים, ולצורך ניגוב המכסה מטיפות המים שמתעבות עליו בשבועיים-שלושה האחרונים של ההדגרה.) כשהביצים מודגרות באופן שתיארתי, כל הביצים המופרות אמורות לבקוע. ככה זה לפי הברקרים, וככה היה גם במדגם המצומצם מאוד שלי. 4. ידוע לי גם שחריגה משמעותית מטווח הטמפרטורות שציינתי יכולה לגרום למומים מולדים חמורים, או להרוג את העוברים. גם חריגות משמעותיות ממידות הלחות (הלא מדוייקות) שציינתי יכולה להרוג אותם. כאמור - לא ידוע לי על אפשרות "לפצות" על חריגה מהערכים המומלצים של אחד הפרמטרים על-ידי חריגה מהערכים המומלצים של הפרמטר השני. לא יצא לי לקרוא על כך, ואף פעם לא התחשק לי לבדוק דברים כאלה בעצמי.
 
למעלה